עגורן

כמעט לכל אדם יוצא לעבור ברחוב ולראות אתרי בניה לרוב.
בארצינו הקטנה ובמיוחד בערים הגדולות, כמו תל אביב או ירושלים, אך בעיקר באיזור גוש דן,
המקום קטן והביקוש לדיור בו גדול מאוד.

באתרי בניה אלה שאנו רואים, תמיד נמצאים מנופים ועגורנים הנמצאים במרכז מקומות אלו.
ולכן רצוני להסביר, מהו בעצם עגורן?

עגורן
הינו כמין ציוד מכני  מהעידן המודרני המשמש להרמת גופים כבדים מאוד שאין ביוכלת אדם לסוחבו לבד.
ועובד כך שהינו מפעיל כח כפול, ומיוחד באגורן זה שיש לו זרוע ארוכה המאפשרת לו להרים דברים כבדים מאוד למקומות גבוהים מאוד...

עגורן מתבסס על  מערכת כבלים הידועה בחוזקה ומנועים חשמליים רבי עוצמה, לוכמובן עם
גלגלות וכננות המותקנות עליו להרמת דברים.
השימוש בעגורן הוא, להרים ציוד בניה, כגון בלוקים כבדים, חצץ לקומות גבוהות, חול, גנרטורים וחומרי בניה אחרים..
 
המונח עגורן
כאשר משתמשים במונח זה, בדרך כלל מתכוונים לעגרון המגדלי הנפוץ הנמצא באתרי בניה של בניינים רבי קומות.
אגורן זה הינו בדרך כלל אגורן בעל מיימדים ענקיים, (הרי הינו צריך להגיע לקומות גבוהים מאוד וצריך להיות מורכב מהמון חומרים כבדים, בשביל שיווי משקלו), אך, תמיד ניתן לפירוק לחלקים קטנים המאפשרים את ניידותו ממקום למקום על גבי משאיות.

מדוע נקרא אגורן?
מקורו של השם "עגורן" הגיע מעוף הנקרא עגור, ציפור גדולה זאת עומדת על רגל אחת ודומה למראה העגורן.

כיצד בנוי העגורן?
בסיסו של האגורן הינו יציקת ביטון כבדה מאוד, שבתוכה שתול בסיס המתכת של האגורן, מטרתם ביחד הוא לייצב את העגורן כדי שלא יפול חלילה, והוסיפו את הבטון כדי לשמור על בסיס המתכת מפני שהינו חלש מידי לבדו.
ויש את המגדל, שהינו בנוי ממתקנים המורכבים אחד על גבי השני (כדי לקבוע את גובהו של האגורן).
יש גם את החלק הנקרא מנוף שזהו בעצם יחידת ההנפה המורכבת משני זורעות המחוברות לציר מסתובב האחראי על צידודו של העגורן.
זרוע קצרה שבה נמצא המנוע ונותן תמיכה ושיווי משקל לזרוע הארוכה.
הזרוע הארוכה שהיא בעצם עושה את כל העבודה ומרימה את כל המשאות.
וכמובן את תא המפעיל, שבו יושב אדם ומפעיל את העגורן.

  
 

משעשעת העובדה ששמו של עגורן נגזר מאותה ציפור ענוגה ונאווה (וזאת בשל צורת עמידתה, אם תהיתם בעניין). באנגלית השם הנגזר מהציפור מתייחס לכל סוגי המנופים, אולם בישראל הוא משויך דווקא לאותם ענקיים וגדולי ממדים שביניהם, כבדים ועצומי גובה, כל כך רחוקים מדימויו של בעל הכנף הציורי והאלגנטי. שהלא במקומות בהם הם מוצבים יש בנייה, פיתוח, מודרניזציה, בטון ופלדה – דימויים שונים כל כך מהאסוציאציה האחרת של שמם.

אך למעשה תופתעו לדעת שעל אף כי המונח עגורן מתייחס לרוב לאותם מנופים ענקיים המיועדים להרמת גופים כבדים באתרי בנייה ובעיקר בבניית מגדלים וגורדי שחקים (המכונים גם עגורנים מגדליים), אין בהכרח מדובר אך ורק בסוג זה. ישנם עוד מתקני הרמה ששם זה ניתן להם, על אף היותם קטני ממדים יחסית, ולעתים אף מצויים בתוך שטח בנוי, כשהם מקובעים על התקרה.

סוגי עגורנים שונים

הסוג המוכר לנו, כאמור, הוא המגדלי, הבנוי חוליות-חוליות באופן מודולארי. אולם קיימים לצדו גם סוגי עגורן אחרים, הנותנים מענה לדרישות הרמה והנפה שונות ולצרכים שונים בתעבורה, במסחר, בתעשייה ובבנייה.

ישנם כאלו הבנויים בצורת האות ח', ומצויים בעיקר באזורי נמל ים. שמם נובע מצורתם דמויית השער – עגורן שער. במקומות אלו הוא משמש להעברת סחורות ומטענים כבדים ולהטענתם על גבי ספינות. לעתים הוא מחובר לגלגלים כדי לשנעו ממקום למקום.

סוג מאוד דומה מכונה עגורי גשר. בגדול, המבנה שלו מאוד דומה לסוג הקודם, קרי קורה אפקית שעליה נעים צבת או וו אחיזה. אלא שבמקרה זה ההתקנה של הקורה נעשית לא על גבי עמודים, אלא על גבי תקרה. כלומר, מדובר בסוג של מנוף פנים, המותקן בתוך מקומות סגורים – למשל במפעל או במחסן.

בנמל ים יש סוג נוסף שמכונה בפשטות עגורן נמל. הוא אינו נייד, אלא קבוע במקומו – בדרך כלל במקום בעל גישה לספינות, כדי להטעין ולפרק מהם מטען.

פעמים אחרות הניידות של מתקני הרמה ענקיים אלו מושגת על ידי התקנתם על גבי כלי רכב כזה או אחר – למשל, מנופים המותקנים על משאיות, כפי שנפוץ מאוד לצורכי הובלות. מנופים קטנים שכאלו לעתים כוללים סל הרמה ואזי משתמשים בהם לעבודות שונות (נניח, לגיזום ענפים). יש גם כאלו המותקנים על קרוניות בשביל שינוע חומרים לביצוע תיקונים או התקנות בפסי רכבת, ואזי שמם הוא עגורן מסילתי.

כלי עבודה חשוב

יכולות ההרמה לגובה והנפת משקל כבד ביותר הופכים מתקנים אלו לכלי עבודה חשובים מאין כמוהם בתעשייה, בבנייה ובמסחר. אין פלא שהשם שלהם הפך נרדף לקדמה ולפיתוח – הרבה יותר מזיקתם לאותה ציפור נאה שהשאילה להם את שמם.