"ונתנה תוקף" – פיוט איום ומצמרר שאומרים במוסף ביום הכיפורים (בנוסח אשכנז)
פיוט זה מספר את סיפורם של עשרת הרוגי מלכות, התנאים גדולי המשנה שנהרגו בגזירת השלטון הרומאי לאחר התבוסה במרד
בר-כוכבא, ביניהם ר' עקיבא בעצמו.
בדרך כלל הפיוט הזה מביא את הקהל לבכי.
מקובל שכתב אותו רבי אמנון ממגנצה (מאיינץ) שבגרמניה, שלפי הסיפור טעה בלשונו והבטיח להגמון נוצרי שיתנצר. כשסירב
כמובן לעשות זאת באמת, כרתו את ידיו ורגליו וכך הניחוהו להתפלל תפילת יום הכיפורים, שבה חיבר את הפיוט ובסיומה נפטר.
הפיוט מייצג בעצם את תולדות ישראל העקובות מדם.
הדין בראש השנה
ראש השנה, החל בתשרי, נקבע כיום הדין של האדם:
1) "תקעו בשופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב", ראש השנה הוא הג היחיד של בתחילת
החודש כשהירח מכוסה.
2) "מרשית השנה" - רמז לתשרי- רשית בלי האות אלף.
3) האדם הראשון נברא בראש השנה, ואלוהים דן אותו על חטאו. זהו יום טוב לדין כי האדם הראשון יצא זכאי. (יש הטוענים
שהעולם נברא בניסן).
4) חודש תשרי הוא חודש של רצון כי ביום כיפור אלוהים נתרצה אחר חטא העגל וסלח לעם.
בחודש תשרי הוטעה תכונת הסליחה, והיא יכולה לחזור על עצמה בקלות רבה יותר מאשר בחודשים אחרים.
צדיקים נכתבים ונחתמים בראש השנה לחיים. רשעים גמורים נחתמים למיתה, ואילו לבינוניים נכתב גזר דין, אבל יש להם
עשרת ימי תשובה לפשפש בחטאיהם ולבקש סליחה. אם אדם יבקש סליחה או יצבור זכויות בעשרת ימי התשובה, גזר דינו
יחתם לחיים ביום הכיפורים. לקיום מצוות בעשרת ימי תשובה יש ערך רב כי אוהים מצפה להן ולכן קל לקיימן, ומי שלא
מקיים אותן למרות שקל לקיימן עוונו גדול.
התשובה מוחקת את העבירות וגורמת לאדם לצאת זכאי, ומכאן חשיבותה הגדולה.
