בתפלת עמידה של ימי חול, שנקראת גם תפילת שמונה עשרה, יש כרגיל 3 ברכות ראשונות ואחרונות הקיימות בכל תפילת
עמידה, וביניהן היו במקור משובצות עוד 12 ברכות, כך שסה"כ יש 18. מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים.
אלא שהחל מתקופה מסויימת (אולי בראשית הנצרות) כשהיו מציקים נוכרים לעם ישראל, או אולי במיוחד יהודים מומרים, שהמירו
דת והלשינו על יהודים, נוספה ברכה מס' 19 לברכות האמצעיות שהן ברכות הבקשות, שמהווה תפילה שהמינים (היהודים שכפרו
והמירו את דתם) לא יתקיימו וגזירותיהם של אויבי ישראל תופרנה ותישברנה.
תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימי חול והיא נאמרת בתפילת שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו
היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו.
התפילה נקראת כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה לה ברכת המינים, אך שמה של
התפילה נשאר כמו שהוא.
3 ברכות ראשונות – "אבות", "גבורות", "קדושה" – שבחים לאל.
ברכות אמצעיות (13 בימי חול, אחת בלבד בשבתות וחגים, 3 בתפלת מוסף בראש השנה) – בקשות אישיות וציבוריות (למשל
השכלה ומצד שני גאולה) או ברכה על קדושת היום ("מקדש השבת" בשבתות או "מקדש ישראל וראשי חודשים" בראש חודש)
3 ברכות מסיימות – "שיבת ציון", "מודים", "השלום" – הודאה לאל על התקווה לחזור לירושלים, על הניסים שהוא עושה למעננו
ועל ברכת השלום לעם ישראל.
ההפטרה היא קריאה מספרי הנביאים הקשורה לפרשת השבוע.
בימי התנאים היה קורא מהמקום שבו הפסיק זה שלפניו,
לימים קבעו שהמפטיר חוזר על הפסוקים האחרונים של זה שקרא לפניו, וזאת מפני כבודה של התורה
שלא יהיה ייחוד להפטרה.
המטרה בקריאת ההפטרה לפני החורבן: קטע הקשור לפרשת השבוע לפי דעת המפטיר.
לאחר החורבן קטע המיועד לעודד את העם, לקרב לאמונה בה' ובגאולה, ללמד דברי מוסר ותוכחות.
תרגמו את ההפטרה אבל לא הקפידו בתרגום.
בתחילה הקורא בחר בהפטרה, אחר כך התגבשו הפטרות קבועות לכל שבת- תחילה לחגים ולשבתות המיוחדות
ואחר כך לכל השאר.
מברכים ברכה אחת לפני ההפטרה מפני כבודה וארבע ברכות אחריה. הראשונה והשניה לנביא,
השלישית בקשה לגאולת יון, הרביעית לביאת המשיף, החמישית ברכה לקדושת היום.
1) קרא - דלעת - ייקרע גזר דיננו או יקראו לפני אלוהים זכויותינו.
2) רוביא - פול - שירבו נכסינו, זכויותינו, צדקותינו וכן ירבו ישראל.
3) כרתי - חציר - שיכרתו שונאינו או עוונותינו.
4)סילקא - עלי מנגולד - יסתלקו אויבינו.
5) תמרי - יתמו שונאינו רו עוונותינו.
6) בשר שמן - מלשון משמנים, או אפילו אוכל שמן, שהשנה תהיה מלאה ושמנה.
7) דבש ומיני מתיקה - שיהיה לנו מתוק.
8) רימון - שירבו זכויותינו כרימון וכן שנהיה מלאי מצוות כרימון.
9) ראש כבש - שנהיה לראש ולא לזנב, זהו רמז לגאולה.
10) ריאה - מאירה את העיניים, לא מברכים עליה, והיא רומזת שתהיה שנה קלה.
11) אפונה - סימן לברכה כי יש בה הרבה גרגירים.
12) אתרוג - שהשנה תהיה מהודרת כמו אתרוג.
13) תפוח - רמז לשכינה, ותפוח בדבש- דברים מתוקים.
14) דגים - שנפרה ונרבה כמו דגים.
15) מאכלים חדשים - רמז להתחדשות השנה לטובה
שנה טובה :)
