אלימות

אלימות היא התנהגות מכאיבה כלפי הזולת ( פיסית או נפשית ), תוקפנות פיסית או מילולית להשגת מטרה, כוחניות כלשהי עם שימת דגש על האלימות המילולית על מנת למנוע הגעה לאלימות פיסית, אקט של כפיית רצון על האחר, שפת גוף וטון דיבור הפוגעים בזולת.

למעשה כל פלישה לטריטוריה הפיסית או הנפשית הנעשית כנגד רצונו של הזולת.

סיבות שיכולות להוביל לאלימות:

שתיקה, התעלמות מאלימות, אי התערבות, לא מדברים על מה שקרה.

חינוך לאלימות - הורה שמלמד את ילדו לשרוד באמצעות אלימות.

נתק בין ההורים לבית הספר או בין הילד להורים או למורים.

העדר הכנה לקראת קשיים צפויים, שינויים, תרבות שונה.

"האלימות משתלמת" - הנער צובר מעמד וכוח

בדידות וניכור חברתי.

גיבוש חברתי באמצעות אלימות כלפי מיעוטים, חריגים, שונים.



קיימת זיקה בין גורמים פנימיים אישיותיים, נפשיים לגורמים חיצוניים מבנים ונסיבתיים, השאלה הנשאלת היא מה קובע ומשפיע עלינו ? תורשה או שמא התרבות - חברה.



הורים צריכים לפתח סונאר כלפי ילדיהם, זוהי מערכת זיהוי של הנפש - ולחנך להיבט נפשי שפירושו:

יכולת נפשית לזהות את רגשותינו ולהבין באופן אמפטי את רגשות הזולת.

יכולת אישית ללטף, לתמוך, להעצים ולפרגן לזולת.

יכולת אישית לראות משהו שקורה בפרספקטיבה שזה לאו דוקא נגדי, לא הכל בא ממקום אישי לפגוע בי.

יכולת אישית לשתף, להתחלק עם מה שיש לנו, כדי לא ליצור תחרותיות כי תחרותיות מובילה לאלימות.

יכולת אישית לדובב ולשוחח במקום לתחקר, הדיבוב בא מהתעניינות זוהי צורה של טיפול.

יכולת אישית להציב גבולות ולנהל מו"מ לא לחצות קו אדום למרות שהאחר חצה את הקו האדום.


מי הם הילדים המועדים לפורענות שיעברו התעללות אלימה מצד האחר:

בנים עם תכונות נשיות, עדינות, נטייה להתבכיין, ותרנים חסרי ספורטיביות נמוכים בעלי נתינת יתר, שונות בולטת כמו משקפיים השמנת יתר הזנחה של הילד, פראיירים, עולה חדש מעמד נמוך עצלן.

בנות שמנות, מכוערות, לא מטופחות שעירות, ביישניות חסרות בטחון עולה חדשה, ילדה שונה פיסית.


ככל שאדם יותר נואש הוא משדר יותר את הפגיעות שלו ואז הוא הופך לטרף קל לניצול כי הוא כל כך צמא לאהבה, ליחס של כבוד.

האופן שבו אדם מפנים את חוסר הערך שלו יקבע על איך שהוא ישדר לסביבה.


אחד הכלים לטפל באלימות היא אמפטתיה - הבנה מה קורה לאחר, האם הילדים יכולים לשלוח סונאר ( אות )להוריהם, על כן נדרשת פתיחות, להגיע ללב הבעיה, נדרש להגיע לכך שהילדים יבינו את הוריהם מבחינה רגשית.


כאשר במשפחה יש 80% אווירה מפרגנת ומעודדת ו -20% ביקורת זוהי משפחה בריאה.

תקשורת טכנית - תקשורת המתבטאת בתזכורות בין בני המשפחה היא אינה בריאה והיא ההיפך מהליטוף והפרגון.

אמירות מעודדות הוא נושא חשוב בין בני המשפחה, המינון שלהם צריך להיות גבוה, לא למעט באמירות מסוג זה, שיתוף פעולה בין בני המשפחה בעשייה בדעות, בקשה לעזור לילד שמתקשה בעניין מסויים.

פרגון על טעויות - האם מישהו פרגן לכם במהלך פאשלה - זה פרגון קשה יותר.

לסיכום אלימות אפשר למנוע, צריך להפעיל את הרגש להשתמש בשכל הישר והאווירה במשפחה תהיה טובה יותר ונינוחה יותר ובכך נמנע תקריות לא נעימות

חשוב ביותר לתת דגש להתנהגות ילדכם, עת הוא ניחשף לאלימות, מילולית או פיזית, כלפי נער/נערה, למדו אותו למי עליו לפנות ,מה עליו לעשות, האם להיתערב אם לא, רצוי לעודד אותו שבמיקרים שכאלה רצוי, וחובה לערב בוגר אחר, שיתמוך בילד שעובר היתעללות שכזו,ניתן כמובן לעודד את הילד, שהציקו לו ,להישתתף בפעילויות חברתיות, כמובן צירוף ילדים נוספים, שיתמכו בו, יכול לעזור לו בהיתמודדות עם סוג כזה של אלימות.

חוב להדגיש בפניו, שאסור להבליג על מעשים שכאלה, היתדרדרות למצבים קיצוניים יותר, הינה מאוד אפשרית, ואי היתערבות, בעצם הינה, מעין שותף לעבירה גם בלא השתתפות פיזית, בעצם, אי מניעת פשע, עת נחשפו אליה וידעו אותה, כמוה כמו שותפות לעבירה