ירון חביב

1. בדיקה לאבחון מהות הבעיה והדרכים לפיתרון ע"י רופא ולאחר מכן בדיקה במעבדת שינה. 
2. ודא שהסיבות לבעיה אינן קשורות למחלות נלוות.
3. הורדה במשקל! פעילת גופנית! הפסקת עישון!
4. להתמדדדות עם נחירות ותסמונת דום נשימה בשינה רצוי לשכב על הצד – כדור טניס תפור לגב הפיג'מה   יעשה את העבודה.
   1. נסו לשמור על זמני שינה קבועים - לכו לישון בשעה קבועה וקומו בשעה קבועה.
   2. הכינו את עצמכם לשינה, עשו משהו מרגיע.
      1. הימנעו ממשקאות מעוררים המכילים קפאין כמו קפה, תה, קולה, שוקו . וכן הימנעו משתייה

מרובה (השתנה). הימנעו מעישון (סיגריה מכילה ניקוטין שגם הוא חומר מעורר).

1. אל תרבו באכילה לפני השינה (מערכת העיכול אינה פעילה בזמן שינה ). כמו כן אל תלכו לישון כשאתם גוועים ברעב.
2. אל תלכו לישון כשאינכם עייפים. אם התעוררת ם הסתובבו מעט בבית וחזרו למיטה.

10. הימנעו מפעילות גופנית לפני השינה ומפעילויות מעוררות אחרות, יש לציין כי פעילות גופנית במשך היום דווקא משפרת את השינה.

11. לחץ יגרום לקשיי הירדמות! – נסו להירגע (ניתן להשתמש בטכניקות נשימה ומדיטציה) הימנעו  ממחשבות טורדניות.

12. הסתירו את השעון בחדר השינה.

13. וודאו שסביבת השינה שלכם נוחה ושקטה – מזרון נוח, חדר מאוורר, שקט,  חושך , טמפרטורה.

14. שמור על מחלות רקע שיכולות להשפיע על טיב השינה תחת בקרה אופטימאלית.

טיפול בנחירות ובתסמונת דום נשימה בשינה באמצעות התקן דנטאלי

נחירות עזות יכולות להפוך למטרד קשה לבני הזוג ולשאר בני המשפחה של הסובלים מהתופעה. לעיתים נחירות מהוות גם סמן להפרעת נשימה חסימתית הנקראת תסמונת דום נשימה בשינה (Obstructive Sleep Apnea). בעיקרה תופעה זו נגרמת בשל היצרות וחסימה תכופה של דרכי הנשימה העליונות בזמן שינה ומובילה להפסקות נשימה מלאות או חלקיות שמסתיימות ביקיצה ובכך גורמת התופעה לפגיעה קשה במרקם השינה הנורמאלי.  אדם הסובל מהתסמונת בד"כ אינו זוכר הרבה, אך הגוף בהחלט כן. תסמונת זו פוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה ויכולה להוביל לעייפות קשה ובעקבותיה לתאונות דרכים.  בנוסף קיים סיכוי מוגבר ללקות במחלות לב, אירועים מוחים, יתר לחץ דם וירידה כללית במצב הנפשי.

גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת נפוצה זו כוללים עודף משקל ומאפיינים אנטומים שונים. הדרך המקובלת לבדיקת המצאות והערכת חומרת התסמונת היא בדיקה לילית במעבדת שינה שכוללת קריטריונים שונים לקביעת החומרה שנקבעת בעיקר על פי ממוצע הפסקות הנשימה בשעה והירידה בריווי החמצן.

שינוי באורח החיים והורדה במשקל הם כלים משמעותיים להתמודדות עם הבעיה.

טיפולים עיקריים נוספים כוללים:

* CPAP - Continuous Positive Airway Pressure.  טיפול באמצעות מסכה המחוברת למפוח שמזרים אויר בלחץ חיובי משך שעות השינה. נחשב לפיתרון היעיל מכולם, עם כי ההיענות לטיפול זה אינה גבוהה.

* כירורגיה - מבוצעת ע"י רופאי א.א.ג ויעילה במקרים מסוימים של התכנות אנטומית. לעיתים משלבים פרוצדורות כירורגיות עם טיפול באמצעות התקן דנטאלי.

* התקן פה \ התקן דנטאלי – הולך וטופס תאוצה בשנים האחרונות

טיפול באמצעות התקן דנטאלי

קיימות מספר גישות,  הגישה המקובלת ביותר פועלת דרך  קידום הלסת התחתונה באמצעות מכשיר נשלף שמותאם במדויק למבנה השיניים ומורכב במשך שעות השינה. קידום הלסת התחתונה (על פי קריטריונים מסוימים ובצורה הדרגתית) מביא לקידום בסיס הלשון, למתיחת השרירים, להרחבת דרכי הנשימה העליונות,  ובסופו של דבר למעבר אויר חופשי יותר.

ההנחיות לטיפול באמצעות התקן דנטאלי על פי American academy of sleep medicine כוללות שימוש בהתקן במצב של נחירות בלבד או בתסמונת דום נשימה בשינה בדרגת חומרה קלה עד בינונית או במקרים קשים כאשר אדם אינו מסתגל לטיפול באמצעות CPAP.

אחוזי ההצלחה של הטיפול במכשיר משתנים כתלות בחומרת התסמונת, משקל לעומת הגובה, מאפיינים אנטומים שונים, מיומנות הרופא וסוג המכשיר. במקרים מסוימים ניתן לשלב את הטיפול באמצעות ההתקן עם פרוצדורות כירורגיות מתאימות על מנת להגביר את יעילותו.

תופעות הלוואי נחשבות ברובן קלות והפיכות וכוללות – שינויים אורתודונטים במנח השיניים, רגישות וכאבים באזור מפרקי הלסת ושרירי הלעיסה.

לטיפול יש לפנות לרופא שינים המתמחה בנושא, בעל ניסיון בסוגי הטיפולים השונים, בהתמודדות עם תופעות הלוואי השונות, בקשר עם רופאי א.א.ג ורופאי שינה.  יש צורך בהבנת התוויות הבעד והתוויות הנגד לטיפול ובהבנה כוללות של תחום רפואת השינה בדגש על תסמונת דום נשימה בשינה.

הטיפול באמצעות ההתקן הדנטאלי הינו טיפול שמרני יחסית, נחקר מאוד ובעל פוטנציאל גבוה מאוד. במקרים רבים זהו המוצא האחרון כאשר טיפולים אחרים לא נענו בחיוב או שלא הצליחו. המודעות לנושא זה שנמצא על קו התפר בין רפואה לרפואת שיניים הולכת וגדלה.