טיפול שיניים
+ פתח הכל
מהם הפתרונות האפשריים של רופא השיניים להפרעות במפרק הלסת?סובלים מהפרעות במפרק הלסת? אלו הפרעות שכיחות מאוד, אך חשוב שתדעו שיש לרוב פתרון פשוט ולא פולשני. על הפתרונות והגורמים להפרעה – במאמר הבא. עשוי להיות כי המקור לכאבי ראש באזור האוזן, הרקה, או ממקור שריר הלחי - הוא מפרק הלסת. אחוז ניכר מהאוכלוסייה המבוגרת סובלים מכאבים אלו, ויש להכיר את הסימנים שיכולים לבוא כתוצאה מבעיות תפקוד המפרק: רגישות במישוש של שרירי הלעיסה, רגישות בפתיחה וסגירה של הפה, ובמקרים קיצוניים – אפילו "הפרקה" של הלסת. מבחינת המבנה שלהם, יש שני מפרקים הנחשבים למורכבים ביותר מכל מפרקי הגוף – שני מפרקים הממוקמים בשני צדי הראש ומחברים בין הגולגולת ללסת התחתונה. מדוע הם נחשבים כך? שרירי פתיחת וסגירת הלסת מחוברים אליהם, וגידים (ארוכים יותר או פחות) משתתפים בהפעלת המפרק. בנוסף, יש דסקית סחוסי שמפריד בין החלק העלי והמכתשית של המפרק, ונוזל מיוחד המסכך בין הדיסק לחלקים הגרמים של המפרק. כשכל הגורמים מתאגדים יחדיו, מתאפשרת תנועתיות חופשית של הלסת לכל הכיוונים – גם פתיחה וסגירה של הלסת, וגם תנועות סיבוביות ותנועות צדדיות של הלסת במישור אופקי. בשיתוף פעיל של שני המפרקים מתבצעות כל התנועות ביחד, אבל כל מפרק מבצע תנועות סינכרוניות בהתאם לפעילות הלסת. כאמור, המפרק השמאלי נפתח בזכות תנועת הפתיחה של הלסת לכיוון שמאל, אך באופן שונה מהמפרק הימני (שעושה תנועה ארוכה יותר). תנועות החלקה, סיבוב ללא חיכוך וספיגת לחצים – אלו תוצאות שנוצרו בזכות הדיסק שנמצא בין שני חלקי המפרק. שברירות האזור מושפעת כיוון שאפילו פגם קטן באחד ממרכיבי המפרק עשוי לגרור שורה של תסמיני כאב שכוללים אי נוחות בזמן פתיחת וסגירת הפה (ואף למצבים קיצונים של אי יכולת לתפקד). תסמיני הכאב הללו יכולים להיגרם ע"י מכה, חבלה, תנועות מוגזמות של הלסת ו"פעילות יתר" של עומסים על המפרק. דלקת שגרונית היא דוגמה לאחת מהדלקות למיניהם שיכולות להיות בכל מפרק בגוף – כולל במפרק הלסת. לחץ נפשי משפיע על חלק מהמקרים – זו דעה שטרם הוכחה. פתרונות ואבחון – הפרעות במפרק הלסת כאבים במפרק הלסת דורשים אבחון של רופא שיניים כדי להגיע לגורם האמיתי. אולם, זהו אתגר עבורו משום שעליו להתחשב גם באפיון המוטעה של התלונות לעומת הממצאים האובייקטיבים, וגם לחוסר המודעות של האוכלוסייה לגורמים של תסמונת של כאבים באזור הראש והפנים. חלק מהאנשים נמנעים לגשת לרופאים המתאימים למציאת מרפא לסוג זה של בעיות עקב חוסר המודעות. יש לדעת שהרופאים שמתאימים לכך הם: מומחים בשיקום הפה, רופאי שיניים שהתמקצעו בבעיות במפרק הלסת, כירורגים פה ולסת ומומחים ברפואת הפה. בדיקה העלתה כי נשים בתקופת הפוריות אכן סובלות יותר מהבעיה מאשר גברים או אנשים מבוגרים. כידוע, דרך הטיפול תלויה באבחנת הרופא. למרות זאת, טיפול סטנדרטי יתחיל בצורה שמרנית וסימפטומטית ויהיה טיפול רב שלבי. הרמזים שיכולים להעיד על מתח שרירי וידרשו טיפול להרפיית שרירים אלו הם: כאבים באזור הרקה או הלחי בזמן פתיחת הלסת. יש לשים על האזור הכואב חום לח ע"י קומפרסים, זהו האמצעי הפשוט והיעיל ביותר. אולם, כשמדובר במקרה יותר חמור, אז כדאי לשקול טיפול תרופתי אשר ישפיע בעיקר על הרפיית השרירים. אבחנו כי נמצאה אצלכם תופעה של הידוק או שחיקת שיניים? אם כן, יש להתחיל בטיפול עם סד. הפעולות הללו הן פרה פונקציונאליות ומבוצעות ללא מודעות (לפעמים בזמן שינה), והסד הוא כיסוי פלסטי מדויק שמניחים אותו על השיניים, מונע מגע הדוק בין הלסתות. כל עוד הסד נמצא במקום, שרירי הלעיסה נשארים במצב רפוי, ובחלוף הזמן פג הכאב שנבע ממתח השרירים. הנזק שנגרם לשיניים במקרה של שחיקתן ימנע ע"י השימוש בסד, ובמידה ופעולת השחיקה ממשיכה, לא ישחק הפלסטיק ממנו עשוי הסד, אך הכי חשוב הוא שלא יגרם נזק נוסף לזגוגית השן. צילומים יכולים לעזור במקרים קיצוניים עד מאוד, ורצוי גם להתייעץ עם כירורג פה ולסת במידה ואובחן נזק אורגני לדיסק הסחוסי או למרכיבים הגרמים של המפרק. אין הבטחה לשיפור במצב המטופל כשיש התערבות כירורגית (התערבות נדירה למדי). ביצוע השיפור במערכת הלעיסה לעיתים מתבצע לבד: המערכת מוצאת שיווי משקל חדש, והחלקים הגרמים של המפרק עוברים שינוי צורני, ומתרגלים בהדרגה למצב החדש. אנשים רבים סובלים מבעיות במפרק הלסת (במיוחד נשים צעירות), אך אל ייאוש – לרוב יש פתרון פשוט ולא פולשני. יחד עם זאת, אין אפשרות להגיע תמיד לאבחון הגורם לכאב, ואז יישאר הטיפול בגדר סימפטומטי – כאשר מטפלים בתלונה אך לא בגורם עצמו. מדוע יש קשר בין רופא השיניים לקמטים מסביב לשפתיים?מספר רב של מצבים עלולים לגרום להופעת קמטים מסביב לשפתיים בגלל השיניים. אילו מצבים למשל? מהו תהליך התפתחות התופעה? כיצד רופא השיניים מטפל בבעיה? על כך במאמר הבא. חלק חשוב מחזות הפנים הוא מערכת השיניים, וזאת יודע כל אדם בימינו. מאוד חשוב שהמערכת תהיה מלאה ומאורגנת, כך שתהיה הרמונית עם הפנים (ואף מומלץ שתהיה בהירה ככל הניתן). חלק לא רב מהאנשים מודעים לכך שחסר, ואפילו חלקי של שיניים אחוריות (שאינו מורגש גם בחיוך) פוגע מאוד בחזות הפנים, בסימטריה, וגם גורם לשקיעת הלחי או השפה. ישנה החמרה במצב כאשר יש פגיעה באורך השיניים או שיש חסר בשני צידי הפה של השיניים האחוריות. בעגה המקצועית קוראים לכך אובדן המימד האנכי, אך ניתן לכנות את התופעה גם "שקיעת השפתיים" – שהיא מלווה בהיווצרות קמטים סביבן. הפגיעה עשויה להיות קשה מאוד למראה הכללי של הפנים במידה וקיימת שקיעה של השפתיים והיווצרות קמטים לא בולטים. בהתבוננות של אדם לא מקצועי, הוא עלול להתקשות לפענח את פשר המראה ה"זקן", וכיצד הפתרון טמון בשיקום של המשנן תוך פיצוי על אובדן המימד האנכי. עתה, ברצוני לפרט על המקרים שמצריכים התערבות מקצועית של רופא שיניים בעקבות שקיעת השפתיים והיווצרות קמטים מסביב. ניקח לדוגמה את המקרה השכיח ביותר – חסר של שתיים או שלוש שיניים טוחנות בצד אחד של הלסת (בדרך כלל זוהי הלסת התחתונה). אין שאיפה למהר לשקם ולשחזר את השיניים האבודות, מכיוון שאין סימנים בולטים לעין. כדאי לדעת כי התופעה בולטת יותר בקרב נשים רזות. איך מתרחש התהליך? ראשית, הלחי בצד תתחיל לשקוע מעט פנימה, במקביל לחסר השיניים. תהיה החרפה בשקיעה במהלך הזמן. הלחי בחלקו שריר, מתאים עצמו לחללים שנוצרים. מיקום השיניים בסמוך לחסר המתואר ישתנה. יהיה שינוי של השיניים מאותה הלסת (הן יזוזו הצידה), ויבקעו לאחר מכן שיניים מהלסת העליונה לכיוון הלסת התחתונה (אם לא יהיה "מעצור"). במשך הזמן, התהליכים מתבצעים באופן לא מודע, וגורמים לחלק מפעולת הלעיסה והטחינה להתבצע ע"י השיניים הקדמיות יותר. בעקבות השינוי בתפקידן של השיניים הקדמיות (שמתפקדות כרגע בתפקיד שהטבע לא הועיד להן), הן לא תמיד יוכלו לעמוד בעומס שהוטל עליהן בעל כורחן. ישנם מקרים שבהם השיניים הקדמיות נוטות קדימה במשך הזמן, ואז נפתחים רווחים שלא היו לפני כן בין השיניים. אנחנו פונים לרופא השיניים רק כשמשתנה המראה של השיניים הישרות, ואנו מעוניינים בתיקון הרווחים שנפתחו. ברגע זה אפשר כבר להבין כי מדובר בבעיה יותר מורכבת שדורשת פתרון שיקומי נרחב. במעקב אחר המקרה הנוכחי, אך בדרך שבה הוא מתפתח בחלק אחר של המקרים, נגלה כי השיניים נשחקות ומאבדות מהגובה שלהן. על כל פנים, בשני המקרים עלול להיווצר אובדן של המימד האנכי במשך הזמן. יהיה ביטוי חיצוני של שקיעה הדרגתית של השפתיים, והיווצרות של קמטים עדינים בזוויות הפה. נתמקד כעת במקרה אחר, שהוא לא נדיר כלל – חסר בשני צידי הלסת של הטוחנות. ניתן לגלות שגם הפעם לא קיימים סימנים בולטים לפגם, אבל אפשר לסגל דרכי אכילה בזכות השיניים הקדמיות יותר. קיימת חפיפה בין התהליכים של המקרים השונים, אבל במקרה זה ישנה התקדמות בקצב מהיר יותר. במקרה קיצוני יותר (שיש בו צורך לעקור שיניים רבות), הדבר יגרום לתהליך של ספיגת הלסת בכל המימדים (בגובה וגם ברוחב). האיזון של השיניים עם העצם התומכת של הלסת מהוות "משענת" חשובה לשפתיים. חשיבותה נובעת מכך שבמידה והיא חסרה, השפתיים ישקעו במידה רבה, ויתעורר צורך בשימוש בפתרון שונה, כדוגמת תותבת עם שוליים בעובי המתאים, על מנת להשיג לשפתיים את התמיכה שאבדה. יותר מפעם אחת קרה שהגזמה בעובי השוליים של התותבת הובילה ל"הרמת שפתיים" ללקוחה כבונוס. בנוסף לשלל המצבים שיש בהם פגיעה בגודל השיניים (ויוצרים שקיעה של השפתיים במהלך הזמן), ישנו מקרה נוסף. המקרה הוא בעצם פגיעה בשכבת המגן של השיניים (אמאיל – או זגוגית בעברית), והוא מתבטא בשחיקה לא מבוקרת שמתרחשת לרוב בלילה. כמו במקרים אחרים, גם הפעם יש אובדן של המימד האנכי, בליווי סימנים של הופעת קמטים בזוויות הפה. כיום ישנן שלל אפשרויות לפתרון שיקומי אם ישנו אובדן משמעותי של שיניים. לא חייבים להסתפק רק בתותבות, שהוא אביזר נשלף, לא נוח ובעל איכות חיים ירודה. אפשר לבחור מכל מגוון האפשרויות של השתלת עצם ושתלים, וכך לשחזר את המראה שהיה לפני אובדן השיניים, בליווי של איכות חיים מעולה. מומלץ לפנות לרופא השיניים במקרה של הופעת קמטים סביב השפתיים (בעקבות השיניים). ניתן לספק מענה כמעט לכל בעיה הקשורה לתופעה באמצעות השיקום המתאים. הגשת עזרה ראשונה לטיפול בחבלה בשיניים קדמיות קבועות בקרב ילדים – לפני הגעה לרופא שינייםלפניכם מדריך מקוצר לפעולה במקרה של חבלה בשיניים קדמיות קבועות אצל ילדים. אלו הפעולות שיש לבצע ברגע האמת, בטרם הגעה לרופא שיניים. כך תוכלו למנוע את הצער הכרוך באובדן שיניים קבועות. כאשר הפנים גדלות, נוצר מקום נוסף בלסתות עבור עוד שיניים. בערך בגיל 6 מתחיל תהליך החלפת השיניים הראשוניות (נשירות, "חלביות") בשיניים קבועות. התהליך מסתיים בסביבות גיל 8-10, לאחר שהוחלפו כל שיני החלב. נגרם צער רב לילדים אשר מאבדים שיניים קבועות. לאחרונה שמעתי על מקרה מעציב בו איבד ילד את שתי שיניו הקדמיות. זה קרה עקב תאונת אופניים, ואי הגשת עזרה ראשונה ונכונה, אשר הייתה עשויה למנוע עוגמת נפש. האובדן היה נחסך אילו היו יודעים כיצד לפעול נכון ברגע האמת של עקירת שיניים בעקבות חבלה. לא היה טיפול מספק משני צדדים: בטיפול הראשוני של צוותי מד"א, וגם בחדר המיון. הם לא תמיד יודעים מה הדבר המתאים לעשות במקרה זה. טיפול נכון מצידכם באופן ראשוני עשוי למנוע אובדן שיניים יקרות. לכן, עליכם למלא אחר הוראות פשוטות:
השן לא נכנסת למקומה – מה עלי לעשות? עליך להניח אותה בכוס חלב קר וטרי (לא חלב עמיד), ולגשת למרפאת השיניים. לפעמים אין בסביבה תמיסת סליין (מים פיסיולוגים) או חלב, ואז צריך להכניס את השן לתוך הפה (לכיס הלחי). יש לדעת כי אסור להניח את השן במים רגילים. חשוב לזכור – יש להגיע במהירות האפשרית למרפאה, מכיוון שכך יגדל הסיכוי להצלת השן. עקב כך, מומלץ להתקשר לרופא לפני שאתם מגיעים, ולתת לו אפשרות להתפנות למקרה שלכם במהירות. הסיכוי להצלת השן נחשב טוב – אם הגעתם תוך פחות משעה. הסיכון גבוה בהרבה לחבלות בשיניים בקרב ילדים עם מבנה שיניים עליונות בולטות החוצה. כדאי שהם ירכיבו סד ספורט המותאם ע"י רופא שיניים, כדי להגן על השיניים בזמן פעילות ספורטיבית. בדרך זו תחסכו אי נעימות מיותרת. הגשת טיפול ראשוני הולם לילד והגעה מהירה למרפאה עושה את ההבדל, ומגדילה את הסיכוי להצלת השן הקבועה. רופא שיניים מסייע במקרה של יובש פה הנגרם מנטילת תרופותאפרט במאמר זה על תופעת יובש פה הנגרמת מנטילת תרופות: הסימפטומים, הגורמים האפשריים ודרכי הטיפול. במידה ונפגעת יכולת ייצור הרוק התקינה ע"י בלוטות הרוק שבפה – נגרמת תופעת יובש פה ((Xerostomia, אשר נחשבת לשכיחה למדי בקרב האוכלוסייה המבוגרת (עד 40% מאוכלוסייה זו סובלים ממנה). תופעת יובש פה באה לידי ביטוי בסימפטומים הבאים: עלייה פתאומית בעששת ומחלות חניכיים, קשיי בליעה, צימאון, ריח רע מהפה, תחושת יובש, וזיהומים פטרייתיים (בעיקר בקרב מרכיבי תותבות). ניתן לייחס את הסימפטומים הללו לכך שהרוק משחק תפקיד מרכזי בלעיסה, בליעה, הגנה על חלל הפה מפני זיהומים, והגנה על השיניים מפני עששת – משום שהוא מכיל גורמים אנטי פטרייתיים ואנטי חיידקיים. היווצרות התופעה – מהם הגורמים האפשריים?
רוב הסובלים מהתופעה הם חלק מהאוכלוסייה המבוגרת. לעומת הטענה שהייתה מקובלת עד לא מכבר – כי הסיבה לכך היא "הזדקנות" בלוטות הרוק, כיום סבורים שיש סיבה שונה. הטענה כיום היא שהסיבה טמונה במספר הרב של התרופות הקסרוגניות אשר נצרכות על ידי אוכלוסייה זו, ואפילו פעמים רבות בשילובים שונים בו זמנית. כיום מודעים לעובדה שתרופות הן הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בהפרשת הרוק (היפוסליבציה), ויובש פה גם נגרם בעקבות נטילת התרופות. מאות תרופות ידועות שהן עשויות לגרום לירידה בהפרשת הרוק או לתחושה סובייקטיבית של יובש בפה. למרות מגוון המנגנונים לכך, קיימות תרופות מעטות באופן יחסי שיכולות לגרום לירידה מהותית בהפרשה עד לקסרוסטומיה (שגם הוכחו במחקרים כגורמים קסרוגניים). חמשת סוגי התרופות המובילות לגרימת יובש פה:
אי לזאת, המועדים לסבול יותר מיובש פה הם: חולים במחלות פסיכיאטריות, בעלי בעיות בכליות ויתר לחץ-דם. מהי הדרך לטיפול בבעיה? קודם כל, אפשר לנסות להימנע מהשימוש בתרופות או להוריד את מינונן. מלבד זאת, ניתן לנסות לגרום לעוררות ההפרשה מבלוטות הרוק בעזרת טיפול בסוכריות חמוצות ללא סוכר, גומי לעיסה ללא סוכר, והוספת לימון למי השתייה. כמו כן, ישנן תרופות כולינרגיות שעובדות ספציפית על רצפטורי M3, שמהווים את מרבית הרצפטורים בבלוטת הפרוטיד, אבל הן נמצאות בעיקר בשימוש מחלות של בלוטות הרוק שאינן על רקע שימוש בתרופות קסרוגניות – כמו תסמונת סיורגנס. יש לפנות לרופא שיניים במידה ויש חשש לתופעת יובש פה על מנת לעבור סינון ראשוני והפניה לגורם המתאים לטיפול לפי הצורך. בשיטה הביתית או בעזרת רופא שיניים – כל מה שצריך לדעת על הלבנת שינייםבימינו, קיימות שלל אופציות והבטחות להלבנת שיניים, וקל מאוד ללכת לאיבוד. לכן, במאמר זה אבהיר מעט את הנושא כדי שתוכלו לחייך שוב עם שיניים בריאות ולבנות. השיניים צבועות משלל גורמים, אך ניתן לחלק את הצביעות לצביעה פנימית או צביעה חיצונית. כדי לפתור את רוב הצביעות, אפשר לבצע הלבנה פנימית או חיצונית. קובעים את סוג ההלבנה לפי שורש הבעיה, לדוגמא: במידה ומוך השן הנו נמקי, בדרך כלל סוג ההלבנה תהיה על השן הספציפית שצבעה שונה מיתר השיניים. לא ניתן לפתור את כל הצביעות ע"י הלבנה, כמו למשל במקרים הבאים: צביעה שלב 3-4 הנגרמת ע"י טטראציקלין, פלואוריזיס חמור, היפופלזיה. אלו מקרים המצריכים פתרונות אחרים, הכוללים בין היתר חזיתות חרסינה או כתרים. ביצוע הלבנה חיצונית – מהן שתי האפשרויות המרכזיות? ניתן לבצע את ההלבנה בשיטה הביתית – כאשר מתאימים סדים, והמטופל צריך להרכיבם כשעה ביום, למשך כ-10 ימים. האפשרות השנייה היא הלבנה ע"י רופא במרפאת שיניים. בשני המקרים, ישנו עיקרון זהה שמבוסס על חומרי ההלבנה. הלבנה – מהו הבסיס לחומרי ההלבנה? ההלבנה מבוססת על מי חמצן: Cabamide peroxide, Hydrogen peroxide, Sodium perborate פעולת ההלבנה נוצרת משום שמי החמצן מתפרקים למים וחמצן – אשר מפרק את הפיגמנטים, וגורם לשבירת קשרים כפולים של הקרוטן. שבירת הקשרים הללו מסייעת להלבנה מכיוון שהקרוטן הוא פיגמנט בצבע אדום-כתום שאחראי בדרך כלל על הצבע הצהוב / כהה שנוצר על השיניים. מידע חיוני בטרם עושים הלבנת שיניים: 1. תחילה, המטופל צריך לעבור בדיקה אצל רופא שיניים הכוללת צילומים. בדיקה זו חיונית משום שהלבנת השיניים אינה מתאימה לכל אדם, והרופא צריך לבחון כל מקרה לגופו. למשל, שיניים עם סתימות או עששת לא יולבנו. בנוסף, ישנם מקרים שפשוט לא מתאימים להלבנה. 2. ההלבנה תחזיק מעמד כשלוש ארבע שנים. צבע השיניים לא יחזור אף פעם לצבעו המקורי – אלא תמיד יהיה לבן יותר. 3. אם מעוניינים להלבין למרות העובדה שקיימים שחזורים קדמיים, יש לדעת שיהיה צורך להחליף אותם. 4. כדאי להיות ערניים לגבי תופעות הלוואי האפשריות:
כדי להשיב את החיוך היפה עם השיניים הבריאות והלבנות, אפשר לפנות לטיפול הלבנת שיניים. קודם כל, מומלץ לגשת לבדיקה אצל רופא שיניים, כדי שיבדוק את מצבכם והאם מתאים לכם לבצע הלבנה. במידה ואינכם יכולים לבצע הלבנה, הרופא יציע פתרונות אפשריים בהתאם למצבכם. על הגורמים לצביעת שיניים פנימית – והפתרון הטמון בהלבנת שיניים על ידי רופא שינייםאם אתם סובלים מצביעת שיניים פנימית, כדאי שתדעו שיש גורמים שונים לבעיה, אך ברוב המקרים ניתן לפתור את הבעיה ע"י הלבנת שיניים. ישנם גורמים שונים לצביעות השיניים – לצביעה חיצונית וצביעה פנימית. הגורמים האפשריים לצביעת שיניים חיצונית הם: פלואור, עישון, שטיפות פה מסוימות, שתיית יין, קפה, תה, או חיידקים המסמנים פס שחור בגבול בין השן לחניכיים. מכיוון שהמקור לצביעה הוא חיצוני, כך גם יהיה הטיפול. על מנת להחזיר את הצבע המקורי של השן יש לבצע טיפול חיצוני ע"י שיננית או רופא שיניים. לעומת זאת, צביעת שיניים פנימית היא הצבע הבסיסי של השן. צבע זה נוצר מגיל, גנים, טראומה, נטילת פלואוריד מוגברת בילדות המוקדמת, סיבות סיסטמיות (כמו מחלות בזמן הילדות) ועוד. מהם הגורמים האפשריים לצביעת שיניים פנימית? נמק במוך השן, דימום בלשכת השן (לרוב עקב חבלה בשיניים קדמיות), עיבוי שכבת הדנטין (שצבעה יותר כהה מהאמייל – השכבה החיצונית של השן), או עקב הזדקנות או חבלה - לדוגמה בשן ספציפית (ואז נוצר צבע אחיד בכל השיניים). לעתים הבעיה נוצרת בעת התפתחות השיניים, מתוך הנחה לקויה של סידן בזמן היווצרות השן: שלשולים או חום גבוה של התינוק, שכבה גירית על השן, או "היפופלסיה" (שינוי הצבע והצורה בדנטין / אמייל השן). התרופות אשר גורמות לשינוי הצבע בשיניים:
טיפולי השיניים אשר עשויים לגרום לשינויי צבע:
הפתרון לצביעת השיניים – טיפול הלבנה אפשר לפתור את הבעיה במרבית המקרים של צביעות שיניים בעזרת הלבנת שיניים – כאשר יש אפשרות להלבנה פנימית והלבנה חיצונית. חשוב לציין שחלק קטן מהצביעות לא ניתן לפתרון ע"י הלבנה, כמו פלואורוזיס חמור, היפופלזיה, צביעה שלב 3-4 הנגרמת ע"י טטראציקלין. המקרים הללו מצריכים פנייה לפתרונות שונים, הכוללים בין היתר חזיתות חרסינה או כתרים. לא כל אדם מתאים לטיפול הלבנת שיניים, ולכן חשוב לגשת לבדיקה אצל רופא שיניים (הכוללת צילומים) כדי שיבחן את המקרה לגופו. לדוגמה, שיניים עם עששת או סתימות לא יולבנו, וגם קיימים מקרים שפשוט אינם מתאימים להלבנה. אם מטופל סובל מצביעה פנימית ונמצא מתאים להלבנה – הטיפול יתבצע במרפאת השיניים. ברוב המקרים, תוכלו לפתור את צביעת השיניים באמצעות טיפול הלבנה, וכך לחזור ולחייך חיוך רחב בעל שיניים לבנות ובריאות. |