1) קרא - דלעת - ייקרע גזר דיננו או יקראו לפני אלוהים זכויותינו.
2) רוביא - פול - שירבו נכסינו, זכויותינו, צדקותינו וכן ירבו ישראל.
3) כרתי - חציר - שיכרתו שונאינו או עוונותינו.
4)סילקא - עלי מנגולד - יסתלקו אויבינו.
5) תמרי - יתמו שונאינו רו עוונותינו.
6) בשר שמן - מלשון משמנים, או אפילו אוכל שמן, שהשנה תהיה מלאה ושמנה.
7) דבש ומיני מתיקה - שיהיה לנו מתוק.
8) רימון - שירבו זכויותינו כרימון וכן שנהיה מלאי מצוות כרימון.
9) ראש כבש - שנהיה לראש ולא לזנב, זהו רמז לגאולה.
10) ריאה - מאירה את העיניים, לא מברכים עליה, והיא רומזת שתהיה שנה קלה.
11) אפונה - סימן לברכה כי יש בה הרבה גרגירים.
12) אתרוג - שהשנה תהיה מהודרת כמו אתרוג.
13) תפוח - רמז לשכינה, ותפוח בדבש- דברים מתוקים.
14) דגים - שנפרה ונרבה כמו דגים.
15) מאכלים חדשים - רמז להתחדשות השנה לטובה
שנה טובה :)
ארבעת המינים הם:
1) אתרוג - משכן השכל, רומז שצריך לעבוד את הבורא בשכל. יש גם טעם וגם ריח.
2) לולב - עמוד שידרה - ליישר את הגוף לעבודת הבורא. יש בו טעם ואין בו ריח.
3) הדס - עיניים - שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת ליבו. יש בו ריח ואין בו טעם.
4) ערבה - שפתיים - לשים רסן לפה ולכוון את הדיבור ברוח יראת אלוהים. אין בה ריח ואין בה טעם.
ביום הראשון של החג, אבל לא בשבת, המצווה היא ליטול את ארבעת המינים וזוהי מצווה מהתורה.
בבית המקדש היו מחזיקים לולב כל ימי החג, וכאשר חרב תיקנו הרבנים שיש ליטול את הלולב כל ימי החג לזכ המקדש.
כלומר, נטילת הלולב ביום הראשון זה מהתורה, ובשאר הימין זה מהרבנים.
