תפילת הטל או תיקון הטל(לפי הספרדים) היא בקשת ברכה על יבולי הקיץ.
במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה לטל, ולטל יש השפעה גדולה לקיומם של הצמחים.
למעשה יש בטל תועלת לשמירה על לחות הצמחים במקומות היבשים.
בתפילת טל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ.
תפילה זו נאמרת בתפילת מוסף של חג ראשון של פסח (יום ט"ו ניסן).
מהתפילה הזאת אומרים את משפט "מוריד הטל" עד לתפילת מוסף של יום שמחת תורה (כ"ב תשרי), שאז אומרים את תפילת
הגשם ומתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם". משפט זה נאמר בברכה שנייה של תפילת העמידה (בשחרית, מנחה, ערבית
ומוסף) – ברכת "גבורות".
הציבור הכללי בישראל נרתע מטקסי בית הכנסת בעיקר מפני שהם, ובכן, מתנהלים באווירה פסיבית מאוד.
תפילת שבת עם כל יופייה היא פשוט לשבת במקום, לשמוע את החזן והקורא בתורה, וזה הכול בעיקרון.
עניין לא מאוד ידוע הוא שישנו יום אחד בשנה בו התפילה מגוונת להפליא, מלאה בעניין, היא תפילה של יום חול ובכל זאת
מתנהלת באווירה של יום מיוחד וחגיגי: המדובר על תפילת שחרית של ערב שמחת תורה, המכונה "הושענא רבא". כדאי מאוד
לחוות את התפילה הזו בבית כנסת בתיאום עם חבר מתפלל (ולקבל גם המלצה על בית כנסת שאיננו "מריץ את התפילה" הזאת).
חובטים בענפים 5 פעמים בריצפה בטקס פרידה מהערבות של סוכות, מקיפים 7 פעמים את הבמה, והאווירה מאוד מיוחדת.