יש המון דיאטות ושיטות הרזיה שונות ומגוונות, הדרך הבריאה והטובה ביותר, היא הדרך של שינוי דרך החיים.
להיכנס/להתחיל דיאטה-שינוי הרגלי אכילה לתקופה מוקצבת בזמן.
דרך חיים-שינוי הרגלי אכילה לאורך חיים בריא.
אז מה עושים?
א. האם אנחנו צריכים/רוצים לרדת? לעלות? לשמור? http://www.nhlbisupport.com/bmi/bmi-m.htm
ב. כמה קלוריות אנחנו שורפים בעת מנוחה? http://www.goleango.com/show_calculator_heb.php?cat_id=3&art_id=29
ג. כמה קלוריות אני שורף בפעילות היומיומית שלי? http://www.goleango.com/show_calculator_heb.php?cat_id=3&art_id=23
ד. נניח וביום אנחנו שורפים 1000 קלוריות רק בגלל חילוף החומרים ו1000 קלוריות על ידידי פעולות יומיומיות.
אנחנו שורפים ביום 2000 קלוריות רק מלעשות את מה שאנחנו עושים תמיד.
אם אנחנו רוצים לרדת, נכניס בין 1300-1800, כמה שאנחנו מרגישים שהגוף שלנו צריך.
רוצים לשמור, בין 1950-2050, כמה שאנחנו מרגישים שהגוף צריך.
רוצים לעלות, בין 2100-2500, כמה שאנחנו מרגישים שאנחנו יכולים.
תמיד אפשר לעשות הכל בצורה דרסטית, זה פחות בריא והסיכויים הם שתחזרו למשקל הקודם.
מומלץ להתייעץ עם דיאטנית.
בהצלחה:)
נבחר בדוגמא נפוצה מחיי היום יום:
כאשר הורה רואה את הילד שלו מציק לאחיו, הוא מרגיש חובה לפעול באותו הרגע. לרוב ההורה קורא לילד אליו ואומר לו: "ראיתי את מה שעשית לאח שלך, ולכן החלטתי ש..." והוא נוקב בעונש שמכאיב לילד. לדוגמא, שהוא לא יקנה לילד גלידה בערב, כמתוכנן.
מה הוא השיג בפעולה הזו? נכון, הילד לא יציק באותו הרגע לאחיו, אבל ברגע הראשון שההורה לא יסתכל, הוא יתנקם בו, כי לא רק שהוא לא הספיק להציק לו כמו שרצה בפעם הקודמת, כעת הוא גם נענש בגללו.
זהו לא חינוך, מפני שההורה לא מנחיל דרך חיים.
לעומת זאת, ההורה יכול להעלים עין באותו הרגע, ובמקביל לחפש איזשהי נקודה טובה בילד שלו. לעקוב אחר הילד ולנסות לתפוס אותו עושה מעשה טוב.
ברגע שההורה קולט - הוא צריך "לתפוס" את המעשה הטוב הזה ולא לעזוב. עליו לחזק את הילד "ראיתי את המעשה הטוב שעשית, וזה כל כך שימח אותי. איזה ילד אחראי אתה, כל הכבוד לך!", ובמהלך הימים הבאים, ברגע שההורה יזדקק למישהו אחראי, הוא יקרא לילד ויאמר לו: "אני זוכר את המעשה האחראי שעשית, אני יודע שאפשר לסמוך עליך, אז אני זקוק ל..."
ילדים מסוגלים להתהפך לגמרי כתוצאה ממילה טובה אחת. מאותו יום הילד יחפש את ההזדמנויות להוכיח שהוא באמת אחראי, שאפשר לסמוך עליו. הוא יתאמץ בכל כוחו כדי לא לאכזב את ההורה.
שיטת "ההתמקדות בטוב", פירושה, לגדל את הילד בנפש בריאה ולפתח אצלו גישה חיובית לחיים.