הלנת שכר היא ההגדרה לפעולה של עיכוב תשלום של מעסיק כלפי עובדו. המחוקק קבע כי איחור של תשעה ימים ממועד התשלום הנקבע בין המעסיק לבין עובדו ייחשב אקט של הלנת שכר. לפי חוק הגנת השכר, נקבע כי על המעסיק לשלם את המשכורת לעובדו – השכר המולן- ובנוסף לכך להוסיף תוספת על זמן הלנת השכר. כך למשל, להוסיף עשרים אחוז מהשכר המולן עבור השבוע הראשון של האיחור בהעברת התשלום, ועבור כל שבוע נוסף או חלק מהשבוע יש להוסיף עשירית מהשכר המולן. כמובן שיש לגלם גם את הפרשי ההצמדה מרגע הלנת שכר ועד תשלומו בפועל. התשלומים הנוספים מעבר לשכר המולן מכונים פיצויים .
על רקע זה מעניין לחשוב ולחשב מהו גובה השכר המולן כולל הפיצויים שאמורים להינתן לשחקנים בתיאטרון הבימה. כידוע, הבימה, התיאטרון הלאומי, נמצא בגרעון בעייתי זמן רב. יש טענות כי השכר של השחקנים ושל עובדי במה נוספים מעוכבים כבר מספר חודשים. מצב זה נמשך באופן כרוני בשנים האחרונים, עד כדי ניסיון של השחקנים וארגון השחקנים בישראל (שח"ם) לגרום לצופים בהצגות להביע את מחאתם כלפי מנהלי התאטרון באוקטובר דאשתקד.
נשאלת השאלה האם השחקנים, ובראשם ארגון השחקנים בישראל עושים צעדים נוספים מעבר לניסיון לערב את הצופים בהצגות? אין ספק שהאחריות לקבלת השכר היא אינה שלהם כי אם מוטלת על הגוף המעסיק אותם, אבל חשוב לערב כאן גורמים משפטיים המתמחים בתחום של דיני עבודה .
אתמול סוף כל סוף התקיימה שביתה עקב עיכובי השכר, אבל לאחר שמונה שעות יו"ר איגוד האמנים בהסתדרות הורה על חזרה לעבודה. לא ברור מה יהיה הסוף של הפרשה הזאת. בינתיים המשפט המוכר show must go on נשמע ציני מתמיד.
