קשב וריכוז

אחרי שהכרנו מהו הריפוי בעיסוק, הגיע הזמן להכיר באילו תחומים קיים הריפוי בעיסוק.

ריפוי בעיסוק, כמקצוע, מתפרש על הרבה מאוד תחומים, המוגדרים בשלוש קטגוריות עיקריות: ילדים, פיזיקלי ובריאות הנפש. כל קטגוריה מתפצלת לתחומים שונים. למשל, מרפא בעיסוק בתחום הילדים יכול להתמחות בפיגור, בליקויי למידה, בבעיות קורדינאציה ומוטוריקה, קשיים בוויסות תחושה, בעיות קשב וריכוז, בעיות תקשורת ואוטיזם, פגים ועוד.

בתחום הפיזיקלי ניתן להתמחות בשיקום אחר אירועים מוחיים (CVA), שיקום אחר פגיעות בעמוד השדרה, שיקום כף היד אחרי שברים ופגיעות אחרות בכף היד, שיקום לאחר שבר באגן הירך, טיפול במצבי פרקינסון, התאמת סדים, התאמת אביזרי עזר, טיפול בכוויות, עבודה בבתי אבות ועוד. בנוסף, קיים שיקום קוגניטיבי ובעיות זיכרון לאחר פגיעות ראש, במצבי דמנציה, מחלות נפש ועוד. את המרפא בעיסוק בבריאות הנפש נמצא בבתי חולים אקוטיים, באשפוז יום, בהוסטלים ובמוסדות שיקומיים שונים.

תחומים נוספים שמאופיינים עם ריפוי בעיסוק הם: שיקום נהיגה, ארגונומיה, מורשי נגישות, התאמות סביבה בעבודה ובבית. כמו כן, אפשר למצוא מרפאים בעיסוק בתפקידים ניהוליים.

הפרעת קשב וריכוז מהווה כיום סעיף ליקוי ולכן מאוד מומלץ לדווח על כך לגורמים צבאיים. עם זאת, קיימת הנחייה שלא לראות בה כנדבך נוסף העלול להוריד את הפרופיל הצבאי אלא אם קיימת גם בעיית קואורדינציה, בעיית התנהגות והסתגלות.

בצבא למדו והסיקו כי ישנם תפקידים שהינם מתאימים פחות לבעלי קשב וריכוז כגון תפקידים מנהליים ומשרדיים. מאידך – בתפקידי שטח ותפקידים מאתגרים רבים – יכולותיהם יכולות לבוא לידי ביטוי בצורה טובה ונבונה. בנוסף להתאמת התפקיד לחייל, הצבא גם מממן טיפול תרופתי במידה ונדרש והחייל מעוניין בכך. אין ספק כי הצבא מעוניין לבצע שימוש יעיל ונכון במשאבים העומדים לפניו ובפרט בהון האנושי ולכן לוקח בחשבון את ההיבטים הבאים בעת קביעת פרופיל לכל חייל:

א.      פרופיל צבאי – נקבע על פי מצבו הבריאותי של המועמד.

ב.      קב"א (קבוצת איכות) – נבחנת על פי מצבו הסוציו אקונומי.

ג.        דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) – נקבע על פי הרמה הטכנית שלו, יכולת החשיבה ומצבו הקוגניטיבי.

ד.      רמת העברית: מרכיב שהשפעתו הינה שולית, בו נבדקת רמת שליטתו בשפה ויכולת התקשורת שלו.

בהתאם לציוניו אלו הצבא מגיש לחיילים רשימת תפקידים (מנילה), במטרה להציע לו תפקידים שיתאימו לו וליכולותיו וכן לרצונותיו.  בעלי הפרעת קשב וריכוז חשים פחד מן הלא נודע יותר מאחרים. ועל כן מאוד חשובה ההכנה לקראת השירות הצבאי. הצבא מאפשר למועמדים לשירות להביא עימם אבחונים על מנת שיוכלו לקבל את הציונים הגבוהים ביותר מבחינתם עבור המבדקים. איבחון כזה יכול לאפשר למועמד לשירות משך זמן הפסקה ארוך יותר בין בחינה לבחינה, הארכות זמן למבחנים עצמם ועוד. בנוסף, הצבא מצהיר כי מעניק לחיילים תפקידים שלא על סמך ההפרעה אלא על פי הקב"א. מעבר לכך, מובטח לחיילים כי מפקדיהם הישירים כלל לא יחשפו למידע זה ועל כן זוהי בחירתו של החייל עצמו האם לשתף את מפקדו בנודע להפרעה או לא. גם למי שהינו בעל הפרעת קשב וריכוז האפשרות להגיע לקצונה פתוחה בפניו ובהתאם לקב"א שלו.

נתגלה כי השירות הצבאי יכול להשפיע בצורה שונה מאוד על כל אינדיבידואל ובפרט על תפקודם של בעלי הפרעות קשב והריכוז. הקשיים באים לידי ביטוי בכל האופנים: המשמעת, המסגרת, ההקפדה על הטקסים והריטואל היומי, סדר יום מאורגן, מסגרת חברתית נוקשה, היררכיה, מפגש עם אנשים ממסגרות שונות, תפקידים מונוטוניים, כושר גופני גבוה ועוד. הצבא יכול להיות מקום בו תימצא הצמיחה האישית ועידוד יכולותיו של החייל לעומת מצב בו יימצא כמקום מנוון ומדכא את יכולותיו האישיות, מסגרת שתעניש ותגביל את מימושו.
הגורם האחראי בצבא לנושא בעיות קשב וריכוז הוא הרפואה הנוירולוגית וקיימת מגמה להעביר את הטיפול בהפרעות אלו לרפואה הפסיכיאטרית. מי שמעניק לחיילים בעלי איבחון מרשמים הינו החר"פ ורופא היחידה שרושם את המרשם החודשי. לסיכום, קיימת עלייה במודעות הגורמים הצבאיים להפרעה זו, אך עדיין ישנו מקום לשיפור ולייעול ביחס כלפי החיילים הסובלים מהפרעת הקשב והריכוז.

הפרעות קשב וריכוז לרוב מטופלות בטיפול תרופתי. עם זאת, ניתן לבחור גם בדרך אחרת - בטיפול האלטרנטיבי – טיפול טבעי. וכך למעשה ניתן לבחור בטיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, טיפול פסיכולוגי, וכמובן בטיפול אישי או זוגי.

ההיבטים הראשוניים עימם יש להתמודד בגילוי הפרעה זו הם:
• וויתור על מזונות אלרגניים בתפריט היומי או מזונות מעוררי רגישות. יש להגביר באכילת פירות וירקות, בעיקר מזונות ירוקים, הוספת שמן זית למזון, אכילת שקדים ואגוזי מלך וקוואקר ושיבולת שועל יש להימנע מתוספת של צבעי מאכל ואכילת תירס.
• בדיקת בעיות אוזניים.

• בדיקת חוסר באבות מזון, בפרט ברזל.
• בדיקת מתכות בדם.

אפשרויות הטיפול הקיימות כיום הינן:

טיפול נטורופתי. לטיפול הנטורופתי מספר ממצאים:

• אלרגיות ואי סבילות למזון: נתגלה כי חומרים מסוימים בתזונה, כדוגמת חומצה סליצילית וצבעי מאכל, גורמים להיפר אקטיביות. קיימים סוגים רבים של כימיקאלים שונים המצויים בתזונה כגון צבעי מאכל וחומרים משמרים שמכילים סליצלטים (חומרים הדומים למרכיבי האספירין) אליהם התגלתה רגישות ולכן הם משפיעים על התנהגות המטופלים.
• היפראינסולינמיה: מזונות עשירים בסוכר ופחמימות יוצרים רגישות ותנודתיות קיצוניות במצב הרוח.
• הרעלה באמצעות כימיקלים: רבים סובלים ממנגנונים חלשים של סילוק רעלים. תופעה הגורמת לפגיעה בתפקוד הכבד.
• הרעלה ע"י מתכות כבדות: רמות גבוהות של עופרת, אלומיניום וקדמיום וכן רמות נמוכות של אבץ, עלולות להביא לחסר במגנזיום, חומצות שומן חיוניות ו סידן.
• חסרים תזונתיים: מי שתוייג כבעל - ADD או ADHD הינו בעל סיכון להתמודד עם תהליכים מטבוליים חלשים וכתוצאה מכך מחסרים תזונתיים, מצב המשפיע על התנהגותם ועל רמת הריכוז שלו.

הטיפול הנטורופתי מתמקד בבניית תפריט עשיר ומגוון למטופל, ללא המזונות האלרגנים, צבעי מאכל, חומרי שימור וסוכרים פשוטים. בנוסף, יקבל המלצות אישיות לתוספי תזונה וצמחי מרפא בעלי השפעה מחזקת למערכת העצבים. לצמחי המרפא ישנה השפעה מרגיעה מחד ומחזקת את מערכת העצבים מאידך. בנוסף טיפול זה מומלץ בשילוב עם שיאצו, רפלקסולוגיה ועיסוי המחזקים את מערכת העצבים. גם שיטות טיפול נוספות כמו תנועה, טיפול עם בעלי חיים ועוד עשויות לסייע.
טיפול באמצעות פרחי באך: שימוש בתמציות מומלץ לטיפול בנושא הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.

היתרון העיקרי בטיפול זה הוא שמדובר בטיפול טבעי וללא תופעות לוואי, מטפל בבסיס הבעיה ויעיל לטווח ארוך, בנוסף יעיל גם לטיפול בבעיות רגשיות שבד"כ מלוות להתמודדות עם הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות.

הומיאופתיה: מטפלת בבסיס הבעיה בדומה לשיטת הטיפול באמצעות פרחי באך. היא מותאמת אישית לכל מטופל על פי צרכיו. היא איננה מושתת על חומרים כימיים ועל כן איננה ממכרת כמו הריטלין.

טיפול נוירו קוגניטיבי: שיטת הביופידבק למעשה מאמנת את המוח ומטרתה לשפר את יכולת ההקשה והריכוז. השיטה גורסת כי על המתאמן לעקוב אחר אובייקט צורני מסוים ולבצע משימות תוך כדי קבלת פידבק על כישלון או הצלחה.