דמיון

דמיון מודרך,  NLP בין המצוי לרצוי

כיצד נאפשר את תהליך השינוי בחיינו ?

 השלב המשמעותי ביותר בתהליך השינוי הוא הרצון שלנו ליצור אותו, השינוי לא יתרחש באם לא נרצה. 

כאשר אנחנו רוצים לעשות שינויים בחיינו בנושאים דוגמת: זוגיות, עבודה, התנהגות, מחשבות, תקשורת, משפחה, יחסים, הגשמה ועוד.

חשוב בתחילה שנתבונן על שתי נקודות מרכזיות: היכן אנחנו נמצאים עכשיו, לאן אנחנו רוצים להגיע. 

שתי  נקודות אלה מאפשרות לנו לגלות את המצב המצוי ואת המצב הרצוי.

המרחק או הפער ביניהם הוא מה שרוב בני האדם מכנים ה-"בעיה".

סגירת הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי הוא הסיבה לכל תהליך שינוי שאנחנו מבקשים בחיינו.  

לכן, כאשר אנחנו רוצים באמת להשיג את המצב הרצוי, חשוב שנחליף את המילה בעיה במילה מטרה. ומכך, השגת המטרה היא גם פתרון הבעיה.

בנוסף מודעות - שהיא הבסיס לכל החלטה לשינוי .

כאשר נמקד את תשומת הלב והמודעות שלנו בפרטי המצב הנוכחי ולקראת מה אנחנו הולכים, נאפשר דיאלוג משמעותי ופורה בין ההווה לבין העתיד המצופה. 

לכל מטרה יש תמונה

לאחר מכן חשוב להתחיל ולדמות את המצב הרצוי באופן מפורט, זהו תהליך הכרחי אשר בלעדיו לא יתבצע שום תהליך שינוי כיוון שאי אפשר לנוע אל עבר מטרה בלתי ידועה.

זו הסיבה בגללה אנחנו חייבים לראות אותה. דימויים, תמונות, סרטים, ממחישים לנו את המטרה אליה אנחנו מכוונים. 

"מערכת היחסים" שלנו עם העולם נעשית בעזרת חמשת החושים, זוהי מערכת הקליטה שלנו  ודרכה זורם כל המידע. 

לאחר שהוא מגיע אלינו נערך עיבוד של המידע באמצעות המערכות המייצגות: הראיה, השמיעה או החישה, לכן כה חשוב שהמטרה שלנו תעבור דרכם.

כלומר: מה אנחנו רואים, שומעים ומרגישים כאשר אנחנו מתארים את המטרה המבוקשת.

ככל שנראה את התמונה באופן מפורט יותר, נשמע אותה באופן עשיר יותר ונחווה אותה באופן מלא יותר כך יקל על המוח לתכנן כיצד הוא הולך להגשים את המטרה הזו. 

מכיוון שהמוח אינו מבחין בין התרחשות שאירעה בדמיון לבין ההתרחשות שאירעה במציאות, נוכל באופן מיידי לבדוק את התוצאות באמצעות ההדמיה.   

כך נוכל לדעת ולהרגיש האם המטרה שלנו מתאימה, האם זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, האם זהו המצב החיובי עבורנו, האם השגת המטרה תשפר את איכות חיינו והאם היא הולמת את התנאים בהם אנחנו חיים. 

במידה והמשוב שקבלנו על השגת המטרה או חלקים ממנה אינו מתאים – אנחנו יכולים לעשות את השינויים והעדכונים המתאימים כדי להשיג את המטרה באופן הרצוי והמתאים לנו ביותר.

חשיבה חיובית

תנאי נוסף שיאפשר לנו להשיג את המטרה שלנו הוא ניסוח המטרה באופן חיובי.

זאת אומרת להגדיר מה אנחנו כן רוצים במקום מה אנחנו לא רוצים.

לדוגמא: אני לא רוצה להישאר לבד. ננסח זאת: אני רוצה זוגיות.

במקום אני לא רוצה להיכשל. ננסח זאת: אני רוצה להצליח. 

הניסוח החיובי חשוב כיוון שהמוח אינו מכיר את המילה לא ולכן בעצם מה שהוא שומע זה לבד, או להיכשל, מה שיכול לגרום לכך שנשיג את היפוכה של המטרה המדויקת שלנו, זוגיות או הצלחה.  

דמיון מודרך ו-NLP מאפשרים שינוי 

כאשר אנחנו בוחרים לעבוד עם דמיון מודרך ו – NLP אנחנו מסכימים להיכנס לתהליך של שינוי.

אנחנו מחליטים לצאת למסע מרתק המתחיל בהווה שלנו ומסתיים בהשגת המטרה הרצויה בעתיד. 

במהלך המסע ובעזרת כלי הדמיון המודרך ו-NLP אנחנו אוספים המון מידע משמעותי והכרחי לתהליך השינוי והשגת המטרה.

בין היתר אנו לומדים על מצבנו הנוכחי, על המצב הרצוי לנו. על מפת השטח הייחודית לנו. על הכוונות החיוביות שבנו. על התפקוד החיובי של החלקים השונים הנמצאים בנו, על המשאבים והיכולות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לדגום אותם כדי להשתמש בהם להשגת המטרה הנוכחית. 

העבודה עם כלי הדמיון המודרך ו-NLP מאפשרים הפעלת אסטרטגיות שונות אשר יסייעו לנו לעבור את המסע בשלום ולהגיע בדיוק למה שמתאים ונכון לנו ביותר בחיינו הנוכחיים.

כמו גם להגדיל את אפשרויות הבחירה, להרחיב את המודעות שלנו ולפשט באופן משמעותי את תהליך השינוי שאנו מזמנים לחיינו.    

וכמו שאמר צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה: " לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי"

הייתה זו שעת אחר הצהריים בדירה המשותפת של נועה ומיכל, שתי סטודנטיות במרכז הארץ. נועה התקשרה למוקד שירות מסוים כדי לסדר בעיה כלשהי שצצה בימים האחרונים. מיכל, עייפה למדיי, ישבה לא רחוק ממנה ועצמה עיניים.

נועה השאירה את הטלפון על רמקול בעודה מתעסקת בשאר ענייניה. מיכל לא יכלה לסבול עוד את צליל ההמתנה של מוקד השירות. "אולי תשימי את זה באוזן במקום להשאיר על רמקול?"  
"אני לא יכולה", השיבה נועה", "לוקח להם הרבה זמן לענות, וזה סתם מחמם לי את האוזן".

מיכל שתקה. הצליל חזר על עצמו פעם נוספת, ועוד פעם, ושוב. מיכל הרגישה את דופק ליבה עולה.
"זה עושה לי עצבים!", אמרה לנועה, "תשתיקי את זה".  
"מצטערת", נועה הייתה שלווה, "תכף הם יענו וזה ייפסק".

אגלי חום הציפו את פניה, והיא חשה מעין ישות שמשתלטת על כל כולה והיא אינה מסוגלת להתנגד. הכעס התפשט בקרבה כמו יצור אפל. 'אני לא יכולה לשמוע את הצליל הזה יותר...'
היא אטמה את אוזניה, מנסה לברוח. ממה? מהישות הזו, מהכעס. היא הרגישה שהוא לא נבע מעצם השמיעה החוזרת ונשנית של הצליל, אלא מהעובדה שנועה סירבה למלא את בקשתה, מהעובדה שהיא קיבלה "לא" כתשובה, מהעובדה שהיא רצתה משהו והוא לא קורה כרגע.

ואז, בבת אחת, היא החליטה לפעול אחרת. היא לא תיכנע ליצר ההרסני, לישות השתלטנית הזו. בדמיונה ראתה את עצמה משתחררת מציפורני היצר, ומוקפת בחומת מגן איתנה.

"זה שלי", אמרה לעצמה, "הלב הוא שלי, הגוף הוא שלי, ההחלטה היא שלי. אני אומרת 'לא' לכעס. הוא סך הכל ישות זרה וחיצונית, אין שום סיבה שאתן לו להיכנס פנימה".

גופה החל לחזור למצב של רגיעה. הלב החל לפעום בקצב סדיר, אגלי החום פסקו, חיוך קטן עלה. הישות הסתלקה מגופה.

עם הגוף אפשר לשחק איך שרוצים. אפשר לגרום לו להרגיש כאב, לחץ ופחד, ואפשר לחילופין לחוש רוגע, נינוחות ושמחה. הכל תלוי בנק' מבט.