אביזרי מין

פסיכולוגיה רפואית היא תחום הולך ומתפתח בענף הפסיכולוגיה. רבים עדיין לא מבינים מיהו הפסיכולוג הרפואי, באילו מקומות הוא עובד, באילו מקרים הוא נדרש, ובמה הוא שונה מהפסיכולוג הקליני. מאמר זה מנסה לתת הצצה לתחום הטיפולי המרתק ההולך ומתפתח בעולם ובישראל בשנים האחרונות.

פסיכולוג רפואי הוא פסיכולוג שנותן טיפול ותמיכה נפשיים לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, מכין אנשים לניתוחים ומסייע להם בהבנת המחלה שלהם, סיוע בתפיסת המחלה ובהתמודדות היומיומית איתה. הפסיכולוג הרפואי עובד בעיקר בבתי חולים אך יש לו גם האפשרות לעבוד בקליניקה פרטית. הוא שונה מפסיכולוג קליני בזהות המקצועית שלו, ב-setting שהוא עובד בתוכו ובסוגי ההתערבויות שהוא מבצע.

אנשים שסובלים ממחלות כרוניות ממושכות או שיש להם נכות מסוימת עקב מחלה או ניתוח כלשהו עלולים לחוות קשיים רגשיים, חברתיים ומשפחתיים רבים. לדוגמא: אנשים שעברו כריתת אצבעות לאור בשל היותם חולים פרוגרסיביים בסכרת עלולים לחוש פגומים מבחינה גופנית, להכנס לדיכאון, לחוש חרדה מהבאות, ולחוות קשיים זוגיים ומיניים. פסיכולוג רפואי יכול לתת מענה יעיל בניהול המחלה, שיחה על הקשיים המתעוררים ואף להפנות לגורמים מתאימים כמו מטפל מיני שיכול להמליץ לאותו אדם להשתמש ב אביזרי מין כמו ויברטורים או אביזרי סקס אחרים על מנת שיחסי המין שלהם לא יפגעו עקב הנכות שנוצרה. מטפל מיני גם יוכל להפנות ל חנות סקס אמינה ודיסקרטית.

פסיכולוג רפואי צריך להיות מעורה בתחומים מגוונים של טיפול נפשי ורפואי וזהותו המקצועית היא אתגר קשה להגדרה, אך הוא מאוד הכרחי בשדה הטיפולי.

אחד המשפטים הכי מצוטטים של פרויד הוא "כל מה שאדם צריך הוא אהבה ועבודה", ואכן, אהבה ועבודה הם שני מרכיבים חשובים מאוד בחייו של כל אדם. הקשר בין אהבה ועבודה נידון רבות במדעי החברה, ומשפט כמו "אם אין לחם אין אהבה" מאוד מדגים את התלות בין שני המושגים האלו.

אהבה היא רגש חיובי ויציב שחש סובייקט אחד כלפי סובייקט אחר. הרגש מבוטא בהתנהגות תומכת, מכילה, ביטויים לשוניים, רצון להיות יחד לצד היכולת לתת לסובייקט להיות הוא עצמו. אהבה יכולה להיות גם עצמית. ישנם מקרים בהם סובייקט מפנה רגשות דומים כלפי אובייקט, אך אין מצב זה יכול להיות מוגדר כאהבה, מאחר ואהבה דורשת נמען שיכול להשיב לה. רגשות המופנים כלפי אובייקטים מוגדרים בספרות הפסיכואנליטית כהשקעה ליבידינלית באובייקט, והיא שקולה להתמכרות- לאובססיה לפי הגדרות פסיכיאטריות.

ניתן להגדיר עבודה בשני אופנים: 1. פעילות שאדם עושה לצרכים מסויימים. 2. פעילות שנעשית לשם עצמה. לפי ההגדרה הראשונה אם אדם אוהב את עבודתו בשל שהיא מספקת את צרכיו כגון: כסף, יציבות, עניין- הרי שאהבתו כלפי עבודתו מופנית כלפי החלקים בתוכו שמצליחים לספק את צרכיו. במקרה זה אהבה כלפי עבודה היא חיונית. עם זאת, לפי ההגדרה השנייה אם אדם אוהב את עבודתו מתוך אהבת הפעילות עצמה, מבלי להיות מחובר לצרכים הפיזיים, הנפשיים והרוחניים שהיא ממלאת עבורו, ייתכן וזוהי התמכרות לעבודה ותו לא.

מעניין לחשוב על הקשר בין אהבה ועבודה בהקשר של עבודות לא קונבנציואליות. האם המוכר ב חנות סקס הממליץ יום ביומו על אביזרי מין או מוצרי סקס בחר בעבודתו על מנת לספק את צרכיו? או האם הוא נענה מהפעילות עצמה? והאם הבחירה לעבוד בעבודה עם קונוטציה מינית מהווה ניסיון להכנס לעולם הפנטזיה? או להתקרב למיניות העצמית? או אולי זו עבודה ככל העבודות? דוגמא זו רק מייצגת את הקושי שבדיון על הקשר בין אהבה ועבודה, ומעלה שאלות נוספות שנותרות ללא מענה.