עיקר כתובה - חלק ראשון בכתובה שנקרא גם "טופס" ובו כתובים פרטי החתן והכלה וההתחייבות שלו כלפיה, יש גם חלק שקרוי "תוקף" ובו תוספות.
מאתיים זוז שקבעו חז"ל (סכום נכבד וקבוע) שהחתן מחוייב בו במידה ויחליט להוציא את אשתו. כמו כן מה שמכונה כסף "צרופים" וכסף "זקוקים" (סוג של תשלומים הלכתיים) – בערך פי 2 מהסכום הקבוע הראשוני, ועוד סכום כרצונו של החתן המכונה "תוספת כתובה".
הינומה - כיסוי פני הכלה לחתן שעד עכשיו היו מכוסות מפאת הצניעות כבחורה לא נשואה בפני הבחור
שבירת הכוס - זכר לחורבן ירושלים, כיוון שנאמר "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" - דווקא בזמן שמחה צריך לעשות רגע של עצב (כגון על שבירת כוס יקרה) כזכר לירושלים שטרם נבנתה
הפסק טהרה - אישה שהיתה נידה (לאחר וסת) צריכה לחכות מספר ימים בכדי להיות מותרת שוב ביחסי אישות עם הגבר בכדי להישאר ללא דם במשך שבעה ימים רצופים. אז זהו זמן נכון לקבוע את החתונה.
שבע ברכות - ברכות על הנישואין מייד לאחר החופה, וכמו כן שנאמרות במשך שבוע ימים במשתה ושמחה שהחתן והכלה וחבריהם עורכים מדי יום (ברכת הגפן, ברכת "שהכל ברא לכבודו", 2 ברכות "יוצר האדם", ברכת "משמח ציון בבניה", 2 ברכות "משמח חתן וכלה").
כבולעו כן פולטו - אופן ההכשרה יהיה דומה לאופן בו נבלע החמץ בכלי.דוגמא: כלי שמבשלים בו אורז, בשר וכו' - כיון שעיקר פעולת הבישול מתבצעת ע"יּ הרתחה, ובעזרת נוזלים, הרי שהכשרת הכלי תעשה על ידי הגעלה.
הפסק טהרה – עם תום המחזור על האישה לרחוץ במים חמים ולנקות את נרתיקה משאריות דם. לאחר מכן, אם נמצאה נקיה, עליה ללבוש בגדים נקיים ולהחליף מצעים.
שבעה נקיים – ספירת שבעה ימים שלאחר הפסק טוהרה, שבכל אחד מהם בודקת האישה את נרתיקה לרמזים של דם. אם לא נמצאו סימנים כאלה היא רשאית לטבול במקווה.
שו"ב – בבעלי חיים טהורים אין לאכול את הדם, את החלב ואת גיד הנישה (חלק מן הירך). יש להקפיד על תהליך השחיטה, ולכן קיים שו"ב = שוחט ובודק, אדם הפועל תחת פיקוח הרב ובעל רשיון לשחוט.
מנקר/ניקור – תפקידו של "מנקר" הבשר להוציא את החלב מן הבשר.
כל היוצא מן הטהור טהור וכל היוצא מן הטמא טמא – חלב פרה הוא כשר שהרי יצא מן הטהור, ואילו חלב הנאקה טמא כי נאקה לא כשרה. היוצא מן הכלל היחידי הוא הדבש שמותר לאכילה, זאת משום שאין הוא מוצר של גוף הדבורה, אלא תוצר של הצוף שאספה.
סימני הכשרות בדגים – קשקשים וסנפיר.
נבלה – בעלי חיים שנשחטו שלא כהלכה.
טריפה – בעלי חיים שנשחטו, אך נמצא פסול בריאותי בגופם.
יין נסך – יין של הגויים, אסור בשתייה כי הוא של הגויים ומשמש לניסוך מזבחותיהם. האיסור חל רק על משקאות מפרי הגפן, כך שוודקה למשל כן מותרת.
ביצי עופות – את ביצת העוף הטהור נזהה לפי כך שיש לה קצה אחד עגול ושני מחודד. לעומתה, לביצת העוף הטמא יש 2 קצוות מחודדים או שני קצוות עגולים.
טבילת כלים - כלי זכוכית או כלי מתכת המיוצרים ע"י גוי או שהמוכר גוי, חייבים טבילה במקווה כשרה לפני שמשתמשים בהם בכדי להכניסם לקדושת ישראל, ואסור להשתמש בהם לפני טבילתם כדין.
