פסח הוא החג שמתחיל בערב ט"ו בניסן, החל משעות בין הערביים של י"ד בניסן.
בזמן שבית המקדש היה קיים, בשעות אלו שחט כל עם ישראל את קורבן הפסח בטהרה.
החל משעות הצהריים כבר אסור באיסור חמור להחזיק בחמץ או לאכלו. את קורבן הפסח אוכלים עם מצות כשרות לפסח ומרור.
שבעה ימים צריך להיות הבית נקי מכל פירור של חמץ.
בפסח שני, בשעות בין ערביים של י"ד באייר (חודש לאחר הראשון), הקריב קורבן רק מי שלא היה טהור בערב הפסח הראשון,
או שהיה בדרך רחוקה מבית המקדש בירושלים. אין בו חובה לנקות את הבית מחמץ, ומותר מייד לאכול חמץ לאחר שמקריבים
את הקורבן. כיום אין כלל קורבן פסח ולכן אין זה מנהג שבא לידי ביטוי.
כיום החג בא לידי ביטוי בקיום מצוות פסח אכילת מצה, אכילת הברכות, קיום ליל סדר, שתיית 4 כוסות יין, שמירה על כשר לפסח
ונקיון הבית לקראת החג מחמץ.
בהלכה הגעלת כלים היא אחת מהדרכים להכשיר כלים.
זהו תהליך שנועד להוציא מכלי את ה"טעם" של מה שהיה בו לפני ההגעלה.
הגעלה מתבצעת כדי להכשיר כלי שבושל בו איסור, כדי להפוך כלי מ"חלבי" ל"בשרי" או מ"בשרי" ל"חלבי"
וכן כדי להכשיר לפני חג הפסח את הכלים שרוצים להשתמש בהם במהלך החג, ושהשתמשו בהם קודם בחמץ.
הגעלה מתבצעת על ידי הטבלת הכלים במים רותחים, האמורים לנקות אותו מטעם המאכלים שבושלו בו. בנוסף קיימת גם
הכשרת כלים בדרכים אחרות, כגון ליבון הכלי.
חומרים ולסוגים שונים של כלי חמץ יש סוגים שונים של הכשרה, והכלל הוא "כבולעו כך פולטו".
למשל, סיר ברזל צריך ללבן ליבון קל ע"י הכנסת אבן לתוך מים שרותחים בו.
שיפוד ברזל של חמץ צריך ליבון חמור ע"י העברתו ממש באש עד שניתזים ניצוצות.
כלי זכוכית מספיק להשרות במים לשלושה ימים.
ניתן לראות את המנהג של הגעלת הכלים סמוך לפסח בעיקר בערים דתיות כמו בני ברק.
הגעלה מתבצעת לרוב לפני פסח, כאשר יש צורך להכשיר כלים רבים משימושם היום-יומי לשימוש בפסח. עם זאת, כיום נוהגים
רבים לקנות מערכות כלים חדשות לצורך פסח, והצורך בהגעלה מתמעט.
