תרומת זרע

במאמר זה נדון באופציות הפרוסות בפני מי שמעוניין להיות הורה, אך אין לו בן זוג קבוע להבאת ילד לעולם, אם מתוך בחירה, ואם לאו. בעד ונגד תרומת זרע, אתם מוזמנים להגיב.

בעד תרומת זרע

למה להשתמש בתרומת זרע ולא לבחור שותף לכדי יצירת משפחה לכל דבר? ראשית, כי אפשר.

אישה בשנות האלפיים יכולה להתקיים ולדאוג לכלכלתה בכוחות עצמה, לקיים אורח חיים קרייריסטי ולשלב הורות אחרת כזו שאין בה חשש מפני גירושין לא יפים (אם יש המאמינים שיש דבר כזה "גירושין יפים"), חילוקי דעות בכל הנוגע לאופן גידול הילדים, ומשמרות משותפות לצורך תביעת דמי מזונות.

אפשר לגדל ילדים לבד, אם יש יכולת כלכלית, מעורבות דיה בחינוך הילדים, ובעיקר- רצון לעשות זאת מתוך אידאולוגיה, ולא ברירת מחדל.

באמצעות בנק הזרע יכולות אלפי נשים, שבחלו בחיי הזוגיות ובניסיון ליצור משפחה אידאלית, להגשים את החלום ולהיות לאם, ולא בכדי.

נגד תרומת זרע

למרות הקדמה והתקדמות מעמדה הכלכלי של האישה העצמאית מבחינה סוציו אקונומית, הרי שכל ילד זקוק לאב. לדמות משמעותית בחייו שאישה, אוהבת, חזקה ועצמתית ככל שתהא, לא יכולה להוות כתחליף.

רבים יעידו כי הבחירה בתרומת זרע נובעת מסיבה אגוצנטרית ואנוכית מצד האם בלבד, להגשים את ייעודה וחלומה האישי, מבלי להתחשב בצרכיו ובשאלות מצד הילד, לכשיגדל.

לבד מכך, המוסריות שבבחירת זרע אחד מתוך מגוון של היצע התרומות בבנק הזרע, וההשלכות העתידיות על כך, מוטלות בספק רב. האם בחירת זרע לצורך הורות יכולה להיעשות באופן כה קר ומחושב? על פי נתונים ביולוגיים והיסטוריה רפואית של התורם? בדומה לבחירת מוצר בסופרמרקט?

לסיכום, בעוד יש מי המתחבט בשאלה האם להסתייע בתרומת זרע לצורך הבאת ילדים, הרי שיש לשקול את ההחלטה, היות ולא מדובר בבחירה שרירותית גרידא.

הנורמה החברתית משפיעה על רבים מאיתנו בנושאים חשובים כמו הבאת ילדים אל העולם. מאידך, ממצאי הסטטיסטיקה השנים האחרונות מעיד כי מוסד הנישואין והמונוגמיה אינו יציב, לכל הפחות, ויש שיגידו אפילו לקוי מיסודו. פעול יוצא מכך הוא שבחברה המודרנית ניכרת השפעה של פתיחות ופריצת גבולות בכל הנוגע לחיים בשותפות, ללא צורך להתמסד ולבוא בברית הנישואין, או להיות הורים, מבלי בן זוג קבוע בכלל.

במאמר זה נביא את האפשרויות והאלטרנטיבות העומדות בפני כל אחד ואחת מאיתנו, במקרה של החלטה להקים משפחה חדשה גם ללא קשר רומנטי, מסיבה כזו או אחרת.

רוב האנושות ולאורך ההיסטוריה האמינו כי הורות משותפת הינה הדרך האולטימטיבית להקמת משפחה. עם הזמן התברר, למרבה הצער, או שלא, שמוסד הנישואים התערער. לא כולם בוחרים להתחתן, ויש שמסתפקים במגורים משותפים, מה שמוכר כ:"ידועים בציבור", מביאים לעולם ילדים משותפים ומגדלים אותם כמשפחה לכל דבר, רק ללא הגושפנקה המקובלת. התופעה של הורות משותפת ללא מיסוד הקשר הופכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות, ויש להניח כי ברבות השנים תהווה אלטרנטיבה נוספת למי שמעוניין בהקמת משפחה חדשה לפי מודל קצת שונה וליברלי.

אבל מה לגבי אנשים שאין להם בן או בת זוג, ומוצאים את עצמם קורסים תחת איומו של השעון הביולוגי ומעוניינים להיות הורים בכל זאת? כידוע, קיימת האפשרות להיעזר ב תרומת זרע כאשר מדובר באישה המעוניינת להרות ללא בן זוג. היתרון אמנם גדול, אישה המחליטה שהיא מוכנה להביא ילד לעולם אינה נתונה עוד לחסדיו של גבר ולא גונבת חלילה זרע מגבר זר, כי אם בהסכמתו של התורם, תוך שמירה מלאה על פרטיותו.  מאידך, החשיבות לדעת מי הוא התורם עשויה להיות גדולה, וקיים סיכון רב היות וייתכן מצב בו הילד יגדל ויתקשר עם ילדיו של התורם, מבלי לדעת שמדובר באביו הביולוגי. מעבר לכך, קיימת חשיבות לא מעטה לדמות אבהית שנחשכת פה מהילד, בלית ברירה.

ומה על גבר המבקש להיות הורה ללא בת זוג? הרי תרומת זרע לא תהפוך אותו להורה, לא כל שכן, לשותף.

האלטרנטיבה, אם כן היא הבאת ילד באמצעות מציאת פרטנר בן המין השני, לצורך הורות משותפת. כיום כבר ישנם גברים ונשים שזכו להיות הורים הודות לאופציה כזו, ואפילו גילו בכך סוג של אידיליה משפחתית, היות והגבולות מאוד ברורים, ויש לילד אבא ואמא, תרתי משמע.

מודל של הורות משותפת ללא צורך לבוא בברית הנישואין סביר שיתפוס תאוצה ככל שתגבר המודעות לדרך חלופית זו.