בעודי מטפלת בגזים של התינוקת, ורוצה כ"כ ללכת לישון אני חושבת לעצמי למה יש לנו אובססיה לשינה??
כול פעם שהתינוקת נרדמת אני רצה לכיוון המיטה רק להניח את הראש על הכר, רק לנמנם מעט, זאת כול מה
שאני חפצה בו, אבל... זה לא בדיוק עובד כך כי אז אני נזכרת שיש מכונה להפעיל, אוכל להכין לילדה הגדולה למחר בצהרים, ואולי ... אני רק ישטוף את הריצפה בסלון...אז אני קמה ממצב השכיבה שהייתי נתונה בו.
"אשת חייל" אתם אומרים ... אני אומרת שאנחנו הנשים פעילות ומופעלות רק מ"כוח התנועה" לא כי באמת אנחנו ערניות וזה נחמד אם מידי פעם נרשה לעצמנו קצת.
היום, אני מבינה, למה אומרים לך במהלך ההריון תשני הרבה עכשיו כי לא תוכלי לישון אח"כ
לסיכום יש לי חדשות בשבילכם, מזמן כבר לא קוראים לזה שינת יופי , זו שינה מכורח הנסיבות אז לפני שאנחנו נרדמות באמצע ביצוע פעולה כולשהי עדיף שבאמת ניקח TIME OUT ונזרוק הכול למחר כי במילא זה יחכה לנו בדיוק באותה הנקודה.
לילה טוב