בפגיעה באדם יש שתי עבירות:
1) בין אדם לחברו בגלל פגיעה בכבודו.
2) בין האדם למקום כי לא קוימה המצווה "ואהבת לרעך כמוך"
בפגיעה בתמיד חכם יש עבירה נוספת, בגין ביזיון תורתו.
מי שכשל בעבירה שבין אדם לחברו חייב לפייסו, ואין די בכף שחברו סלח לו מבי שפייסו, הסיבה לכך היא שהחוטא לא מכיר
בחטא ואין כאן חרטה ותשובה.
מחילה לחבר, גם אם לא ביקש סליחה, מוחקת את העבירה שבין האדם לחברו אבל לא את העבירה שבין אדם למקום. כדי
למחוק את העבירה השניה צריך הפוגע לבקש סליחה. ואם החבר לא סולח, החבר רשע.
עבודת ה' היא מלשון עיבוד. קיבלנו חומרי גלם ועלינו לעבד ולקדש אותם, להשתנות. אין דבר כזה "כך נולדתי, אני לא יכול, זה האופי שלי". ובתוך עבודה זו, ישנה לפעמים תחושה של ריחוק. אדם מנסה להתקרב לבורא עולם, אך מרגיש שהוא מתרחק.
ר' נחמן אומר: "כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות... כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים, שהוא מתייגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם, ועדיין הוא רחוק... ורואה עצמו שהוא מלא עדיין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים... ונידמה לו כאילו אין ה' יתברך מסתכל עליו כלל, ואין רוצה כלל בעבודתו".
ההתרחקות היא אינה מציאות, אלא רק דימוי ("ונדמה לו כאילו אין ה' יתברך מסתכל עליו"). למה זה כך? מפני שאם יחוש אדם כמה שפע מזומן לו ממצווה אחת שקיים, או לחילופין כמה הוא מחריב עקב עבירה אחת שביצע, יקרו שני דברים: האחד, תתבטל הבחירה החופשית, כי האדם יתחיל לקיים תמיד מצוות וכלל לא יבצע עבירות. והשני, האדם יתמלא גאווה שהגיע לדרגה כה גבוהה והוא כה משפיע בעולמות הרוחניים, וכך באופן אוטומטי יתרחק מה'.
כמו כן- כשם שאדם מנקה את ביתו, מתגלה כל הלכלוך (בפועל הבית מתנקה, אך למראית עין הוא הולך ומתלכלך), כך כשאדם עובד את ה', צף ועולה הכיעור. הוא תמיד היה שם, אלא שכעת מבחינים. אין זה אומר שהאדם מתרחק, אלא שהמצב רק הולך ומשתפר...
המילה "חטא" מורכבת משלוש אותיות: ח ט א
אבל אנו מבטאים רק שתי אותיות בזמן הגייתה. את האות א', שמסמלת אחדות אלוקים, אנו לא הוגים.
זה מלמד אותנו שבכל דבר רע, מסתתר הטוב. כך אומר הבעל שם טוב הקדוש. גם בחטא, שהוא הדבר הכי רע בעולם, מסתתר בורא עולם בכבודו ובעצמו - שהוא טוב גמור.
כשאדם עושה תשובה מתוך אהבה לבורא עולם, מתוך רצון אמיתי להתקרב אליו, הוא הופך את כל החטאים - את כל הרוע - לזכויות - לטוב. מפני שכשמתחרטים על מעשה רע, מכניעים את הכוח השלילי שבו, ואז הוא נופל מאליו ונשאר החיובי.