אומנויות לחימה

אומנויות לחימה היא מזמן לא תחום שנועד רק לגברים. בנות בכל הגילאים יכולות להתחיל להתאמן. לבת עשויה להיות רתיעה מאימון בקבוצה של בנים בלבד, מחשש שהיא לא תשתלב שם. זהו ללא ספק מיתוס, ואימון בקבוצה של בנים יכול לתת לבת יתרונות מאימון בקבוצה שהרוב בה בנות. אם את רוצה להתאמן באומנות לחימה כלשהי, הדרישה היחידה ממך היא פשוט לבוא ולמצוא את מקומך בקבוצה. את לא צריכה שרירים מיוחדים, מראה מיוחד וגם לא קבוצה מיוחדת בשביל בנות. אין דבר כזה. בקבוצה רגילה של בנים תוכלי 'לפרוח' ולמצוא את מקומך. באשר לשכיבות סמיכה – אולי יוותרו לך בהתחלה, אבל מהר מאוד, אם תתמידי ותתאמני גם בבית, תוכלי לעשות 'כמו כולם'. אני אישית מתאמנת בקבוצה של גברים בלבד, ויכולה להעיד על כך שאני אפילו שמחה שיש בקבוצה שלי רק גברים, אני לומדת מהם הרבה. הבעיה היחידה היא שלפעמים אין לי עם מי לעבוד, כי בכל זאת, מבחינה פיזית אני לא שווה להם... ולפעמים המספר אי-זוגי, אין מה לעשות. באופן כללי, אם את רוצה לבוא להתאמן, אל תהססי, יקבלו אותך בזרועות פתוחות. ובכלל - כדאי שהבנות בארץ יתחילו להראות נוכחות בקבוצות!

אומנויות לחימה – להתאמן בגובה העיניים

ערך חשוב מאוד באומנויות הלחימה (ובכלל, בחיים), הוא התייחסות אל אנשים כשווים לך. אסור לך להתנשא מעל מישהו וגם לא להרגיש נחות ממישהו. בקבוצה שלך אתה יכול למצוא מתאמנים חלשים ממך ומתאמנים חזקים ממך, מתאמנים באותו המגדר שלך ומתאמנים בני המין השני, מתאמנים רזים ממך ומתאמנים כבדים ממך בהרבה, מתאמנים מתחילים ומתחילים חזקים. כולם מרכיבים את הקבוצה, כולם רוצים ללמוד ולהתאמן, אף אחד לא נחות מהאחר או יותר טוב מהאחר. החגורה היא אולי מדד לרמה של המתאמן, אבל היא לא הופכת אותו ל'יותר טוב' ממישהו אחר. באומנות לחימה מסתכלים ליריב בעיניים, בגובה העיניים, זו הדרך היחידה לקרוא אותו. הסתכלות עליו כנחות ממך מובילה לגאווה, שבסופו של דבר תפיל אותך ותמנע ממך להיות זהיר. הסתכלות עליו כ'גבוה' ממך מובילה לפחד, והפחד הוא הדבר שעליו חייבים להתגבר. קרב עם אדם אחר הוא בעצם תקשורת, ואתה חייב להסתכל לו בעיניים, לקרוא את המבטים, את התנועות שהוא עומד לעשות, לתקשר איתו. לא מספיק רק ליישם את הטכניקה שלמדת. התקשורת היא טכניקה בפני עצמה, שככל שמתרגלים - לומדים.

אומנויות לחימה – ההתמדה הכי חשובה

באומנויות לחימה, כמו ברוב חוגי הספורט, רמת המתאמנים אינה שווה. אתה עשוי להרגיש, בקבוצה שהצטרפת אליך, שרמת האחרים יותר גבוהה משלך ושיהיה קשה לך להדביק את הפער. אתה עשוי להרגיש שמבחינת הכושר אתה 'על הפנים'. קודם כל, אל תתייאש. המפתח באומנויות הלחימה הוא: התמדה. גם אם באימונים עצמם אתה מרגיש שאתה לא מראה שיפור ביכולת הבעיטות, האגרופים שלך או מה שלא יהיה – העיקר שאתה ממשיך לבוא ומתמיד. ההתמדה מראה שאתה לא מזלזל, שאתה בא ללמוד, שאתה נותן לעצמך, למאמן ולקבוצה הזדמנות. בסופו של דבר, ההתמדה תשתלם, ותמשיך להשתלם כל-זמן שתתמיד.

אומנויות לחימה - היכולת ליפול ולקום

בין הערכים שאומנות הלחימה נותנת לך כשאתה מתאמן, היא גם נותנת את היכולת ליפול ולקום. לדוגמא, כשמישהו בועט בך, נותן לך אגרוף ומפיל אותך למזרן, יש בתוכך איזו הרגשה של השפלה, פגיעה באגו, עלבון. אתה יכול אפילו להיזכר, אם הייתה לך חוויה כזאת (נקווה שלא) בבריונים שהציקו לך בבית הספר או בבנים שרדפו אחריך וניסו למשוך לך בצמות ואף יותר מזה. באומנות לחימה, אתה חווה חוויות שמזכירות לך רגעים מעברך ש'נפלת', שנפגעת בהם, ובמסגרת המבוקרת הזאת אתה יכול לתקן את החוויה, לקום ולהחזיר בחזרה, ובעיקר להתמודד עם הקושי. הדבר הראשון שאומנות הלחימה מלמדת אותך היא: לבלוע את האגו, האגו רק יפריע לך בדרכך. זהו ערך מאוד חשוב שהאימון באומנות הלחימה מלמד (למי שבא פתוח ללמוד כמובן). היכולת לקום אחרי שספגת כאב, אחרי ש'נעלבת' נותנת לך הרגשת סיפוק, הרגשה שהתגברת על משהו קשה, והרגשה שאתה ממשיך למרות הכל. חשבו על זה, לרוב האנשים אין את היכולת ליפול שוב ושוב על מזרן ולספוג מכות, זה משהו שלומדים. חוץ מההיבט הפיזי, זה נותן לך ערך מוסף נפשי.