צום

תשעה באב הוא יום צום ואבל מדרבנן (מהרבנים ולא מהתורה). היום הזה מציין את זיכרון חורבנם של שני בתי המקדש:

חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפניה"ס בידי נבוכדנאצר השני מלך בבל וחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירת הנוצרים בידי טיטוס הרומאי. הצום חל ביום ט' באב, והוא מהווה את שיא האבלות שנמשכת בשלושת השבועות שלפניו - ימי בין המצרים.

צום זה הוא החמור מבין ארבעת הצומות על חורבן בית המקדש.

לפי המסורת, אחרי שהמשיח יגיע וייבנה בית המקדש השלישי, יום זה יהפוך להיות יום של חג.

צום תשעה באב כמו ביום הכפורים, מתחיל מהלילה, כלומר הוא יממה שלמה עד מוצאי היום העגום.

כמו כן בתשעה באב בניגוד לשאר ימי הצום שהם ימי חול (י"ז בתמוז, י' בטבת, צום גדליה ותענית אסתר), הוא יום שאין מניחים

בו תפילין בשחרית (כמו ימי חג ושבת), אך היות שאין זה כמובן חג מניחים בו תפילין בשעות בין הערביים בתפילת מנחה.

מעבר לסבל נוסף לצום, מתלווה גם נזק לשיניים, כיצד לצמצם את הנזק?

*בכל צום המתמשך מעל לעשר שעות נוצר יובש בחלל הפה, וכך ישנם תנאים מושלמים לריבויים של חיידקים אנאירובים (רובם קיימים על גב הלשון) אששר מפרישים תרכובות גופרתיות אשר הן האשמות בריח הרע מהפה. איך להתגבר על כך? לקרוא יותר ולדבר פחות, משום שהדיבור הוא גורם היובש המרכזי בהיעדר שתיה.

* להימנע מעששת. הארוחה המפסקת מכילה שתייה ממותקת והרבה פחמימות. לאחר ארוחה זו חובה לצחצח שיניים ביסודיות, אחרת שיריי הארוחה ילוו אותנו ללמשך הצום וכך לתגבר את התפתחות העששת. כמו כן, חשוב להקפיד על צחצוח לאחר הצום.

*לא לעשן. כמובן שתמיד חשוב לא לעשן, אך בעיתות צום נזקו של הניקוטין והחום לשיניים גוברים.

*אם נשברתם במהלך הצום והחלטתם "לגנוב" מעט.. אז לפחות הקפידו שזה יהיה רק ירקות או פחמימות, אחרת הנזק לשיניים הרבה יותר גדול מאשר בתום מלא עקב עליית חומציות הפה.