אוטיזם

אחרי שהכרנו מהו הריפוי בעיסוק, הגיע הזמן להכיר באילו תחומים קיים הריפוי בעיסוק.

ריפוי בעיסוק, כמקצוע, מתפרש על הרבה מאוד תחומים, המוגדרים בשלוש קטגוריות עיקריות: ילדים, פיזיקלי ובריאות הנפש. כל קטגוריה מתפצלת לתחומים שונים. למשל, מרפא בעיסוק בתחום הילדים יכול להתמחות בפיגור, בליקויי למידה, בבעיות קורדינאציה ומוטוריקה, קשיים בוויסות תחושה, בעיות קשב וריכוז, בעיות תקשורת ואוטיזם, פגים ועוד.

בתחום הפיזיקלי ניתן להתמחות בשיקום אחר אירועים מוחיים (CVA), שיקום אחר פגיעות בעמוד השדרה, שיקום כף היד אחרי שברים ופגיעות אחרות בכף היד, שיקום לאחר שבר באגן הירך, טיפול במצבי פרקינסון, התאמת סדים, התאמת אביזרי עזר, טיפול בכוויות, עבודה בבתי אבות ועוד. בנוסף, קיים שיקום קוגניטיבי ובעיות זיכרון לאחר פגיעות ראש, במצבי דמנציה, מחלות נפש ועוד. את המרפא בעיסוק בבריאות הנפש נמצא בבתי חולים אקוטיים, באשפוז יום, בהוסטלים ובמוסדות שיקומיים שונים.

תחומים נוספים שמאופיינים עם ריפוי בעיסוק הם: שיקום נהיגה, ארגונומיה, מורשי נגישות, התאמות סביבה בעבודה ובבית. כמו כן, אפשר למצוא מרפאים בעיסוק בתפקידים ניהוליים.

כדי לשפר את תפקודם של הלוקים באוטיזם, כדאי להתחיל טיפול קבוע בהידרותרפיה. השיפור מתרחש, בין היתר, מכיוון שהבריכה מספקת סביבה ייחודית בה מפעילים את הגוף והחושים. במאמר הבא אפרט על טיפול במים המותאם במיוחד לילדים אוטיסטים.  

איך באה לביטוי הפרעת האוטיזם?

הפרעת האוטיזם באה לידי ביטוי בדרכים שונות, מכיוון שזוהי אבחנה רחבת טווח. ההפרעה היא התפתחותית וקשורה לתפקוד המוח. ישנם הבדלים גדולים בין המקרים משום שכל ילד ממוקם על נקודה אחרת בגרף, ובין נקודה לנקודה קיימים הבדלים תהומיים בתפקוד. בכללי, המשותף לכל הלוקים באוטיזם הוא הבעיות בתקשורת (ברמות שונות): לחלק אין שום קשר עם הסביבה, חלקם אינם יודעים איך לעשות זאת, וחלקם שותקים, אך מתקשרים עם הסביבה בדרכים אחרות. כמו כן, חלקם מתקשרים בעזרת צעקות, או חוזרים בדיבור על מילים בודדות, בהקשרים שגויים ולאורך זמן. ההפרעה עשויה לבוא לידי ביטוי גם כבעיות פיזיולוגיות / אורטופדיות, למשל: חוסר תנועה בשרירי לוע ולסת, שרירים תפוסים ו/או מקוצרים, ומשתנה יכולת השליטה בתנועות - בהתאם לתופעות אלו.

אוטיסטים מטופלים בהידרותרפיה – מה כולל הטיפול?

הטיפול כולל פעילות בבריכה, שהיא סביבה אטרקטיבית ששוברת את השגרה ומאפשרת שימוש בגירויים שונים המפעילים את חוש הראייה, שמיעה, מישוש ומגע. הטיפול במים נותן לילד האוטיסט תחושה נעימה כשהוא מקבל גירויים דרך מבט, מילה, מגע ושיחה. גילו כי משתפר תפקודם (בתוך ומחוץ למים) של מטופלים בהידרותרפיה באופן קבוע, והטיפול מומלץ במיוחד לילדים עם PDD. יצירת תקשורת בין המטפל לילד שאינו מדבר יכולה להתבצע בעזרת לוח תקשורת – אותו לוח שמשמש גם בבי"ס, בגן תקשורתי ובבית. במקרה הזה הלוח יהיה מנוילן ועמיד במים, ויוצגו עליו תמונות שונות: של מצב רוח, חפצים הקיימים במים, המילים רוצה / לא רוצה, ותמונות של פעולות הקשורות למים (הוצאת בועות, אי, נדנדה, מגלשה ועוד).

חשיבות הלוח אינה נעוצה בתמונה עליה יצביע הילד, אלא העובדה שהילד חושב ומתייחס למטפל, כלומר יוצר קשר כלשהו עם אדם נוסף. הלוח בא לסייע למטפל לתקשר עם הילד.

מילים בשילוב מוסיקה הן שילוב מנצח כאמצעי לטיפול – לכן משתמשים בשיעור בשירים מוכרים או מומצאים. במשך השיר הילד ינסה לחקות או לחזור על מילים קבועות שחוזרות על עצמן, ואפשר להוסיף גם תנועות ידיים בסיסיות. אמצעי יעיל לטיפול הוא גם השימוש בכדורים וחפצים צפים אחרים. המטפל יכול להחליט שאיסוף חפצים אלו יהיה פעילות: ראשית זורקים את כל החפצים, ולאחר מכן מבקשים מהילד לאסוף רק את הכדורים. לאחר שסיים, עליו לאסוף רק חפצים צפים מצבע מסוים.

חשוב לציין שרגע כניסת הילד לשיעור חשוב מאוד. המטפל צריך מיד לקבל את פניו, ולא להניח לו להסתובב ולחפש את מקומו. צריך להיות אזור ידוע וקבוע בבריכה, ממנו נכנסים למים: מדרגות הכניסה או סולם במים העמוקים. כאמור, שירים הם כלי מפתח בטיפול – יש לשיר ביחד עם השיר בזמן הכניסה למים, ולהתייחס בשיר אל שמו של הילד, להשפריץ בידיים וברגליים, לעשות בועות ולפעול לפי מילות השיר. אם המטופל הוא ילד שמדבר, כדאי לנהל איתו שיחה קצרה המורכבת משאלות פתוחות, כמו: "מי הביא אותך היום לכאן?", "מהיכן הגעת לפה?", "אני רואה שאתה מרכיב משקפת חדשה, מי קנה לך אותה?" ועוד.

אין לזלזל בשיר הפתיחה, משום שהוא יוצר גירוי מוכר שגורר תגובה חשובה של תנועה וקשר עין. נדרשת ערנות מרבית מצד המטפל כדי שיהיה קשוב לילד לחלוטין במשך השיעור: שילמד מה הילד אוהב או לא אוהב, יגביר מודעות לגוף (התייחסות לחלקי הגוף בשם, תכנון התנועה ומודעות לגבולות הגוף), יצור קשר עין, יתנה "חוקים" ויגרום לילד להבינם, וגם ינסה לעבוד על זיכרון ורצף.

נעשה שימוש רב בפה במהלך השיעור: קולות, תרגול בלונים, שימוש במילים קלות להגייה בצמוד לדימויים פיזיים כמו פרצוף שנעשה או חפץ. במהלך השיעור נכוון לשחייה, דרך תרגילי חץ ובלונים כשעוברים ממקום למקום בתוך הבריכה, ולהגיע להבנה כי במצב חץ עושים בלונים.

במשך הטיפול הקבוע יש להגדיר מטרות (מטרה אחת כל מספר חודשים), ואז לבחור משימות ופעילויות שישרתו אותה במהלך השיעורים. המטפל צריך להיות קשוב לכל התקדמות ושינוי (אפילו התקדמות קטנה או חוסר התקדמות), מכיוון שהוא צריך להתאים ולשנות את אופי המשימות ע"פ היכולת של המטופל. יש לזכור שלא נחוצים שינויים תכופים בפעילויות. תחושות התרגשות והצלחה נוצרות עקב פעילויות מסוימות, ובזכותם תעלה מידת העצמאות של הילד במים והמוטיבציה שלו. תרגילי "משחק" שמבוצעים במהלך השיעורים מחביאים תועלת נוספת: שיפור התקשורת עם הילד, בטחונו העצמי של הילד גובר, תנועותיו הופכות לבטוחות יותר, גופו מתחזק, ואפשר להתחיל בהדרגה להתאמן בתרגילי שחייה.

ובכן, טיפול קבוע בהידרותרפיה הוא ללא ספק דרך יעילה לשפר את תפקודם של הלוקים באוטיזם – הן מתוך המים והן מחוצה להם. במשך התהליך מתפתחים החושים, הגוף, והתקשורת עם אנשים נוספים.