המנהגים שגובשו בנוגע להלכות הקריאה בתורה:
העולה לתורה יקרא מספר פסוקים, לפחות 3 פסוקים
לפחות 7 אנשים יעלו לתורה באותה התפילה ואפשר גם יותר.
יבורכו ברכות לפני ואחרי כל קורא כדי שהמאחר להיכנס או המקדים לצאת
לא יעזוב את התורה ללא ברכה או יחשוב שלא ברכו
ואז יווצרו אי הבנות בעניין וגם מפאת כבוד לתורה.
סדר העליה לתורה הוא לפי הייחוס, קודם כהנים, אחר כך לווים ורק בסוף ישראל.
אם חסר כהן יקרא לוי ואחריו אדם מישראל.
אם חסר לוי יקרא כהן שני קטעים ואחריהם רק אדם מישראל.
נאמר על בורא עולם שהוא "לא הביט אוון ביעקב" (במדבר כ"ג, כ"א).
אָוֶון, פירושו, רע.
יעקב, פירושו, ישראל.
בורא עולם לא הביט בדברים השליליים שבעם ישראל.
הוא לא מחפש אחר נקודות התורפה, לא מנסה למתוח ביקורת על דבר רע שהוא קולט, לא מתמקד בחסרונות. בדיוק להפך.
אדם שמסגל לעצמו את המידה הטובה הזו, ומתמקד בנקודות הטובות שיש באחר במקום לראות חסרונות, מלבד העובדה שהוא זוכה להידמות לבורא עולם בעצמו, הוא מצליח לחוש אהבה.
גם ראשי התיבות של הפסוק מעידות על כך: לא הביט אוון ביעקב = לאֶהֹב.