כשצלם הולך לצלם סצנה בחוץ, עליו להבין היטב את סוג האור הזמין לו ומה הוא רוצה להשיג. הדבר שמעניין אותנו היום הוא מה שנקרא "איכות האור". מושג זה מתאר עד כמה
האור מטיל צללים ועד כמה הוא קשיח או רך. איכות האור מושפעת רבות מהשעה ומזווית השמש בשמיים. כשהשמש מטיילת בחצי מעגל בשמיים היא מטילה את אורה בזוויות
שונות ובעוצמות שונות על פני העצם שאנו מצלמים. כשהשמש נמוכה בשמיים (כלומר ממש אחרי הזריחה או ממש לפני השקיעה) היא מטילה קרני אור בזווית חדה על העצם
שלנו. הקרניים יאבדו הרבה יותר מעצמתן במצב כזה מפני שבשאוויר יש חלקיקי אבק, אובך, לכלוך ועננות והקרן צריכה לעבור יותר חומרים מגבילים כדי להגיע לעצם. כמו כן, יהיו
פחות צללים כי יותר קרניים יגיעו לעצם ויעטפו אותו. לעומת זאת, כשהשמש בזווית ישרה לאדמה (לדוגמא בסביבות הצהריים) היא עוברת פחות חומרים מגבילים באוויר ונמצאת
רחוק מהעצם. לכן, פחות אור יגע בעצם ויהיו יותר צללים. הקונטרסט בין החלקים השחורים והבהירים שלנו במצב כזה יהיה גבוה הרבה יותר.
עם ידע זה, נוכל לבחור את שעת הצילום שלנו לפי האפקט שאנו מעוניינים בו.
ה-SPF מהווה מדד לפרק הזמן שבו הקרם מגן על העור מפני כוויות השמש הנגרמת מהקרינה, בהשוואה לזמן שבו העור
מאדים ללא הגנה.
אם, למשל, לוקח לעור ללא הגנה להאדים לאחר כ- 10 דקות, השימוש בתכשיר מסנן קרינה עם מקדם הגנה של 15 ומעלה
יאריך, תיאורטית, את פרק הזמן עד שהעור יאדים פי 15, כלומר למשך כ– 2.5 שעות. פרק הזמן הנדרש להיווצרות כוויה על
העור תלוי בין היתר בשעה במהלך היום בה אנו נחשפים לשמש, עונת השנה, עוצמת הקרינה המוחזרת וסוג העור. על כן
ההמלצה הכללית היא להשתמש בתכשיר עם מקדם הגנה 15, לפחות. ואחרי שעתיים למרוח שוב.
