משמורת משותפת

מרבית האנשים אשר מגישים בקשת גירושין עושים זאת בסערת רגשות ומבלי לדעת לאן הם נכנסים. התהליך מורכב, מלא בירוקרטיה ופרטים קטנים שרק איש מקצוע מומחה בתחום יוכל לצפות מראש. לפני הגשת בקשה לגט מומלץ לקחת נשימה, להיוועץ עם עורך דין גירושין מומחה ולתכנן אסטרטגיית גירושין טובה.

מהי אסטרטגיית גירושין?
אסטרטגיית הגירושין היא למעשה תוכנית פעולה בה הלקוח, בשיתוף פעולה עם עורך דין המתמחה בתחום, מפרט את הנושאים החשובים לו.
בכל הסכם גירושין נדנים כמה פרמטרים כאשר הבולטים מבניהם הם : חלוקת משמורת, קביעת הסדרי ראיה, החלטה על גובה דמי מזונות וחלוקת רכוש. לכל הפרמטרים הללו יש חוק המגבה אותם וקובע כיצד ייראו אך במבחן המציאות ניתן לראות כי לא תמיד הדברים מתנהלים כמו שצריך.
בנושא המזונות למשל ישנם מזונות בסיסיים שהם הכרחיים אך המזונות הנוספים יכולים להגיע לסכומים די גבוהים, שלא תמיד האב יכול להרשות לעצמו. כך גם בנושא המשמורת והסדרי ראיה- כמעט אף פעם לא נקבעת משמורת משותפת ומכאן הזמנים בהם ההורה שאינו משמורן תלויים בגורמים שונים. חלוקת רכוש, גם היא, אמורה להיעשות בצורה שוויונית אך לרוב נכסים מוצאים דרך "להעלם" מעינו של בית המשפט.
תכנון ואסטרטגיה יכולים לעזור לצפות את הבלתי צפוי ולהתכונן לקראתו. כמו כן האסטרטגיה ממפה את הנקודות החשובות ללקוח ומלמדות את עורך הדין באילו נושאים להתעקש ובאילו נושאים ניתן לוותר ולהתגמש.

לא לאבד את הראש
בתהליך הגירושין קל מאוד לשכוח את עצמך ואת העובדה שבן הזוג היה פעם האדם האהוב והקרוב ביותר אלייך. אנשים שפעם אהבו הופכים לאויבים כאשר הם משקרים ומסתירים מהצד השני על מנת "לנצח". בגירושין חשוב לזכור שאין צד באמת צד מנצח. המשפחה מתפרקת וכאשר מעורבים בעניין גם ילדים התהליך קשה אף יותר.
מלבד החלק הנפשי קיים גם חלק כלכלי שהרי ככל שהמשפט נמשך זמן רב יותר כך עולות ההוצאות הכספיות.
לעיתים וויתור על האגו ומעט הקרבה יכולים לחסוך הרבה מאוד הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית.

יותר ויותר נשמע קולם של אבות העומדים על קבלת המשמורת על ילדיהם או על קביעת משמורת משותפת לאב ולאם, באופן שיאפשר לאב מעורבות משמעותית בחיי ילדיו, כדמות מחנכת, תומכת ואוהבת.

לפני כשבוע, במסגרת כתבה ששודרה בתוכנית "פוליטיקה" בערוץ הראשון, הובאו דבריו של עומר פלוטקין, גרוש הנאלץ לשלם מזונות גבוהים, למרות שהוא חולק משמורת משותפת עם אשתו.

נקודת המוצא העקרונית לדיון בסוגיה, היא שוויון בין ההורים, כעולה מסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, הקובע, כי "ההורים הם האופוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

תפיסה שוויונית זו, היא במידה רבה עקרונית בלבד ולא מוגשמת הלכה למעשה, בעיקר בשל חזקת הגיל הרך, המעוגנת בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962, לפיה, במקרה שההורים לא הגיעו לידי הסכם בכל הקשור למשמורת הילדים, רשאי בית המשפט לקבוע את הסדרי המשמורת "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

חזקת הגיל הרך – מאבדת מחוסנה
חזקת הגיל הרך המשתלבת עם תפיסות חברתיות רווחות, לגבי העדיפות הראויה של אימהות על פני אבות בגידול הילדים, הינה בעלת השפעה על המציאות המשפטית בסוגיות של משמורת, ולמעשה מזמינה את בית המשפט להעדיף את האם.

כיום, בעקבות שינויים חברתיים – תרבותיים בכלל, וביחסיהם של אבות וילדים בפרט, נוכח היותם של אבות רבים מעורבים בכל תג ותו בחיי ילדיהם, תוך תרומה מלאה לגידולם וחינוכם של הילדים, מאבדת חזקת הגיל הרך, מחוסנה. מודל המשמורת המשותפת, הוא ביטוי להלך רוחות משתנה זה.

החזקה משותפת של הילדים איננה חפה מקשיים.  קשיים טכניים, כגון מגורים בסמיכות סבירה של ההורים, חלוקת מסגרת זמן של שהות הילדים אצל כל אחד מההורים, וגורל ההחזקה המשותפת במקרה בו אחד ההורים יבחר להינשא בשנית וכיוצ"ב. על כך נוספים קשיים מהותיים, שהרי מטבעם של גירושין, שבני הזוג עוינים זה לזה, ועל מנת לקיים את מודל המשמורת המשותפת, נדרש שיתוף פעולה בין ההורים וכן, כיום, על אף שתחת מודל המשמורת המשותפת, מגדל האב את הילדים ביחד עם האם, מחויב הוא, עדיין, בתשלום מזונות עבור ילדיו, תשלום המועבר לידיה של האם ובמקרים רבים, פוגע הדבר ברווחתו של האב וביכולתו לקיים את ילדיו בכבוד, במסגרת הזמן בה הם מצויים אצלו.

משמורת משותפת מחייבת בעיקרון השוויון

כעו"ד ותיק המתמחה בתחום המעמד האישי, אני סבור, כי המצב הקיים, בו מחד מכלכל האב את ילדיו בעת שהם מצויים עימו, ממשאביו הוא, ללא סיוע או עזרה ומאידך, נדרש לתשלום דמי מזונות, הוא מצב קשה אשר אינו תואם את נקודת המוצא העקרונית, כאמור, של שוויון בין ההורים.  שהרי, בהינתן משמורת משותפת, מן הראוי שההורים יישאו בנטל, במשותף, בהכל מכל וכל.

אדגיש, כי בשים לב לקושי זה, אני מניח, כי גברים רבים, שמאוד היו מעוניינים לקבל משמורת ולו משותפת על ילדיהם, נמנעים מלעשות כן, מחשש שלא יעמדו בנטל הכלכלי. מציאות זו, ראוי לה שתשונה בחקיקה, אשר תעלה בקנה אחד עם השינויים והתמורות, שפוקדים את החברה הישראלית, בוודאי בעשור האחרון.

עם זאת, ישנם מקרים, שמעורבותו של האב בחייהם של הילדים היא נדרשת והכרחית. במקרים בהם, מציג האב דרישה למשמורת על ילדיו, אם באופן מוחלט ואם תחת מודל של משמורת משותפת, פונות ערכאות המשפט לקבל חוות דעתם של גורמים מקצועיים, טרם יכריעו בשאלת המשמורת.

סיפור מקרה

כזה הוא המקרה הבא, אחד מיני רבים, בו פנה אב אחראי ומסור אל משרד עו"ד לדיני משפחה איתן קוהלי. האב דרש לקבל משמורת על בנו הצעיר, בטענה שהתנהלות האם ובחירותיה, מעידות, כי היא אינה ראויה ואינה מתאימה לגדל את הילד, כהורה משמורן.

משרד עו"ד איתן קוהלי המליץ במקרה זה, לעתור לבית הדין הרבני וכך היה. בפני בית הדין הרבני, התקיימו הליכים מורכבים וארוכים, במהלכם עמד משרד עו"ד קוהלי על זכויותיו של האב והדגיש את היות האב, מאז ומתמיד, ההורה הפעיל, בכל הקשור לטיפול בילד, הדמות היציבה והמחנכת בחייו של הבן הצעיר.

בית הדין הרבני, התייחס בכובד ראש לטיעוניו של משרד עו"ד קוהלי, וראה בסוגית משמורת הקטין, שאלה שההכרעה בה אינה פשוטה כלל ועיקר ועל כן קבע מנגנון מקצועי של מומחים, שייתן חוות דעתו והמלצותיו.

סוף דבר, בית הדין הרבני קיבל את עמדת האב, באמצעות משרד עו"ד קוהלי, והקנה לאב משמורת על הקטין, עם הסדרי ראייה רחבים לאם.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של עורך דין לגירושין איתן קוהלי