הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז הוכחו בשנים האחרונות כמושפעות ישירות מהתזונה הלקויה של האוכלוסייה, ובעיקר של ילדים המפתחים הפרעת קשב וריכוז כחלק ממכלול התסמינים העשויים להתפתח מחוסרים תזונתיים או עודפים של חומרים אחרים.

הפרעת קשב וריכוז עשויה להתפתח בגיל הילדות עקב שימוש במזונות מעובדים, מזונות עשירים במרכיבים שונים כמו חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ושומנים מוצקים. המזונות האלו הם בעלי השפעה בריאותית שלילית על בריאות הגוף ועל תפקודיו השונים, בודאי כשהם באים בעודף, שאין הגוף מסוגל להתמודד איתו.

מחקרים על השפעת התזונה על הפרעות קשב וריכוז

מחקרים רבים שנעשו הוכיחו חד משמעית כי התזונה משפיעה על הישנות המקרים של הפרעות קשב וריכוז, ואף הראו בחיתוך קליני כי הטבה ושינויים בתפריט עשויים לחולל שיפור לטובה על הבריאות ועל תסמיני ההפרעה.

ילדים שנבדקו במחקרים וניזונו ממשקאות ממותקים עשירים בחומרי טעם וריח, הראו באופן גורף כי עשויות להתפתח להם בעיות קשב וריכוז. ילדים שנגמלו מהמשקאות הממותקים, הראו על חזרה לגרף הנורמלי, תוך שינוי הרגלים שונים שהעידו על תסמינים של הפרעות קשב וריכוז.

טיפול תזונתי מאפשר טיפול ללא ריטלין

ניתן לומר כי כל טיפול ללא ריטלין שקיים בשוק עשוי להיתמך על ידי שינוי תזונתי מהבסיס. על ידי שליפת המזונות הבעייתיים מסל המזונות הביתי של כל אחד, ניתן לחולל שינוי משמעותי בשיפור תסמיני ההפרעה.

טיפול ללא ריטלין מאפשר להגיע לשינוי מעמיק ואיכותי שיועיל לאורך זמן ויביא לשינוי מהשורש. טיפול תזונתי מאפשר להגיע אל תוצאות מירביות שיפחיתו את מקרי האלימות וההתפרצויות, ככל שיופחת המזון המהיר, העמוס בשמן מטוגן ומחומצן, וככל שיופחת המזון המעובד העמוס בחומרים המקשים על זרימת הדם התקינה, סותם את עורקי הגוף ואף מעלה את רמות הסוכר בדם, שמובילות למקרי ההתפרצויות ומצבי הרוח הקיצוניים.

אין אפשרות לטפל בבעיית קשב וריכוז לאורך זמן ללא ריטלין ללא שינוי תזונתי שיפחית את החומרים המזיקים מחד ויעלה את רמת החומרים המזינים מצד שני, ויועיל לבריאות הכללית בנוסף.

ההיבט ההתנהגותי של הפרעות קשב וריכוז כולל שורה של מאפיינים שמרכיבים את האבחון ההתנהגותי של הלוקים בהפרעה, והם מתבטאים בעיקר אצל ילדים, אך קיימות הפרעות קשב וריכוז במבוגרים במידה מופחתת:

יכולת קשב לקויה – ילדים שמתקשים בריכוז, וכל גירוי אחר מסב את תשומת ליבם. הדבר נושא עימו גם קשיים בארגון של ההתנהלות והסביבה. ניתן לראות שכשקיים נושא מיוחד שמושך את תשומת לבם בכל זאת, הם מקשיבים לו ברוב קשב וריכוז.

פעילות יתר – ילדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז עשויים לנוע יתר על המידה ולהפריע לסביבה בעיקר בעת התארגנות מסגרתית מסוימת. אי שקט התנהגותי מלווה לכל פעילות שלהם, והם עשויים לאבד את היכולת להיות אחראים על עצמם ברגע נתון.

אימפולסיביות – קשיים בשליטה על הדחפים, קושי לחכות או להתאזר בסבלנות בכל נושא, אם במשחק או במענה על שאלה. סף הריגוש שלהם גבוה במיוחד, והם עשויים לייצר משחקים מסוכנים ללא אחראיות.

טיפול בהפרעות קשב וריכוז בהיבט התנהגותי

טיפול בהפרעות קשב וריכוז עשוי להיות באמצעות ריטלין או טיפול ללא ריטלין. הכדור הפלאי ששכיח בהימצאותו בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, עשוי להיות לרועץ ברבות השנים, עקב תופעות הלוואי והתלות הנוצרת בנטילת הכדור.

טיפול התנהגותי כולל תשומת לב אישית לכל ילד או מבוגר עם הפרעת קשב וריכוז, טיפול ברפואה משלימה או ייעוץ פסיכולוגי, שכוללים תמיכה פראקטית ליישום, השלמת תכניות לימוד או הפנייה לעזרי לימוד יצירתיים, והרבה הקשבה, הכלה ואהבה.

חלופות לריטלין בטיפול של הפרעת קשב וריכוז

הטיפול הפראקטי בהפרעות קשב ייסוב סביב חזרה על הדברים ויצירת גירוי כדי למשוך את תשומת ליבו של הילד או המבוגר בשעת ההסבר הפרונטאלי או האישי. ניתן לאמוד מלכתחילה את משך הזמן של היכולת להקשיב אצל אותו ילד או מבוגר ולהתאים לו את משך הדרישה להקשבה.

בעודף פעילות ניתן לטפל באמצעות טכניקות הרפיה ורגיעה, וכן באמצעות צמחי מרפא ותמציות שונות. בשילוב עם תהליך שינוי התנהגותי יש תקווה לשיפור משמעותי עם חלופות לריטלין.

במהלך שנות השבעים התפוגגה האמונה שהעידה שרוב בעיות הקשב והריכוז נעלמות עם סיומו של גיל ההתבגרות. הפרעת קשב וריכוז היא אכן בעיה שהתגלתה כשכיחה בקרב כל שכבות האוכלוסייה, בדרך זו או אחרת, ולסווגה כהפרעה המתבטאת בהיפר אקטיביות ובמגוון הפרעות קשב.

ניתן לאמוד את המספרים כיום בישראל על שכיחות של הפרעת קשב וריכוז ב-5% אצל ילדים, ו-3%-4% מהמבוגרים. מבחינה מגדרית, ניתן לסווג את התופעה כנפוצה יותר אצל בני המין הזכרי, ונמצא יותר שההפרעה מאובחנת אצל בנים, מאשר אצל בנות.

בכל רמות האוכלוסייה ניתן למצוא הפרעת קשב וריכוז, ללא הבדלים של אינטליגנציה ומשכל, פערים חברתיים או כלכליים ואף בכל גיל.

הפרעת קשב וריכוז – מתי היא מתחילה?

הפרעת קשב וריכוז מתחילה כבר בשלבי הילדות המוקדמים, ואף בשלב טרום לידה, אצל העובר. מרבית הילדים בגילאי 6-12 שאובחנו כסובלים ממגוון הפרעות קשב וריכוז, יאובחנו בדומה לכך בגילאי ההתבגרות. כ-30% מהם יאובחנו גם כבעלי הפרעות קשב וריכוז בגיל מבוגר.

אין מדובר בפערים בין אוכלוסיית ילדים שמאובחנת לבין אוכלוסייה מבוגרת, שמעידים על היעלמות התופעה, אלא על היבט אובייקטיבי של תסמינים חריפים פחות, פגיעה פחותה בסביבה והיבדלות חברתית נמוכה יותר עם הגיל, ואף פיתוח של דרכי התמודדות שונות כדי להתגבר על התופעה. עם זאת, הפרעת קשב מינורית עדיין קיימת מבחינה רשמית.

סיבה נוספת לאחוזים הנמוכים של מבוגרים שמאובחנים כסובלים מההפרעה היא בקושי האבחוני. עד לפני כעשר שנים, נהוג היה לחשוב כי הפרעת קשב וריכוז הינה מנת חלקם של ילדים בלבד. בשנים האחרונות מקובל יותר לאבחן מבוגרים רבים הסובלים מהתופעה, אך בישראל עדיין מתנהלת המודעות לדבר בעצלתיים, וההתמחות בטיפול בתופעה מוחזקת בעיקר אצל רופאי הילדים.

טיפול ללא ריטלין בגיל המבוגר

הטיפול ללא ריטלין בגיל המבוגר הוא טיפול מתבקש, שכן התרופה מספקת בעיקר שקט חברתי סביבתי לילדים שאין להם אלטרנטיבה תעסוקתית אחרת מלבד המסגרות הקיימות, ונהוג לתת להם ריטלין על מנת להתמודד עם פעילות היתר הפוגעת בסביבה ומקשה על ניהול אורח חיים שגרתי של כל האחרים מלבד הלוקה בבעיה.

למבוגרים חסר האלמנט של הקושי להירגע או לשלוט במעשים או בתגובות, ועם השנים יש אף שיפור במימדי התסמינים של הפרעת הקשב והריכוז. אין ספק שכל הפרעת קשב וריכוז דורשת טיפול, אך ישנן חלופות לריטלין שעשויות לתת את המענה המתאים למבוגר בעל אחראיות על מעשיו שמעוניין לשפר את תפקודו ללא השפעה בריאותית שלילית.

ריבוי המקרים של הפרעות קשב וריכוז בעידן המודרני עשויים להגיע בשל שתי סיבות נראות לעין: האחת, בשל האבחון המדויק וההכרה בהפרעה הזו באוכלוסייה, להבדיל מהשנים שעברו בהן לא היה קיים המושג "הפרעות קשב וריכוז" בכזו תדירות ושכיחות כמו היום. שנית, כיום, ניתן לאבחן הפרעות קשב וריכוז תחת הגדרה של תחלואי התרבות המודרנית, שהביאה איתה מחד עודף גירויים ורף גבוה יותר לחוויה של הדברים, ומצד שני, חוסר הסכמה למסגרת או לתבניתיות, לטוב ולרע.

ניתן אף להגיד שאין מדובר בהפרעה קיימת או בבעיה שיש להתייחס אליה בהיבט שלילי, כי מנגד לחוסר היכולת להשתלב במסגרות מיושנות וותיקות, יש תמורה רבה בהישגים הרגשיים והמנטליים של הלוקים בהפרעה ADHD, וכן לרוב הם מעמיקים ומתפתחים בכיוון מסוים שבו בחרו, ובו הם מומחים יותר, כפי שניתן לראות בעיקר אצל ילדים.

טיפול בהפרעות קשב וריכוז

טיפול בהפרעות קשב וריכוז ניתן לכל האנשים (או הילדים) שמאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כשקיימים בשוק שתי דרכים לטיפול: טיפול ללא ריטלין, והטיפול באמצעותו. ניתן למצוא חלופות לריטלין, כשהעיקריות שבהן הן טיפול תומך של רפואה משלימה ופסיכולוגיה, בעיקר בצמחי מרפא ופרחי באך בשילוב עם שיחה ותהליך אישי.

ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז יש לכוון אל תכנית פרטית שתעצים את יכולותיהם אל מול המגבלות שלהם, ותפתח את הכישרונות והיצירתיות שלהם, ללא דיכוי החיוניות או הפעלתנות שלהם. טיפול נטול ריטלין עשוי לתרום בדרך זו לטיפול ולפיתוח המיומנויות היצירתיות, על חשבון ההכרח להשתלב במסגרת הקיימת.

הפרעות קשב וריכוז במבוגרים

הפרעות קשב וריכוז במבוגרים הן פשוטות יותר לטיפול, מכיוון שאין לחץ על המבוגר מבחינה רגשית וחברתית ברוב המקרים. מצד שני, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז אינם צריכים לקיים חיים שגרתיים, ולפרנס את עצמם, כך שהדבר עשוי להיות מורכב יותר למבוגרים. אין לשכוח שמבוגרים שנולדו בשנים בהן האבחון לא היה שכיח, עשויים ללכת עם תווית לא ברורה שתגרום עוול להרגשתם הכללית ולהגדרה העצמית שלהם, בעוד שזו הפרעת קשב וריכוז בסך הכל.

תופעת הפרעות קשב וריכוז שכיחה בשנים האחרונות בקרב ילדים בכל המסגרות ומכל שכבות האוכלוסייה. התופעה שמאפיינת את העידן המודרני, נובעת ממכלול של סיבות רפואיות, חברתיות ותרבותיות, שגרמו לתופעות לוואי של המסגרות הוותיקות בקרב האוכלוסייה הצעירה.

ילדים רבים שסובלים ממגוון הפרעות קשב וריכוז סובלים מכך מגיל צעיר מאוד, בו הורגלו בתנאים סביבתיים שאינם תומכים, כמו שעות מרובות מול הטלוויזיה והמחשב, גירויים מרובים בו זמנית בכל כלי התקשורת, תזונה לקויה עשירה בחומרים משמרים וחומרי טעם וריח, והפחתת זמן איכות משפחתי ויחסי קרבה של ההורים והילדים, חינוך מיושן בדרכים שונות, ועוד.

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז של ילדים

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים עשוי להוות רגע משמעותי לעתידו של הילד, הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית, לכאן ולכאן. הטיפול השכיח באמצעות אבחון הפרעת קשב וריכוז על ידי נוירולוג או פסיכיאטר, ולאחר מכן שילוב של טיפול תרופתי עם הקלות בלמידה, עשויות להביא לשיפור משמעותי בתפקוד הלימודי וביכולת להסתגל לתנאי מסגרת רגילים.

הטיפול באמצעות חלופות לריטלין עשוי להביא לשיפור משמעותי גם כן אצל ילדים, ללא תופעות לוואי, אך לאחר זמן השפעה ארוך יותר. הטיפול הטבעי עשוי להביא לשיפור שימנע מבעיות עתידיות בחייו של הילד לצוץ, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אישית.

ילדים עשויים לפתח תסמונת של רגישות יתר בשל הגדרות ותוויות שהושמו עליהם בילדותם, או תוך כדי שלבי ההתפתחות עצמם. ילדים עשויים להיות אכזריים לחבריהם, ואם אלו מתויגים על ידי המורה וצוות בית הספר כמתקשים בתחום לימודי מסוים, או בעלי הפרעת התנהגות קשה, הם עשויים לפגוע ולהכאיב, יתר על המידה, מה שצריך לשחק תפקיד בהתייחסות של החברה לאותם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

הפרעת קשב וריכוז של ילדים – האם יש שיפור?

השיפור בתסמיני ההפרעה מגיע עם נטילת ריטלין, או כשמדובר בטיפול ללא ריטלין, יש חלופות שתורמות לשיפור בתסמינים, ובעיקר, מעל הכל, כל אלו משפרים את הרגשתו של הילד בעקבות השינויים הקוגנטיביים שלו.

שיפור משמעותי בלמידה יורגש עם הזמן, אך בעיקר, במרכז התסמונת עומדים ילדים בעלי קשיי הסתגלות לחברה ולמסגרת.

הפרעות קשב וריכוז (adhd) – לא בבית ספרנו.

הפרעות קשב וריכוז adhd הם הדבר החם בקרב ילדים ובני נוער. נדמה כי בשנים האחרונות, נרשמים יותר ויותר מרשמי ריטלין. משרד הבריאות מצהיר על גידול של פי שלושה מרשמים בחמש השנים האחרונות כפועל יוצר של כמובן פי 3 מרשמים להפרעות קשב וריכוז (adhd). לעומת זאת, יותר ויותר רופאים מסרבים כיום לרשום את התרופה מפאת תופעות לוואי רבות והתמכרות ומחקרים רבים מעידים של שימוש יתר בתרופה. הריטלין היא תרופה חדשה יחסית ואין לדעת את ההשלכות של נטילת במשך שנים רבות. ההורים ובתי ספר רבים, הופכים קשים יותר על ההדק ודורשים אבחון מפורט. העליהום התקשורתי עשה את שלו ואבחוני הפרעות קשב וריכוז (adhd) פחתו בחודשים האחרונים וכך גם השימוש בתרופה.

הפרעות קשב וריכוז (adhd) – שיטות טיפול שונות.

עם הפחד ההולך וגובר משימושה המוגזם של תרופת הריטלין, פונים יותר ויותר הורים עם ילדיהם לשיטות טיפול שונות בהפרעות קשב וריכוז (adhd) המתבססות על טיפול התנהגותי או הוליסטי. דוגמא טובה היא שיטת אלבאום הישראלית בה מונח דגש על אימון הגוף והמוח ללא התערבות תרופתית. כמוה, קיימות שיטות ניורופידבק רבות ומחקרים מצביעים על שיעור הצלחה של כ-80 אחוז. בנוסף, הצלחה משמעותה פתרון תמידי להפרעות קשב וריכוז (adhd). שלא כמו הריטלין, המצריכה נטילת התרופה מספר פעמים ביום, במינונים הולכים וגוברים כל החיים. מומלץ לשלב טיפול קוגנטיבי-התנהגותי עם פסיכותראפיה. טיפול פסיכותראפי פרטני ומשפחתי עוזר מאוד לקבלה והערכה עצמית, ולהתאמה בין דרישות הסביבה ליכולותיו וצרכיו של הילד. בגלל השילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים צריך לשים לב אם ישנם עוד פרטים במשפחה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (adhd)  דומות, מה שבודאי משפיע על האינטראקציה בין בני המשפחה.

הפרעות קשב וריכוז (adhd) – שיטות אבחון.

בשנים האחרונות, על מנת להיות מאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז (adhd), היה עליך לעבור אבחון קצר במכון הבוחן בעזרת מחשוב את יכולות החשיבה והקשב שלך. הבעיה בשיטה זו הייתה שייתכן שהילד פשוט לא היה מרוכז באותו רגע ולא בהכרח סובל מהפרעות קשב וריכוז (adhd). בעיה נוספת הייתה הניצול לרעה של השיטה על ידי בוגרים המעוניינים להשיג מרשם לריטלין ובקלות יכלו לזייף חוסר ריכוז במשך שעה. סטודנטים מהווים כיום את קהל היעד השני בגודלו בצריכת הריטלין וזאת מהלי לקחת בחשבון את צריכת התרופה באמצעות השוק השחור.

כיום מקובל יותר לעבור אבחון הפרעות קשב וריכוז (adhd)  בעזרת פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה בהתנהגות ילדים ולאורך זמן ולא בשיטת בזק של שעה.

הפרעות קשב וריכוז (adhd)

הפרעות קשב וריכוז לרוב מטופלות בטיפול תרופתי. עם זאת, ניתן לבחור גם בדרך אחרת - בטיפול האלטרנטיבי – טיפול טבעי. וכך למעשה ניתן לבחור בטיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול פסיכולוגי, וכמובן בטיפול אישי או זוגי.

ההיבטים הראשוניים עימם יש להתמודד בגילוי הפרעה זו הם:
• וויתור על מזונות אלרגניים בתפריט היומי או מזונות מעוררי רגישות. יש להגביר באכילת פירות וירקות, בעיקר מזונות ירוקים, הוספת שמן זית למזון, אכילת שקדים ואגוזי מלך וקוואקר ושיבולת שועל יש להימנע מתוספת של צבעי מאכל ואכילת תירס.
• בדיקת בעיות אוזניים.

• בדיקת חוסר באבות מזון, בפרט ברזל.
• בדיקת מתכות בדם.

אפשרויות הטיפול הקיימות כיום הינן:

טיפול נטורופתי. לטיפול הנטורופתי מספר ממצאים:

• אלרגיות ואי סבילות למזון: נתגלה כי חומרים מסוימים בתזונה, כדוגמת חומצה סליצילית וצבעי מאכל, גורמים להיפר אקטיביות. קיימים סוגים רבים של כימיקאלים שונים המצויים בתזונה כגון צבעי מאכל וחומרים משמרים שמכילים סליצלטים (חומרים הדומים למרכיבי האספירין) אליהם התגלתה רגישות ולכן הם משפיעים על התנהגות המטופלים.
• היפראינסולינמיה: מזונות עשירים בסוכר ופחמימות יוצרים רגישות ותנודתיות קיצוניות במצב הרוח.
• הרעלה באמצעות כימיקלים: רבים סובלים ממנגנונים חלשים של סילוק רעלים. תופעה הגורמת לפגיעה בתפקוד הכבד.
• הרעלה ע"י מתכות כבדות: רמות גבוהות של עופרת, אלומיניום וקדמיום וכן רמות נמוכות של אבץ, עלולות להביא לחסר במגנזיום, חומצות שומן חיוניות ו סידן.
• חסרים תזונתיים: מי שתוייג כבעל - ADD או ADHD הינו בעל סיכון להתמודד עם תהליכים מטבוליים חלשים וכתוצאה מכך מחסרים תזונתיים, מצב המשפיע על התנהגותם ועל רמת הריכוז שלו.

הטיפול הנטורופתי מתמקד בבניית תפריט עשיר ומגוון למטופל, ללא המזונות האלרגנים, צבעי מאכל, חומרי שימור וסוכרים פשוטים. בנוסף, יקבל המלצות אישיות לתוספי תזונה וצמחי מרפא בעלי השפעה מחזקת למערכת העצבים. לצמחי המרפא ישנה השפעה מרגיעה מחד ומחזקת את מערכת העצבים מאידך. בנוסף טיפול זה מומלץ בשילוב עם שיאצו, רפלקסולוגיה ועיסוי המחזקים את מערכת העצבים. גם שיטות טיפול נוספות כמו תנועה, טיפול עם בעלי חיים ועוד עשויות לסייע.
טיפול באמצעות פרחי באך: שימוש בתמציות מומלץ לטיפול בנושא הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.

היתרון העיקרי בטיפול זה הוא שמדובר בטיפול טבעי וללא תופעות לוואי, מטפל בבסיס הבעיה ויעיל לטווח ארוך, בנוסף יעיל גם לטיפול בבעיות רגשיות שבד"כ מלוות להתמודדות עם הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות.

הומיאופתיה: מטפלת בבסיס הבעיה בדומה לשיטת הטיפול באמצעות פרחי באך. היא מותאמת אישית לכל מטופל על פי צרכיו. היא איננה מושתת על חומרים כימיים ועל כן איננה ממכרת כמו הריטלין.

טיפול נוירו קוגניטיבי: שיטת הביופידבק למעשה מאמנת את המוח ומטרתה לשפר את יכולת ההקשה והריכוז. השיטה גורסת כי על המתאמן לעקוב אחר אובייקט צורני מסוים ולבצע משימות תוך כדי קבלת פידבק על כישלון או הצלחה.