פיטורין
+ פתח הכל
אודות הליך פיטוריןעזיבת מקום העבודה, גם אם ביוזמת העובד, או להפתעתו, יכולה להיות הליך מאוד לא נעים, שלא לומר פוגע, בנוסף על חששות מפני עתיד בלתי ידוע, אי ודאות כלכלית, וערעור הביטחון העצמי, הפיננסי, וכל הכרוך בכך. אכן, יש דרך אחרית לשלוח את העובד לביתו, דרך חוקית, ואפילו יש שיאמרו הומנית. במאמר זה נביא את הכללים לביצוע הליך פיטורין נאות, עד כמה שניתן, ועל פי חוק. ראשית, יש להבדיל בין הליך פיטורין שנעשה על ידי המעסיק, מסיבה אישית, או מסיבת צמצומים במקום התעסוקה, לבין הגשת התפטרותו של העובד אל המעסיק. בשני המקרים קיימת על פי חוק החובה להודיע על ההחלטה מראש, ובדרך כלל בכתב (היום גם ניתן להתריע בהודעת דואר אלקטרוני, ולא אחת שמענו אפילו על התראת פיטורין שנשלחה באמצעות הודעת טקסט, אם כי זו אינה נחשבת לדרך בוגרת או מקובלת עדיין). ההתראה עצמה תלויה במשתנה הזמן. ככל שמשך התעסוקה היה ארוך יותר, כך חלה החובה להתריע תקופה ארוכה יותר מראש על הודעת הפיטורין. עם זאת, במקרים של פיטורין מסיבת קיצוצים במספר העובדים, או פתיחת תיק פלילי, והאשמה של העובד במרמה חלילה, עשויים הפיטורין לקבל תוקף מיידי. בחברות גדולות המקנות תנאים מטיבים לעובדים, ייתכן כי העובד המפוטר יזכה לקבל פיצויי פיטורין גם אם לא עבד שנה ברציפות במקום העבודה המפטר, ואף משכורת נוספת, עבור חודש ימים לפחות, בהם לא חלה עליו החובה להגיע לעבודה. פיצויים מעין אלו ייתכנו במקרים של פיטורין המוניים, כאשר המעסיק מעדיף לפטר עובדים בכמות כזו, אשר תציג נתונים רווחיים בסוף השנה האזרחית, או הרבעון הצפוי להסתיים בקרוב. כמובן שאם מדובר בהתפטרות מצד העובד, אלא אם יש נסיבות מיוחדות, או התייחסות חריגה בהסכם העבודה, סביר כי העובד המתפטר לא יוכל לדרוש פיצויים כאלו, לא כל שכן, פיצויי פיטורין. פיטורין שלא על ידי מעסיקעובדים רבים בישראל אינם מודעים לזכויותיהם, כמו גם לחובותיהם, במסגרת תנאי עבודתם, ובעיקר במקרה של פיטורין על סיבותיו השונות. אף כי העיסוק בדיני העבודה והחוק בנוגע לקבלת פיצויי פיטורין ופיטורין בכלל מאוד רווי, ובאמצעות חיפוש פשוט יחסית באתרי האינטרנט השונים, כמו גם פורומים הפתוחים לשאלות ותשובות של מומחים, ניתן לקבל מידע רב, אולי אפילו עמוס מדי, ולעתים מבלבל. על כן, במאמר זה נדון באפשרויות לקבל פיצויים או לדרוש אותם, ולזרוע אור על הערפל שבנושאים אלו. זכאות פיצויי פיטורין על פי החוק, עובד אשר הועסק במקום עבודה במשך שנים עשר חודשים, ללא הפסקות (פרט לחופשת לידה), וקיבל מכתב פיטורין המתריע על סיום עבודתו לבקשת המעסיק, יהא זכאי לקבל פיצויי פיטורין בתוך חודש ימים מאז מועד כניסת תוקפה של התראת הפיטורין. פיצויי פיטורין נקבעים על פי משך העסקתו של המפוטר, בחישוב של ממוצע המשכורות החודשיות, בשילוב מספר החודשים בהם הועסק, והם כוללים שכר יסוד בלבד, כך שבמקרה של בונוסים בגין מכירות, עמידה ביעדים מסוימים, וכיוצא בזה, לא יחשבו הסכומים הללו לסך הכולל שבמסגרת פיצויים לעובד, אלא אם הוסכם על כך במסגרת חוזה ההעסקה, או במסגרת כתובה ומיוחדת אחרת. פיטורין שלא על ידי המעסיק החוק מתייחס לדרישת פיצויי פיטורין אך ורק במידה והעובד פוטר על ידי מעסיקו, מסיבה כזו או אחרת. אף על פי כן, ישנם מקרים חריגים בהם ניתן לקבל פיצויים, אפילו אם העובד פוטר בטרם עברו 12 חודשים מיום העסקתו, כמו גם במידה והעובד יזם את ההתפטרות בעצמו. כאמור, מדובר במקרים חריגים ולא ברוריו מאליהם, היו ואף מעסיק לא שש לשלם פיצויים מלכתחילה, ובחלק מן המקומות אף קיימת בקרה ומדידה בכל הנוגע לנטישת עובדים, ומקפידים על ניסיונות שימור ראויים לשם כך. |
