תיקון מזגן

מזגנים הם מכשירים חשמליים המגיעים לרוב בעת קנייתם עם כתב אחריות למספר שנים. כך, במקרה של תקלה במזגן, כדאי קודם כל לבדוק האם כתב האחריות עדיין בתוקף, והאם הוא כולל בתוכו את החלק הספציפי בו נדרש התיקון. במידה וכן, עדיף לקרוא לטכנאי שיבצע את התיקון, על בסיס כתב האחריות המדובר. במידה והאחריות כבר אינה בתוקף, כדאי בכל זאת להזמין טכנאי הביתה כדי שיבצע את התיקון, אולם במקרה כזה, יהיה עליכם לשלם לטכנאי את הסכום שייקבע על פיו, כמתאים לתיקון שביצע במזגן.

ל-82 אחוזים ממשקי הבית היהודיים בישראל יש מזגן אחד לפחות (סקר בעלות על מוצרים, הלמ"ס 2009, כמו שאר הנתונים במאמר).

לשם השוואה, מכונית, מחשב או חיבור אינטרנט יש רק ל-65-75 מהישראלים. שיעור הבעלות על מזגן קרוב מאד למספר הבתים בהם יש קו טלפון או טלוויזיה (88-89 אחוז).

בניגוד לכמה מוצרים אחרים, הסקר של הלמ"ס לא בודק בכמה בתים יש שני מזגנים או יותר, וישנם היום לא מעט בתים כאלה. אבל גם בלי זה אפשר לומר, בלי להפריז יותר מדי, שהמזגן הוא מוצר בסיסי בישראל וכזה שנעשה בו שימוש יתר.

זאת, כמובן, אם לא מביאים בחשבון את הנעשה במגזר הערבי שבו רק ב-47% מהבתים יש מזגן. בין השורות של תוצאות הסקר אפשר לקרוא ולראות שמעמד הביניים של המגזר הערבי, שכמו אצל היהודים יש בו 4-6 נפשות, ממוקם קצת יותר גבוה עם 60 אחוזי בעלות על מזגן.

עדיין, הפער גדול בהשוואה לנעשה בסקטור היהודי המקביל, שם כמעט ל-90 אחוזים ממשקי הבית יש מזגן אחד או יותר.

ישראלים ללא מזגנים
הפער הגדול בין המגזרים בשיעור הבעלות על מערכות מיזוג אוויר, לא צריך להפתיע יותר מדי. מזגן הוא מוצר יקר, שיש לו תחליפים זולים (מאווררים, ובמיוחד מאווררי תקרה שחבל שלא מופיעים בסקר).

מלבד המחיר הגבוה של המזגן עצמו, ישנו כמובן גם העלות הגבוהה של החשמל שהוא צורך, ומעבר לזה ישנו המחיר הסביבתי.

למדינה כמו ישראל גם יש אינטרס לצמצם את השימוש במזגנים כשרק אפשר, בגלל המחסור במקורות אנרגיה וההשלכות הכלכליות ואולי גם הבטחוניות שלו.

זהו מקרה מיוחד שבו דווקא סגירת הפערים במונחים של שיעור משקי הבית עם מזגן היא לא בהכרח הפתרון הטוב ביותר.

תיקון מזגנים: לא הפתרון
תוכנית החלפת מזגנים של משרד התשתיות, תנסה לשחזר פרויקט מוצלח שנערך ביוון, בו המדינה סיבסדה החלפת מזגנים ישנים ובזבזניים במזגנים חדשים וידידותיים יותר לסביבה.

תיקון מזגנים עדיין מקובל הרבה יותר מרכישת מזגן חדש, גם במקרים בהם יש נחיתות מובהקת להמשך השימוש במזגן הישן (בחלק מהמקרים החיסכון בחשמל כתוצאה מההחלפה מחזיר את עצמו בתוך שנתיים או אפילו שנה).

כמובן, חשוב למצוא את האיזון הנכון, כי גם להחלפה תכופה של מזגנים יש מחיר כלכלי, סביבתי ואנרגטי.

פתרונות מיזוג אלטרנטיביים
על פניה, היוזמה של משרד התשתיות בסך-הכל טובה ונכונה, אבל במחשבה שנייה קשה שלא להגיע למסקנה שאסור להסתפק בזה.

על הטמפרטורה הפנימית בבתים ודירות מגורים בישראל, משפיעים הרבה מאד גורמים, ביניהם:

• האזור בארץ, אקלימו והגיאוגרפיה שלו.
• איכות התכנון העירוני, והתאמתו לתוואי השטח והאקלים.
• איכות התכנון והביצוע ברמת השכונה ובהנדסת המבנה.
• איכות איטום המבנה, המשפיעה על יעילות המיזוג ויציבות הטמפרטורה.
• מאפיינים ספציפיים של חדר או דירה, כמו כיווני אוויר, גובה התקרה וכו'.
• השימוש במכשירים פולטי חום – לרבות תאורה, מכשירים לחימום ואידוי מים (כולל דוודים, קומקומים חשמליים, מכונות ומייבשי כביסה), מכשירי בישול ואפייה ואפילו מחשבים וטלוויזיות.
• שימוש באמצעי אוורור ופיזור חום, לרבות פתרונות המונעים ספיחת חום (כמו צביעת הגג והמבנה בלבן) ועוד.

בכל אחד מהתחומים או האספקטים שתוארו, יש הרבה פתרונות. כגון:

• הרחבת כבישים והורדת כיכרות מורמות לצורך שיפור מסדרונות האוויר ותנועת האוויר בשטח האורבני.
• רגולציה ייעודית שתיאלץ בניית בתים ומבנים שמתחממים פחות.
• מבצעים יזומים לשיפור של האיטום, במיוחד בבתים ישנים (משהו דומה לזה יקרה גם אצלנו בקרוב).
• קמפיין לעידוד ההתקנה והשימוש במאווררים, במקום או בנוסף למזגנים (רלוונטי ברוב חודשי השנה).

כל זה ממש על רגל אחת.