לרוח יש חלק בעיצוב הנוף על פני כדור הארץ בכך שהיא גורעת, שוחקת, מקציעה וחורטת את סלעי האם, אולם חשוב לדעת שהרוח בעצמה , כלומר ללא הטעונת אינה מסוגלת לקיים תהליכי הסרה וגריעה.
כמו כן הסחיפה הרוחית מוגבלת לחלקים הנמוכים שכן הרוח אינה יכולה לשאת חול גבוה מחמישה מטרים מעל פני הקרקע.
כוחה של הרוח מוגבל ואין היא יכולה לשאת גושי סלע גדולים , היא יכולה להסיע גרגירים שקוטרם המרבי הוא עד 5 מ"מ, המרכיבים האחרים של טעונת הרוחות קטנים יותר והם האבק.
החול מתגלגל ומקפץ על פני השטח, מתקדם באוויר ע"י הרוח האוחזת בו, האבק מרחף באוויר ומגיע לגבהים ולמרחקים ניכרים.
תנועת החול מוגבלת למטרים בודדים מעל פני השטח בעוד שהאבק יכול להגיע לגובה עשרות רבות של מטרים ולמרחקים של עשרות עד אלפי קילומטרים.
גם בתהליכי הרוח כמו בתהליכי המים קיים השלב השלישי הנקרא הרבדה הוא בא אחרי ההסרה וההסעה.
הגורם להרבדה ע"י הרוח הוא ההפחתה ביכולת ההסעה של הגורם המוביל, הרוח. כל הפחתה במהירות הרוח מתחילה לגרום להרבדת הטעונת, כל תנועה מערבלית של הרוח, גורמת בסופו של דבר לשקיעת הטעונת והרבדתה.
יכולות להיות סיבות שונות לצורות ההרבדה של החול ע"י הרוח , הכלל הוא שהחול מורבד כאשר נשיבת הרוח פוסקת. ההסעה מתחדשת עם התחדשותה של הרוח היכולה לשאת את גרגירי החול. מהירות הרוח היא הכוח הממיין את גודל הגרגירים המוסעים.
רוח חזקה יכולה לשאת גרגירים גדולים ורוח חלשה תסיע את הגרגירים הקטנים יותר.
כאשר אין מכשולים על פני השטח אף הרוחות החלשות יותר יכולות להסיע חול, אך כל מכשול עלול להאט את מהירות הרוח וע"י כך לגרום לראשיתה של הרבדה.
הצומח יכול ליצור מכשול לתנועת האוויר שסביבו נוצרת מערבולת והיא המביאה לשקיעת הטעונה ולהרבדתה, על כן הצומח הוא גורם אחד בהרבדת החול.
הגורם השני והעיקרי הוא הפסקה בנשיבת הרוח, כוון נשיבת הרוח הוא שיקבע את כוון הרבדת החול, התחדשות הנשיבה והשינויים בכוון הרוח הם אלה שיוצרים את צורות ההרבדה, לדוגמה: החוליות
