הסודות מאחורי המדפים

הסודות מאחורי המדפים – האם הפרסום אכן משפיע עליכם ?

יובל לובנשטיין

חג הפסח הקרב ובא, מעלה שאלה מורכבת זו שוב ושוב, במיוחד לאור הפרסום הרב ואפילו מוגזם ולאור הידיעה שבסה"כ ההוצאה על הפרסום אכן ממומנת במיידי על ידי החברות המפרסמות, אך בטווח זמן שמעבר ל60 יום, הרי הוצאה זו מכוסה על ידינו, קרי הצרכנים.

האם יש מקום לכל כך הרבה פרסום ?

האם ישנה גם דרך אחרת ?, אולי דרך אשר לא מאמינה בפרסום, אלא מעדיפה להשקיע את ים הכסף הזה במקום אחר ושונה, לדוגמא בחוויית הקניה של הלקוח ?? !.

נביא כאן את סיפורן של שתי חברות, אחת חברה מחו"ל, אשר עוסקת בתחום האופנה והביגוד והשנייה, חברה ישראלית, אשר עיסוקה הוא במזון.

החברה הראשונה היא חברה ספרדית, אשר פרוסה גם מעבר לבסיס האם שלה, גם במדינות נוספות ובהן, איך לא, ישראל.

שם החברה הוא zara החברה, אינה מאמינה בפרסום. נדיר יהיה לראות מודעה שלה ואם כן זה אירוע נדיר, אשר מחייב אישור כתוב, מחברת האם אשר יושבת בספרד.

האם זארה נפגעת מעובדה זו ? אולי  "קצת כן" ואולי "קצת לא", מה שבטוח לא משהוא דרסטי, שכן הרשת מצליחה ונחשבת לרווחית ומוצלחת ביותר.

רשת נוספת היא רשת מזון אשר קמה בישראל ושמה חצי חינם.

הרשת ממעיטה בפרסום, אם כי לאחרונה נראה שמתקפת הפרסום הכללית, לא פסחה עליה.

בגדול שעור התמיכה שלה בנושא הוא מזערי ואת עיקר הכסף היא מעדיפה להשקיע בעיצוב נקודת המכירה .

אומנם גם השקעה זו באה ברובה הגדול מהספקים, אבל לפחות אנו הצרכנים מרגישים שם בהחלט אחרת.

לשאלה אם הפרסום אכן משפיע, חלוקות הדעות . נניח לרגע שאכן הוא כן משפיע, נשאלת השאלה כמה ? והאם ההוצאה הגדולה עליו היא כדאית ? אולם מאחר וכנאמר לעיל אנחנו הם, אלא אשר מממנים אותה, התשובה תהיה קשה ובלתי מדידה באופן נכון.

אחד הפרסומים אשר עובד באופן משמעותי מהפרסום במדיה, נקרא פרסום א.א.א, זה פרסום אשר אין לו משרד ואין לו תקציבים אדירים ואין הוא זוכה בפרסים על קריאטיביות וזכירות וכל מיני שמות נוצצים.

פרסום זה, הוא קיצור של אישה אחת אמרה.

יתרונות רבים לשיטה זו, אולם בעולם הדינמי שלנו חסרונו הוא שהוא עובד לאט מידי, אך הוא בטוח וחסכוני.

יובל לובנשטיין, משמש כיועץ לחברות בנושאי אסטרטגיה ושיווק.

הסודות מאחורי המדפים – קופסאות הפלסטיק, מתי באו לעולם ועוד טיפ קטן ויעיל

יובל לובנשטיין

מה היינו עושים בלעדיהן. הפריט הכול כך בסיסי אצלנו בארון, הכול כך חשוב, כן זה שעושה לנו את רוב הבלגן בארון, נכנס לשימוש רק לפני כ- 60 שנה.

הקופסאות אשר מיוצרות מחומרים סינטטיים, מקורם הראשוני הוא כידוע נפט, אולם לנו זה לא משנה כל עוד הן עושות את תפקידן, כול עוד הן נסגרות וכול עוד יש להן מכסה מתאים, אשר מצליח לאטום אותם ואינו מתקפל.

הקופסאות מוגדרות, כפריט, אשר תמיד יימכר ותמיד יהיה לו שימוש בבית ולכן הרשתות מרבות להציג אותו וכן מרבות להשתמש בו כפריט אשר מושך לקוחות העוזר להן  גם בתהליך התדמית והמיצוב שלהן.

ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום הפלסטיק, קמו בה מספר מפעלים, אשר הבולט בהם הוא כתר פלסטיק ולצידו סטארפלאסט, עצמון פלאסט ועוד רבים אשר פועלים בעיקר בקווי יצור אשר נמצאים בקיבוצים, אשר התמחו בתחום הפלסטיקה.

ישנה סוגיה מאד מעניינת בתחום, אשר למרות שעסקתי בנושא (עשה זאת בעצמך) הרבה שנים, רק לאחרונה "נפל לי האסימון" וברצוני לחלוק מידע זה איתכם.

השאלה היא איזה סוג קופסא לרכוש ? והאם ישנה זהות אינטרסים בין היצרן אשר מייצר אותן לבין הלקוח אשר משתמש בהן.

נתחיל עם היצרן.

היצרן מעדיף לייצר מוצר, אשר בנוסף לעיצוב המוצר, חוזקו, יופיו גם נושא העלות קרוב לליבו של היצרן.

עלויות השינוע של המוצר, אשר בבסיסו הוא זול, הן קריטיות לשאלה האם הוא כלכלי או לא, שכן כל תוספת עלות, מייקרת את המוצר הזול יחסית באחוזים נכבדים.

מה עושה היצרן ? הוא משתדל להכניס כמה שיותר מוצר, לכמה שפחות מקום וכך נולדו הקופסאות בכל מיני גדלים (אחת בתוך השנייה).

נעבור עכשיו לצד המשתמש, קרי הצרכן.

עם יד על הלב, האם גם לנו זה נוח ? האם גם לנו זה נוח לארגן את הקופסאות אחת בתוך השנייה בארון ? האם גם לנו נוח לאתר כל פעם מחדש מכסה שונה ?

התשובה היא אחת, פשוטה וברורה – ממש, אבל ממש לא !

אין דבר יותר מעצבן מלחפש איזה מכסה לאיזו הקופסא מצחיקה !

מה עושים ?

טיפ קטן אך מה זה יעיל !

קונים רק גודל וסוג אחד של קופסאות ועדיף שהן תהיינה מלבניות, כי זו מידה שהולכת תמיד.

מי שמאד קשה לו בנושא, מוצע לרכוש אולי עוד סוג אחד בלבד, אולי בגודל שונה ואת כול השאר (כן בהתחלה זה קצת כואב, אך תתגברו) פשוט לזרוק.

מרגע זה, מובטח לכם שיפור, אבל מה זה שיפור באיכות החיים.

בהצלחה !

יובל לובנשטיין, יועץ לחברות בתחום אסטרטגיה ושיווק.

הסודות מאחורי המדפים – אריזות חיסכון – המצאה גאונית או רשעות ?

יובל לובנשטיין

אין מי שלא שמע על הנושא. בעידן השפע בו אנו נמצאים כולם מאיצים בנו, הצרכנים לקנות עוד, יותר כמות, יותר פריטים ,יותר מבצעים.

כולם עסוקים רק בלהגדיל את גודל האריזות "אריזות חסכון", אשר מטרתן שנקנה עוד סחורה.

אומנם חשוב לחסוך, היכן שצריך, אולם האם כול אריזה נכון להגדיל ?

האם נכון להגדיל למשל מוצרים אשר התוקף שלהם קצר יחסית ?

או האם נכון להגדיל מוצרים, אשר עם פתיחתם הם מאבדים את טריותם או את פריכותם ?

האם זה נכון להגדיל מוצרים (כמו נייר טואלט), אשר סותמים לנו את המזווה ?

מי בדיוק "יושב בוועדת ההגדלה הזאת" ? האם רק היצרן האם הרשת ?, מה שבטוח שלנו הצרכנים, אין שם נציגות.

שהרי אם הייתה לנו שם נציגות בטוח היו עולים גם צרכים של אוכלוסיות אחרות.

היו עולים שם  גם צרכים של:

* האוכלוסייה המבוגרת, אשר כספה אינה בצידה ואינה חייבת להשקיע את ממונה

   בקניית אריזות גדולות, שהרי היא נדרשת להוציא יותר על תרופות למשל.

* צרכים של משפחות חד הוריות, שהיו שמחות לקנות גם באריזות קטנות יותר.

* צרכים של גרושים/ות שלא תמיד אוכלים בבית והאריזות הגדולות בדרך כלל

   נזרקות לפח.

* היו עולים שם צרכים של נציגי הציבור, אשר מייצגים משפחות, אשר אין להם

   מקום אחסון.

* היו עולים שם צרכים של אנשים אשר סובלים מבעיית השמנה, כן בעיה אשר

   הוגדרה כבעיה מספר אחת של המאה ה- 21.

מדוע רק להגדיל את האריזות ? האם לנו הצרכנים אין מנדאט לומר – אנו רוצים גם אריזות קטנות יותר ושבדרך לא תעשו עלינו סיבוב ותייקרו דרסטית את מחירי המוצרים.

מדוע לנו לא מגיע לקנות גם מוצרים שאנו צריכים ?

אולי בדרך של הקטנת האריזות, נשמין פחות, או אולי נזרוק פחות מזון למשל ?

בהעדר נציגות של צרכנים, ממלאות רשתות המזון הגדולות, שופרסל ומגה את מקומנו. כאן המקום שלנו לבוא בדרישה בלתי פוסקת ממנהלי החנויות העירוניות, שופרסל שלי ומגה בעיר למוצרים באריזות קטנות יותר.

שירות זה לא רק מחיר, אלא להיענות  גם לצרכי אוכלוסיות שונות, מבוגרים, משפחות חד הוריות ובודדים, אשר חלקן היחסי באוכלוסיה רק עולה עם ציר הזמן.

יובל לובנשטיין, יועץ אסטרטגי ושיווקי לחברות.

הסודות מאחורי המדפים – מהו קרם הפנים הטוב והיעיל בעולם ?

יובל לובנשטיין

תעשיית הקוסמטיקה, היא אחת התעשיות עתירות הקסם והכסף הגדולות העולם. כמות הכסף שמגלגלת תעשייה זו ובעיקר רווחיה אולי לא דומים לאף תעשייה אחרת ביקום.

הרבה אנשים מעורבים בתעשייה זו, אשר את חומרי הבסיס שלה היא שואבת בעיקר מהנפט, להם מוסיפים חומרי הזנה ובישום ויוצרים ביחד עם משרדי הפרסום, הדוגמניות, האריזות , ההילה והזוהר, את התעשייה המרתקת הזאת.

מנגד ישנם בטבע חומרים, אשר אין על אף אחד מאיתנו פטנט או תהליך פיתוח מהפכני בלעדי, אשר חלקם עושים את העבודה לא פחות טוב ויש האומרים אפילו טוב יותר.

קחו למשל את שמן הקוקוס. זהו שמן אשר מופק מפרי הקוקוס והוא נראה כשמן אשר יכול לספק מענה הולם לטיפוח עור הפנים הצוואר ואף לכפות הרגלים.

תושבי האיים, נהגו למרוח אותו על פניהם מזה אלפי שנים ואף על פי שהם חיים באזורים שטופי שמש, מעטים הקמטים שעל פניהם.

השמן הטוב והאיכותי מופק בכבישה קרה והוא מעולה למריחה על עור האדם גם בשל הרכבו ותכולתו, אשר מכילה גם חומרים נוגדי חיידקים, דלקות ופטריות.

שמן הקוקוס מכיל שומן רווי ולכן הוא מוצק בטמפרטורה של עד 24 מעלות וניתן להשתמש בו כמו חמאה.

מעל לטמפרטורה זו יש לאחסנו במקרר.

לאחרונה קיימים לא מעט פרסומים על תכונותיו הבריאותיות במיוחד בכול הקשור למחלת האלצהיימר.

שמן הקוקוס הוא דוגמא נוספת לפרדוקס הגדול אשר קיים בעולם התרופות, שבו משקיעות החברות סכומי כסף אדירים, על מנת להמציא פטנט על תהליך, אשר מקנה להן הכנסות אדירות למשך חיי הפטנט, כאשר מנגד קיימים בטבע חומרים, אשר להם תכונות מועילות ובדוקות מזה שנים רבות, אך החברות אינן משקיעות בהן מאמצים, מאחר והן לא יכולות לרשום עליו פטנט.

הידעתם ?

הקוקוס הוא עץ המגיע לגובה של כ- 30 מטר ומניב כ- 75 פירות בשנה?

השם קוקוס בא ממקורו מהשפה הפורטוגזית, שם הוא נקרא מקאקו, שפירושו קוף, על שום הדמיון בין פני הקוף לאגוז. מקאקו או בקיצור קוקו הפכו עם השנים לקוקוס.