משק

בסרטון: "המשפיע האישי שלי- סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל" עונה סטנלי פישר על השאלות הבאות:

מאוד מעניין אותי לשמוע על הקשר הרגשי שלך למדינת ישראל, האם הקשר הזה התחזק אצלך כתוצאה מהתפקיד הממלכתי שאתה ממלא היום במדינת ישראל?

גדלתי בכפר קטן שנקרא היום זמביה אך תמיד ידעתי שלעובדה שאני יהודי יש חלק חשוב בזהות שלי, לכן כשקיבלתי את ההצעה לבוא ולהיות נגיד הבנק למרות שזאת לא היתה החלטה פשוטה, אמרתי לעצמי שלא תהיה לי בעתיד הזדמנות כזאת.

האם אתה מאמין בחשיבות הנטוורקינג האם הוא סייע לך בעברך המקצועי?

אני מאמין בחשיבות של נטוורקינג, אבל אני יותר מאמין שלכל בן אדם כדאי לעבוד כדי להשיג איזה בסיס לחייו העתידיים, אני תמיד אמרתי לסטודנטים שלי "אני יכול לפתוח דלת בשבילך, אבל מה שיקרה אחרי שתיכנס לדלת זה תלוי בך, בכישורים ובידע שלך".

האם הלימודים האקדמאיים שלך עזרו לך לדעתך?

אני למדתי כלכלה תואר ראשון ושני באנגליה, ותואר שלישי ב MIT שבבוסטון, לכן ברור שכל הקריירה שלי מבוססת על מה שלמדתי. במהלך עבודתי בקרן המטבע, במשך 7 שנים, בכל יום ופגישה השתמשתי בכלכלה שלמדתי, במושגים בסיסיים של מאקרו כלכלה.

מה היית ממליץ לאלה ששוקלים כעת בחירת מסלול לימודים ומחפשים מקצוע שיהיה אטרקטיבי, ויענה על צרכי המשק הישראלי בעוד 4-5  שנים לאחר שיסיימו את הלימודים?

אני חושב שחשוב ראשית למצוא תחום שמעניין, אבל אם מדברים על צורך של המשק אז ברור שיש לנו צורך בצד המדעי: בהנדסה, בהיי טק. אך מצד שני אנחנו לא יכולים לבנות משק שמבוסס רק על אנשי היי טק, או אנשי חשבונאות, אלא צריכים כל מיני אנשים ובדרך כלל המערכת מוצאת את שיווי המשקל שלה.

איזה קורס אתה מרגיש שהכי טרם לך?

מאקרו כלכלה וכלכלה מוניטארית, אלה הקורסים שהשפיעו עליי הכי הרבה. אני חושב שאחד היתרונות הגדולים של הלימודים באוניברסיטה ברמה גבוהה זה לימודים עם סטודנטים מאוד טובים.

קיימת בארץ "בריחת מוחות" שמתבטאת בקצב הולך וגובר של ירידת ישראלים משכילים מהארץ, מה דעתך? האם אתה מסכים עם מה שאמרתי?

יש בעיה של "בריחת המוחות" ולכן אני רואה צורך חיוני שנמצא דרך להביא את האנשים האלו הביתה אך לא נוכל לשלם פי ארבעה. הבעיה שזה לא רק המשכורת אלא זה גם החופש לעבוד ולעשות את המחקר שאתה רוצה כי לבירוקרטים קשה להבין את החיים של אקדמאי טוב.

בהצלחה,

דיקלה ניצן.

דפלצה היא תופעה כלכלית שבה מחירי המוצרים יורדים, וערך הכסף עולה. בטיפ הקודם הסברתי שבאינפלציה מחירי המוצרים עולים, זאת בגלל ביקוש גבוה ופעילות כלכלית ענפה. בתהליך דפלציוני המחירים יורדים בגלל שהביקוש יורד, הפעילות הכלכלית מאטה ועלולה להוביל למיתון. המשמעות היא פיטורי עובדים, אובדן מספר המשרות במשק וירידת רמת החיים של האזרח. נהוג לומר שכאשר ישנו תהליך דפלציוני זה הזמן של המדינה לעודד את האזרחים להוציא כסף ולהשקיע, זאת על ידי הורדת הריבית, וכן על ידי יצירת מקומות עבודה זמניים וקבועים לעובדים שפוטרו. בתהליך אינפלציוני, כאשר הפעילות הכלכלית גבוהה, מטרת המדינה היא לחסוך ליום סגריר ובעיקר לווסת ולרסן את הפעילות הכלכליתמפני אינפלציה יתרה וליצור צדק חלוקתי, כך שתוצרי הפעילות יגיעו לכלל רבדי החברה ולא רק לעשיריה.