תפילין הן תשמיש קדושה יהודי, שעשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
על פי ההלכה רק גברים מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג.
יש תפילין של ראש ויש תפילין של יד. צריך לשמור על קדושתן.
מתחילים להניח תפילין מגיל 13, לקראת או סמוך לבר המצווה.
לא מניחים תפילין בשבתות ובימים טובים כי הם עצמם מהווים, כמו התפילין, אות לקשר בין האדם לאלוהיו. בראש חודש
מניחים תפילין כמו ביום רגיל.
בתפילת שחרית, מתעטפים תחילה טלית ורק לאחר מכן מניחים תפילין מכיוון שהטלית מבודדת את המתפלל מסביבתו
ומקלה עליו את הריכוז בתפילה וכך גם היא מאפשרת לו להתרכז בהנחת התפילין.
מצוות מעשיות הינם כל סוגי המצוות שאדם מצווה לעשות אותן וזאת בניגוד למצוות שמעיות ומצוות טבעיות.
מצוות טבעיות- אלו מצוות או חוק טבע שגם אלמלא היה כתוב בתורה היינו מניחים שהוא קיים, היינו יודעים שבאופן טבעי אסור לרצוח.
מצוות שמעיות - אלו מצוות שאלמלא שמענו עליהם בהר סיני לא היינו יודעים על קיומן, למשל לא לאכול חזיר, לא לעבוד בשבת, מצוות הנחת תפילין.
מצוות מעשיות אלו מצוות שהאדם חייב לעשות בין אם שמעיות ובין אם טבעיות , אך הכוונה היא בעיקר לשמעיות.
ע"פ פרופ'' ישעיהו ליבוביץ דת מסוג אחד - שקודם כל יש ערכים, אמונות ומתוך זה מתחייבים מעשים, ודת מסוג אחר שביסודה מצוות ומעשים ומתוכה מתחייבים ערכים ואמונות.
דת של ערכים ואמונות היא דת מעניקה לסיפוק צרכיו של האדם, צרכים הרוחניים, תכליתה להקל עליו ולעזור לו ( לאדם ) תכליתה היא האדם, המקבל דת זו הוא אדם נגאל, משוחרר מייסורים ולבטים.
דת של מצוות היא דת תובעת, מטילה על האדם חובות ותפקידים, עשה כך וכך.
זוהי דת שלא מבטיחה לתת אדם כלום, הסיפוק שהיא נותנת הוא הסיפור, שהאדם מקבל על עשיית המצוות, המקבל דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה, שלא על מנת לקבל פרס.
הדתות נצרות, יהדות ואיסלאם נבדלות זו מזו, הנצרות למשל היא דת המעניקה , הגואלת, הרי ישו הסכים להרוג את עצמו כדי שעמו יגאל, ישו קיבל עליו את כל הייסורים שבני האדם היו אמורים לקבל.
בדת היהודית , הדת התובעת, אם אלוהים אמר דבר , חייבים לבצע אותו ( מעמד אברהם, עקידת יצחק ) בכך שהאדם מתגבר על רצונותיו ועושה את רצון האל יש בזה שמץ של עקידה.
ע"פ פרופ'' ליבוביץ היהודי האמיתי הוא מי שנשאל אותו מה יוצא לך מזה שאתה מניח תפילין? ותשובתו, שום דבר, אני עושה זאת כדי לעבוד את האל.
מצוות מעשיות באורח חיים בצורה קבועה ומתמדת של קיום האדם מונעות את הפיכת הדת לאמצעי להשגת מטרה, למצוות אלו אין משמעות אם לא נתפוס אותו כביטוי של עבודת ה''.
אם למצוות תוכן מוסרי, או יש בהן תיקון החברה, גם הן משמרות את האומה הישראלית הרי כמקיימן אינו עובד את ה'' אלא את עצמו ועושה שירות טוב לעצמו.
