תיקון ליל השבועות הוא מעין ליקוט של דברי תורה, נביאים, משנה, גמרא וזוהר, המייצג את חלקי התורה השונים, שאותו לומדים
בליל שבועות, שלא ישנים בו, לזכר כך שבני ישראל ישנו יותר מדי בליל מתן תורה ולא קמו בזמן...ואלוהים היה צריך להעיר אותם
ברעמים וברקים במקום שיצפו בכליון עיניים למתן התורה, אז עכשיו יש לתקן את זה ולכפר על זה. לכן "מתקנים" זאת בעירנות
כל הלילה ובהכנה כל שנה כאילו רק השנה מקבלים את התורה מחדש וצריך להתכונן לכך.
תיקון ליל השבועות כולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ובנוסף משמש לציון לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות,
קיימת מסורת שאומרת שהתורה ניתנה לעם ישראל בבוקר של חג השבועות והלימוד הוא ההכנה ליום של מתן התורה.
מצווה לומר בכל יום את עשר הזכירות, ולהרהר בלב במשמעות כל אחד מהם:
"לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיך הוּא וּשְכִיִנְתֵּהּ, הריני בא לקיים מצוות עשר זכירות שחייב אדם לזכור בכל יום ואלו הן:
יציאת מצרים, השבת, המן, מעשה עמלק הרשע, מעמד הר סיני, מה שהקציפו אבותינו לקדוש ברוך הוא במדבר ובפרט בעגל, מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה', מעשה מרים הנביאה, מצוות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל, וזכירת ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן".
ועל מה צריך לחשוב בזמן שאומר כל אחד מהם?
יציאת מצרים - עשרת המכות, קריעת ים סוף, ענני הכבוד שליוו אותנו במדבר ושאר הניסים.
השבת - המתנה העצומה שהעניק לנו בורא עולם, והחגים שבמהלך השנה.
המן - כל אחד במדבר נהנה מהאוכל כרצונו, באיזה טעם שרצה, וכן שאר הניסים שהתרחשו עם המן.
מעשה עמלק הרשע - עמלק התקיף כשעם ישראל היה כפוי טובה, חובה לזכור זאת וכדי לתקן יש להודות על הכל לה'.
מעמד הר סיני - בו קיבלנו את התורה הקדושה שמכילה חוכמת חיים, עלינו להודות עליה.
מה שהקציפו אבותינו לקב"ה במדבר ובפרט בעגל - לזכור את התלונות שלנו ולהודות על שה' היה סבלני ורחמן.
מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה' - ה' שינה ממנהגו כדי להציל את עם ישראל מבלק ובלעם.
מעשה מרים הנביאה - לזכור את הלשון הרע והצרעת שבאה על מרים, והעובדה שה' נתן לנו פה כדי לפרגן, לדבר טוב ולהתחבר אליו באמצעות תפילה.
מצוות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל - הכל מאת ה', גם הפעולות הקטנות ביותר שאנו עושים, ועל כל הצלחה אנו חווים לו תודה.
וזכירת ירושלים - שנחרבה על כך שבני ישראל בכו לחינם, ולכן עלינו לתקן זאת ולהודות על הכל לה'.
ר' יחיאל דייטשל היה תלמיד של הבעל שם טוב. כמה שבועות לפני ראש השנה הוא נשלח למקום רחוק, והצטער על שלא יהיה קרוב לבעש"ט בחג הקדוש. הוא יצא להפלגה, ובסיומה מצא את עצמו במקום לא מוכר. את החג העביר בחדר באכסניה אצל תושבי המקום. מרוב צער, הוא לא הפסיק להתפלל. תושבי המקום התפעלו וסיפרו על כך למלך.
המלך קרא לר' יחיאל ושאל מהיכן הוא. כשנודע לו שהוא יהודי, המלך הציע שיקרא לעוד כמה משפחות שיתיישבו במקום והוא ידאג להם לפרנסה.
בשובו סיפר ר' יחיאל לבעש"ט את קורותיו. הבעש"ט הסביר לו שהיה שם עניין של תיקון והעלאת ניצוצות של קדושה. הוא גילה לר' יחיאל שקהילה יהודית שלמה הייתה אמורה להתגלגל למקום הזה למשך שנים רבות, וע"י התורה והמצוות של הקהילה היה התיקון מתבצע.
אולם כעת, לאחר שר' יחיאל עמד בתפילה מעומק הלב, הצליח לבדו לפעול את הישועה.
("שבחי הבעל שם טוב")