בני זוג יכולים להסתיר דברים מהמון סיבות, חשוב להזכיר לעצמנו שזה לא תמיד בגידה!!
יכול להיות שמדובר בחובות, תור אישי לרופא(אורולוג או גיניקולוג לצורך העיניין), עינינים של משפחה, חברים או אולי אפילו הפתעה בשבילך.
הדבר הראשון זה לנסות להגיע לכך בשיחה, לא לתקוף, לא להגיד "אנחנו צריכים לדבר." , לא להיב אולטימטומים, פשוט להעלות את זה בשיחה ולדבר, לאט, בשקט, בכבוד.
אם לא מגיעים לפתרון בשיחה, הרבה פונים לכיוון של חטטנות ומציצנות ולמעשה פוגעים בפרטיות בן\בת הזוג.
האפשרות השנייה היא לקחת זמן, אולי הוא מארגן הפתעה, אם אחרי שבוע עוד אין בידכם מידע על מה שקורה ואתם עדיין מרגישים ככה, תדברו על זה, כבר לא בתוך שיחה, אלא בורה ישירה, לא תקיפה. תסבירו את תחושותכם, מדוע אתם מרגישים ככה, למה זה גורם לכם, בלי איומים או אולטימטומים.
אם אחרי מספר ניסיונות(כל פעם יותר ישיר), ואתם מגיעים למסקנה שב-א-מ-ת (לעיתים תכופות, זאת רק ההרגשה והפחדים שלכם) יש משהו, זה הזמן לדרוש שהקלפים יהיהו על השולחן, אם זה לא עובד, זה הזמן לשים פרידה מול העיניים, אין טעם להישאר אם אתם לא מרגישים בטוחים עם בני\בנות זוגכם.
שיהיה לכם בהצלחה.
כשהתקשורת מהווה בעיה..
כשאר בני זוג מנהלים (/ מנסים) שיחה או כל תקשורת בין 2 אנשים אבל:
1) הצד השני לא מגיב (סוג של תגובה פנימית),מסתגר ,מדבר בצורה שטחית כאילו הכל בסדר אבל בעצם יש מתח.
2)רבים,צועקים,מתבטאים בעוקצנות,מאשימים,מטיחים,מעניקים תווית שלילית על האחר.
3)אפילו שמדברים יפה המסר לא נקלט,המילים ברורות אבל הצד השני לא מבין.
כל אלו גורם למתח ,תסכול ,פגיעות.
בגלל שיש בעיה בכלי התקשורת.
שלבי פיתרון:
*לעורר את הרצון
*לעשות "שיקוף" (האם שמעת?/הבנת מה שאמרתי?)
*לשאול אותו ("האם אתה יכול לעזור"?)
*שיחה ("קשה לי אני צריכה את העזרה שלך")
אפשר ורצוי להגיע לצד השני,לנסות להבין אותו ולמה אינו שומע /מבין את המסר.
