בגרות

   לפני שניגשים למבחן:

תרגלו אנסינים ושאלות, כדוגמת האנסין אותו תקבלו במבחן.

ככה תוכלו להעריך כיצד לסדר את הזמן במבחן ולדעת איך לענות על השאלות.

לפני שמתחילים במבחן:

לפני שתתחילו במבחן, החליטו על הזמן אותו אתם מקדישים לכל שאלה. חלקו את הזמן בצורה טובה,

וענו על השאלות לפי הזמן שהקצבתם להן. תוכלו להשאיר גם כ-10 דקות, בהם תחזרו על השאלות ותבדקו אם יש לכם טעות.

עצות למבחן:

*קראו קודם כל את הכותרת והבינו במה עוסק הקטע. לאחר מכן עברו לפסקה הראשונה, קראו את השורה הראשונה ולפי זה בדר"כ תוכלו לדעת במה עוסקת הפסקה.

תוכלו גם לכתוב בעברית ליד הפסקה במה עוסקת הפסקה אותה קראתם. אחרי קריאת השורה הראשונה עברו על הפסקה ברפרוף וסמנו במרקר מספרים, מקומות ושמות.דבר זה יקל עליכם כאשר תענו על השאלות.

 עברו על כל הפסקאות בדרך המוסברת למעלה. חבל להקדיש זמן לקריאת כל הקטע, שגם ככה תעברו עליו כאשר תענו על השאלות.

*עברו לשאלות- ענו קודם כל על השאלות העוסקות ישירות בטקסט ורק לאחר מכן על שאלות הבנה והשלמה. שאלות כאלו יהיו לכם קלות יותר כאשר תענו על שאר השאלות ותכירו טוב יותר את הקטע.

*כאשר סיימתם לענות על כל השאלות, עברו על השאלות שאינכם בטוחים בתשובה שעניתם עליהן, גם מבחינת תוכן וגם מבחינת שגיאות כתיב ודקדוק.

לרוב, מסודרות השאלות באנסין  לפי סדר הופעת התשובה במאמר. 

מומלץ, בעיקר עם קיים לחץ של זמן, לקרוא את השאלות ואז לחפש להן תשובות במאמר.

לסיכום, דרך עבודה מומלצת עם אנסין היא כזאת :

(כמובן קיימות שיטות נוספות. דרך זו היא המלצה בלבד.)

1. נקרא את כותרת הטקסט תוך הבנה מלאה של הכותרת. (אם יש צורך, נפתח מילון).

2. נקרא שורה ראשונה בפסקה ראשונה כדי לקבל קצת רקע כללי.)

(לא תמיד נושא המאמר מופיע בכותרת או בפסקה הראשונה אך זה נותן תמונה כללית שעוזרת מאוד להבין על מה אנו נקרא בהמשך.)

3. נעבור לשאלות: נקרא שאלה ראשונה, נבין היטב על מה התבקשנו לענות ונחזור לטקסט. 

 נמשיך לקרוא ברפרוף מהיכן שעצרנו ונחפש את התשובה לשאלה.

4.נעבור לשאלה השנייה ונפעל כפי שפעלנו בשאלה הראשונה.

5.בדרך זו נענה על כל השאלות ה"נקודתיות", כלומר, השאלות שעוסקות ישירות בטקסט.

(כדוגמה לשאלה: "מה הייתה מסקנת החוקר מהניסוי?")

6. את שאלות ההבנה נשאיר לסיום. 

(שאלות לדוגמא: "איזו כותרת מתאימה ביותר לטקסט?", "לאילו מהנושאים הבאים לא התייחס הקטע" וכדומה.)

7. לסיום נעבור שוב על השאלות: נבדוק טעויות דקדוק

(שימוש נכון בזמנים, האם הוספנו a/an לפני שם עצם כשהיה צריך,האם הוספנו s לפועל ברבים...)

ולבסוף , בהנחה שנותר זמן נעבור שוב על השאלות שלא היינו בטוחים בתשובתן ונקדיש להן מחשבה נוספת.

אם אתם לא כל כך טובים באנגלית, וגם אם כן, אני ממליץ מאד לתת מבט באתר הבא, בלעדיו, לא הייתי עובר בגרות באנגלית, ממליץ בחום..!(התחייבות ל95 ומעלה)

http://www.purecash.co.il/DistributedClicker.aspx?p=92650x576

בהצלחה!

נער, שמלאו לו 13 שנה ויום אחד, קוראים לו “בר מצווה”.

מעתה הוא נחשב למבוגר האחראי למעשה וחייב בקיום המצוות

של הדת היהודית.

נערה נכנסת לגיל המצוות כאשר מלאו לה 12 שנה מלאות, כיוון

שהיא מקדימה את הנער בהתפתחותה הנפשית, הרוחנית וביולוגית.

כדברי הגמרא “לפי שהאישה ממהרת להחכים מן האיש”.

בסיס הקביעה של גיל הבגרות מצוי במשנה, במסכת אבות, א’:

“בין 5 שנים - למקרא, בן 10 - למשנה, בן 13 - למצוות”.

נער בן 13 ונערה בת 12 חייבים במצוות שבין אדם לחברו ובין אדם

לאלוהיו, והופכים לאישיות משפטית: “ בת שתיים עשרה ויום אחד -

נדריה קיימין.

בן שלוש עשרה ויום אחד נדריו קיימין”.



עפ”י ההלכה היהודית מתקשר יום בר המצווה עם שתי מצוות

עיקריות - הנחת תפילין ועלייה לתורה בבית הכנסת.



תפילין

הנחת תפילין היא “מצוות עשה” מן התורה, שנאמר “וקשרתן לאות

על ידך והיו לטוטפות בין עיניך” ( דברים ו’ 8 ).

יהודי המניח תפילין מעיד על הסכמתו להיות קשור לעם ישראל ותורתו



ביום בר המצווה עולה הבן, לראשונה בחייו לתורה ובכך הוא

מבטא את הצטרפותו לקהל המבוגרים.

הנער, המתחיל עתה לקיים את המצוות הופך לחלק מציבור,

מחברה, מעם שאורחות חייו משותפים.

אחריות משותפת, עבר, הווה ועתיד משותפים מאחדים אותם.

השינוי המשמעותי שעובר הנער בא לידי ביטוי בברכה הקצרה,

שאומר האב באותו מעמד חגיגי “ ברוך שפטרני מעונשו של זה”.

עד עתה היה האב אחראי למעשיו של בנו, אך משהגיע הנער

לגיל 13 הרי הוא אחראי לעצמו.



במהלך “שנת בר המצווה” ניתן דגש לערכה של המסורת : הקשר אל

העבר השייכות לעם ישראל ולארץ ישראל, יציאה לעצמאות המחייבת

אחריות ובגרות כשהמטרה היא לפתח את תחושת ההזדהות של הנער

והנערה עם שורשיו המשפחתיים, עמו, עברו, מורשתו וארצו.

ההתבגרות היא תהליך אותו עובר האדם במהלך חייו.



תהליך זה הוא רב משמעות, במיוחד בגיל 12 ו-13 אז עובר האדם

מתחום אחריות המשפחה לתחום אחריות החברה.

בגיל בת/בר מצווה מתחילים להתרחש אצל המתבגרים שינויים

גופניים ונפשיים רבי משמעות.

שינויים גופניים ונפשיים אלה הופכים את המתבגר לאדם העומד

בפני עצמו.

אדם העומד בפני עצמו בשל למלא תפקידו בחברה, דבר זה מתבטא

ביהדות בקבלת עול מצוות.

התורה היא הבסיס שעליו הושתת אורח החיים היהודי.