הורות

אתם בהריון ולא יודעים איך יתנהג הבכור?

כמה טיפים למעבר קל יותר:

1. דברו לפני הלידה עם הגדול על משמעות ההריון ומה יקרה, כל אחד בשפה שמתאימה לו.

   אל תצבעו את הכל בוורוד. ספרו גם על הקשיים שיהיו, שאמא לא תמיד זמינה ושבהתחלה התינוק רק יבכה.

   מצד שני, הוסיפו שהתינוק יגדל לאחר זמן מה ואז הוא יוכל לדבר איתו ולשחק.

2. קנו לו מתנה שאתם תתנו לו אותה בבית החולים. אמרו לו שהמתנה ממכם ואתם מאוד שמחים שיש תינוק חדש במשפחה, ושיש לכם 2 ילדים מקסימים וטובים (לדוגמא).

3. בקשו ממנו "לעזור לכם" . רוב הילדים שמחים להדביק את הסקוצ'ים של הטיטול, להביא מוצץ, לעזור ברחצה וכו'.

4. בעת האכלה- נסו מידי פעם לתת תשומת לב גם לגדול. אלה הזמנים בהם הוא ידרוש את מירב תשומת הלב. בקשו ממנו שיביא ספר בכדי שתוכלו לקרוא יחד או סתם שישב לידכם ותוכלו לחבקו.

ובעיקר- נסו להקדיש חצי שעה לפחות כאשר אחד מכם יטפל בתינוק והשני יהיה רק איתו.

איך גומלים תינוק ממוצץ? ולמה בכלל תינוקות אוהבים למצוץ הכל (כאשר הם יונקים מהשד של אימם, בקבוק, מוצץ).

תינוקות אוהבים למצוץ משום שהם נמצאים בשלב האוראלי (אוראלי = דרך הפה), השלב האוראלי הוא שלב בתחום הפסיכולוגיה

ההתפתחותית. מדובר בשלב בתיאוריה של פרויד  - פסיכולוג עתיק יומין שהרבה מן הפסיכולוגיה של ימינו נשענת על התיאוריות

שלו. השלב האוראלי הוא השלב הראשון בתהליך ההתפתחות של האדם, הוא מבצע הכל דרך הפה - ולכן תינוקות כ'כ אוהבים

למצוץ - הם עושים הכל עם הפה. השלב האוראלי קורה בתקופת החיים שבה אנחנו חסרי ישע ותלותיים במי שיצר אותנו (הורים).

אז איך גומלים תינוק ממוצץ?

יש הבדל בין תינוקות, וכבר בשלב כזה ניתן לדעת אם מדובר בתינוק תלותי או עצמאי. לא כדאי לבצע דברים בכוח אך כדאי

לנסות להשפיע. אפשר להשתמש בחינוך באמצעות פרסים, כל פעם שהתינוק לא משתמש במוצץ (לקחתם לו אותו) - הוא מקבל

פרס. ניתן לתת לילד את המוצץ לפרקי זמן מוגדרים בלבד - רק כשעה בצהריים, או בשינה.

צריך להראות לילד שהוא גדול ועצמאי ושהוא לא צריך את המוצץ, "המוצץ זה לילדים קטנים".

גמילה ממוצץ צריכה להתבצע עד גיל 6 (גם גילאים 5-6 מוגזמים וכדאי לגמול את הילד לפני), אם הילד לא נגמל עד כיתה א'

ממוצץ, כדאי לפנות לגורם פסיכולוגי מומחה שייעץ בנושא.

הילד נכנס לפאניקה כשהוא רואה כלבים או כאשר כלבים מתקרבים אליו? מדובר בתופעה די שכיחה, הילד נכנס לפאניקה

מתחיל לצרוח ולבכות ולא מתקשר עם הסביבה. קודם כל אם מדובר בפעם ראשונה, אין מה לדאוג זה קורה להרבה ילדים.

הפיתרון הטוב ביותר הוא להסביר לילד אחרי שהוא נרגע שכלב היא חיה חמודה וכי ידידו הטוב ביותר של האדם הוא הכלב.

לאט לאט יש לקרב את הילד לכלב (יחד איתו) וללטף אותו בגוף ובראש. פחד של ילדים מכלבים עובר לכולם כך שאין מה לדאוג.

ישנם ילדים שלא מפחדים בכלל מכלבים ומשתעשעים איתם - נפוץ בעיקר בקרב תינוקות. בגילאים קצת יותר גדולים הילד עלול

לפחד מכלבים (משום שהוא כבר פיתח את תחושת הפחד וההגנה אצלו).

כל משפחה זקוקה לזמן איכות. זמן איכות הוא זמן מסוים שבו כל המשפחה נמצאת ביחד (או רוב המשפחה), יושבים לראות טלוויזיה או מבצעים פעילות מסוימת. זמן איכות טוב עם המשפחה יכול להיות באמצעות גינון בגינה, צעירים אוהבים ונוטים לעזור כאשר ישנם משימות רבות. הם להוטים לעבוד ולהוכיח. זמן איכות יכול להיות גם בטיול למקום כלשהו בחיק הטבע ביום שבת, בחג. גם נופש בחו'ל או בארץ יכול להיות זמן איכות מצוין עם המשפחה.

חשוב מאוד לא לזלזל בזמן איכות עם המשפחה שכן פעמים כאלה, מחזקות את הקשר המשפחתי בין חברי המשפחה, מהדקות את היחס ומשפרות ומתקנות בעיות שלא תמיד צצות על פני השטח בחיי היום יום הרגילים. ככל שהילדים גדלים יותר, מומלץ לבלות איתם כמה שניתן ולא לפסוח על זמן איכות.

אפשר ללכת לראות משחק ספורט, ללכת לסרט (פחות מומלץ), לשחק משחקי מחשבה.

1. כדאי לנסות למצוא ספרים שמעניינים את הילד, אם הילד אוהב משאיות, כדאי למצוא ספר שעוסק בבנייה וכדומה.. אם הילד אוהב סוסים, אז כדאי לבחור ספר שמדבר על סוסים או מירוצי סוסים.

2. כדי לבחור ספר עם תמונות, אבל לא יותר מדי תמונות, מה שחשוב זה התוכן של הספר, התמונות רק אמורות להמחיש את הרעיון שמועבר בספר.

3. יש לקרוא מאחורי הספר ולראות אם סגנון הספר מתאים לדרך שבה אתם רוצים לחנך את הילד שלכם.

4. אורך הספר - רק אתם מכירים את הילד שלכם ולכן כדאי לבחור ספר שמתאים לרמה שלו, אם רמת ההבנה שלו היא גבוהה - אפשר לקחת ספר קצת יותר ארוך, אם הילד מתקשה, כדאי להתמקד בסיפורים קצרים.

1. הקראת ספרים לילדים היא חלק בלתי נפרד מתהליך החינוך וחשובה מאוד להתפתחות הילד. אין ילד שלא אוהב לשמוע סיפור מפי הוריו, זה מרתק אותו.

2. לא חובה להקריא לילד סיפור רק לפני השינה, ניתן להקריא לו סיפור גם בשבת בצהריים או ביום חול.

3. נסו לבחור ספרים המכילים רעיונות חדשים, לא צריך להיות מונוטונים עם הרעיונות, צריך לגוון כדי להעביר לילד כמה שיותר מסרים.

4. יש לראות את התגובה של הילד כלפי הסיפורים, האם זה משעמם אותו? האם הוא יושב מרותק? לפי התגובה אפשר לדעת מה להקריא לו בעתיד.

5. יש להקשיב ולענות לשאלות של הילד במהלך הקראת הסיפור.

6. כדאי להדגיש דרמה / פחד / צחוק בסיפור ולהדגים זאת.

7. יש להראות לילד את התמונות בסיפור.

1. שוחח עם ילדך על ארגון וסדר בחיים, למה זה חשוב ואיך עושים את זה, בחר מטרה אחת יחד עם ילדך , כדי שינסה לעמוד בה.

2. כתוב רשימת סדר עדיפויות עבור הילד (יש ילדים שמאוד יקשו עליך לעשות זאת), בדוק שהילד מסתכל ברשימה ומנסה ליישם אותה. לדוגמא: - לצחצח שיניים בבוקר, להכין שיעורי בית וכו'..

3. בדוק עם הילד אילו משימות הוא הצליח לעשות, אם לא הצליח - ברר מדוע ונסה לפתור זאת יחד איתו, תן לו טיפים.

4. תן לילד חיזוקים חיוביים על משימות שהוא כן מצליח לעמוד בהן.

חשוב להבין שקביעת סדר עדיפויות הילד אינה על מנת להגביל אותו, ובשיטה זו מקנים לילד מיומנות של ארגון זמן וסדר בחיים, מיומנות שאח'כ הוא יוכל להשתמש בה בתחומים אחרים בחיים.

חשוב ששני ההורים יסכימו על מהלך זה וששניהם ישתפו פעולה, אחרת זה לא יעבוד, הילד צריך לראות שזה מגיע משני ההורים.

עם זאת, התהליך צריך להיות מוגבל לתקופה קצובה בזמן, המטרה היא כאמור להקנות לילד מיומנות של ארגון הזמן, אבל לא צריך להמשיך ברישום וקביעת משימות לאורך זמן רב מדי, שכן זה יכול להעיק על הילד.

דוגמאות למשימות אפשריות:

- הכנת שיעורי בית

- צחצוח שיניים

- סידור וארגון החדר

- זמן פנאי - קריאת ספר / ספורט / תחביב כלשהו

- זמן איכות עם האחים / אחיות

- חוגים

נשים אחרי הלידה מותשות פיזית, רגשית ונפשית. הן זקוקות יותר מתמיד לכל העזרה והתמיכה של המשפחה והחברים. אישה לאחר לידה לא צריכה רק דברים שאפשר לקנות אותם אלא ישנה דרך רבה, בעלת ערך רב שאומדנה הכספי יכול להיות גדול יותר מכל מתנה חומרית.

והנה רשימת המובילים:

לפנות בצהריים שעתיים מזמנכם לשמור על התינוק כדי שהאם תוכל לאכול בנחת, להתקלח ולנוח.

לפנות בערב שעתיים בין 18 ל- 20 כדי לעזור במקלחת של התינוק, הכנת בקבוקים, אוכל ללילה וסידור הבית.

להכין עוגה לכבד אורחים שיגיעו וסיר של אוכל חם כדי שהאם תוכל לחמם במהירות וללכת לישון ביחד עם התינוק.

קיבעו עם האם זמן בו היא תוכל לצאת לסידורים או פשוט להיות עם עצמה, להיפגש עם חברות  בלי לדאוג לתינוק. אפשר לקחת את הרעיון הזה אפילו צעד אחד קדימה ולהזמין אותה לטיפול מפנק ולשמור בזמן הזה על התינוק.

לעשות עבור האימא כל מיני סידורים שאין לה זמן וכוח לעשותם.

לחפש באינטרנט ובאתרי קבוצות הרכישה דילים למוצרי תינוקות כמו חיתולים, אוכל לתינוק, צעצועים יד שנייה, או כל ציוד אחר שחסר וניתן לקנותו בהנחה ובזול.

 מיסרו מזל טוב ממני,

דיקלה ניצן.

בסרטון: "המשפיע האישי שלי - דני ימין מנכ"ל מיקרוסופט ישראל" עונה דני ימין על השאלות הבאות:

מה היתה העבודה הראשונה שלך אחרי הלימודים?

בתחום התוכנה, התחילה מהפכת המיני מחשבים, יצא ה PC הראשון של דיגיטל שקראו לו rainbow, הצטרפתי לשני חבר'ה שפתחו חברה ואני הייתי העובד הראשון שלהם, התחלנו לפתח תוכנה ואחרי שנה וחצי הצטרפתי לחברת ההיי טק "אלסינט".

לאורך השנים, מהניסיון שלך ובתפקידים השונים שהיית בהם, אילו תכונות אופי אתה חושב הכי עזרו לך להתקדם ולהצליח?

תמיד ניסיתי לעשות את הכי טוב שאני יכול בכל נקודת זמן, תמיד ניסיתי להתמקד במה שאני צריך לעשות. אני מאמין במושג הזה שנקרא "בעל מלאכה": להיות אומן, להיות הכי טוב, אנחנו רואים לפעמים יצירות אומנות או בניינים מימי הביניים ואתה יודע שאנשים במשך 30-40 שנה התאמנו לעשות את הדבר הבודד הזה עד שזה יוצא מושלם.

 אני חושב שניסיתי להשתכלל כל הזמן, ללמוד, להתפתח, להבין שיש הרבה דברים שאני כנראה לא יודע.

 ניסיתי גם להיות חבר צוות טוב, אף פעם לא חשבתי שהתקדמות שלי או של אחרים לא טובה לי, אלא להיפך, אם אחרים התקדמו אמרתי "יופי, נהדר, גם אני יכול".

 תמיד עבדתי קשה, מילדות עבדתי. בעיני המושג עבודה יש לו ערך מאוד משמעותי. עבודה במובן הבסיסי. היום אנחנו מייפים את זה: הגשמה עצמית ונותנים לזה כל מיני מילים חשובות, אבל עבודה כערך, לקום בבוקר, לעשות את מה שאתה צריך, בצורה הכי טובה שאחרים ייהנו מזה.

אתה עובד הרבה שעות?

צריך סיבה מאוד טובה כדי שאני אגיע הביתה אחרי השעה שבע בערב, וזה במשך שנים ככה, כי אם אתה מגיע אחרי השעה שבע בערב אתה מפסיד את החוויה המשפחתית. בין השעה שש לתשע בערב קיימת החוויה המשפחתית, אלו השעות בהן עושים מקלחות כשהילדים קטנים, זאת השעה שבה אוכלים ארוחת ערב, זאת השעה שבה מכינים שיעורים, אלו השעות שבהן התא המשפחתי מתגבש, ואם אתה לא שם אז אתה לא חלק מהתא המשפחתי.

לסיכום, בתור סטודנט או חייל שנמצא בתחילת הדרך עדיין, יש כמה טיפים שאתה יכול לתת לי להמשך?

אני חושב שהטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לך זה אולי שני דברים:

אחד, שכבר הזכרתי אותו הוא שתנסה תמיד להיות הכי טוב במה שאתה עושה, תהיה בעל המלאכה הכי טוב שרק יכול להיות.

שתיים, אנחנו נוטים להשקיע יותר מידי זמן בלתכנן ולחשוב שיש לנו שליטה כמעט אבסולוטית על הקריירה שלנו, אז טוב שיש איזו תמונה רחבה, חשוב לדעת לאן אנחנו רוצים להגיע אבל חשוב לא להשקיע את כל הזמן במחשבות על התפקיד הבא, לאן אני הולך, לאן אני מתקדם ומה יהיה, כך זה היה לפחות במקרה שלי, וכשאתה טוב ההזדמנויות מגיעות, ויש הרבה הזדמנויות.

 כל שאר הדברים הם ברורים וטריוויאליים, אבל אם תעשה את שני הדברים האלה תוכל להתקדם ולהתפתח, והכי חשוב בעיניי בסופו של יום זה להרגיש שלם עם עצמך.

בהצלחה,

דיקלה ניצן.

איך ללמד את הילד שלך על חשיבותה של הערכה

המילה הערכה פירושה(לא מילולית על פי מילון)לראות ולהבחין כמה טוב, כמה מיוחד, כמה מזל, כמה מבורך , נפלא, גדול ומדהים משהו מסוים. חלק מהאנשים נולדים עם הערכה, הם רואים יופי בעולם, יופי של שקיעה, יופי של טבע, יופי של פרח, יופי באנרגיה עצומה של ילדים ויופי בכל דבר אין סוף. אחרים צריכים עזרה ללמוד את כל היופי ולהעריך אותו. הכרת הטוב היא צורה יפה של הערכה. צורה נוספת של הערכה היא כבוד כלפי מישהו או משהו מוערך. להראות וללמד את הילד להעריך , מתחיל עוד לפני לידתו , ביחס אליו, וממשיך לכל אורך החיים במערכת היחסים שלכם.  כפי שהילד רואה אותך ההורה מתמודד עם מצבים , אנשים, אתגרים- ללא ספק ילמד להעריך גם הוא.

גיל הרך

הטבע  הוא הערכה השתאות והתרגשות בלתי פוסקת, עשה עם ילדך טיולים –אפילו קצרים ופשוטים גיחות מקומיות והליכה לנחלים, תן לילד לחוות את הטבע, המראות הצבעים והצלילים דרך חושיו.

טיפוח הוא היבט חשוב של הערכה. ניקיון הגוף של הילד, מראה  הערכה לגופו.

 למד אותו גם על אוכל בריא שתיה מנוחה  כל אילו ילמדו אותו להעריך את גופו.

למד אותו לכבד חפצים ורכוש שלו ושל אחרים גם.

להפגין יחס של הערכה ותודה על מה שיש לו בחיים, ניתן לעשות דרך  שיחה, תפילה, חגיגות והרהור משותף על מה להגיד תודה היום. עשה מנהג טקס קבוע של הערכה כל ערב לפני השינה.

חיבה, חיבוקים נשיקות ומילות אהבה זו  גם דרך להביע הערכה.

בגיל בית ספר יסודי

עלולים הילדים להיות מושפעים מסביבה של חוסר הערכה על ידי צורות רבות, ניתן לשמור על ההרגל בבית בתליית פלקט או כתיבה של כללים שיזכירו לילד את ההערכה שלו, כמובן שניתן להמשיך את כל מה שהתחלתם בגיל הרך בעיקר בשיחות. כמו כן השתמשו בגלוי בהכרת תודה ובהערכתכם למשפחתכם לבני ביתכם למורים למדריכים ולכל מי שאתם ביחסים אתו, הילד יאמץ התנהגות כזאת.

בגיל ההתבגרות

לעודד פעילות בתנועות נוער, בהתנדבויות, לקיחת חלק במבצעים חברתיים, וכול התנדבות קהילתית. פעולה זו מעבר ליצירת הערכה כלפי החוץ, תגרום לנער/ה הערכה כלפי עצמם. עודדו את ילדכם לפתוח את ליבו לאחרים.

שוב- ההערכה שלך ואיך אתה עושה את זה, זה המורה הטוב ביותר לילדך. איך שתציג ותגיב לעולם הסובב אותך ולחייך יהיה הגורם המכריע ביותר להערכתו של  ילדך וביחסו לחיים.

קל להצליח יותר -לילך ציפורי-מורה פרטית לבניית כישורי חיים 054-4575856

lilachteach.blogspot.com

www.lilachteach.com

בשלהי המאה ה- 18 אימהות מעטו להתקשר לילדיהם בגלל שהייתה תמותת תינוקות אמיתית, בני המעמד הגבוה חשבו שגידול ילדים הוא עיסוק נחות ולכן ניסו להתפטר מהילדים, כמה שיותר מהר ורחוק, מותו של ילד קטן נחשב לדבר טבעי לחלוטין. הייתה אפליה איומה בין הילדים במשפחה, את הבת לא אהבו כמו הבן, לבת היו צריכים לתת נדוניה כדי שתעזוב את הבית והבן יביא נדוניה טובה יותר הביתה.

אך השיא היה שבין הבנים רק הבכור היה יורש והאם לא הייתה יורשת ולכן האם גידלה באהבה רבה את הבכור ואת הצעירים הייתה שולחת לכמורה ולצבא.

באדינטר טוענת שבמעמד הגבוה, השלב הראשון מההתנערות מן הילד היה הסירוב להניק אותו, נשים לא הניקו במאות הקודמות, במעמד הגבוה חשבו שההנקה זה דבר נחות והן הזניחו את ילדיהן, הילדים היו מטרד בתקופה ההיא והחברה הצדיקה את הנשים בהתנהגותן, וכך הנשים בנו רציונליזציה שההנקה מוציאה את לשד החיים מן הגוף.

הם היו מביאות את ילדיהם למניקות שהיו בדרך כלל עניות או חולות וכך התינוקות עברו שתי טראומות, את הנטישה, את העוני והמחלות עד כדי תמותה.

ואז בגיל 4-5 הילד חוזר הביתה עם מטפלת שהייתה איתו כל היום ורק בערב הילדים היו מתראים עם האם בנשיקת לילה טוב, בגיל 7-8 הבנים היו נשלחים לפנימייה והבנות היו נשלחות למנזרים.

באדינטר טוענת ששיטה זו של טיפול ההזנחה תפקדה כהפלות, דיללה את מספר הילדים במשפחה, ההורים האמינו שזה מה שטוב לילד וכמו כן אהבת אם אינה חוק טבע אוניברסאלי.

בסוף המאה ה- 18 יש מהפכה בתפיסת האם, פתאום אנו מגלים ספרי קריאה הקוראים לאם להניק את הילד ושאהבת אם זה דבר טבעי ואף ערך חברתי. מתחילים לדבר על סמכותו של האב, אחריותו של האב לגידול ילדיו, אחריותו במובן הכוללני סמכותי ולא הטיפול היום יומי.

אהבת האם מתחילה לפרוח וסמכות האם בצידה. התהליך הזה קורה במעבר מחברה חקלאית לחברה תעשייתית, היה צורך בפועלים וזה לא כלכלי שכל כך הרבה ילדים ימותו, לכן היה צורך שהילדים יגדלו בדרך הטובה ביותר, ואין דרך טובה יותר מאשר שהאם תשב בבית ותגדל את הילדים.

אי אפשר לתאר את התהליך החברתי הזה מבלי להזכיר את המהפכה הצרפתית שדרכה החלו לבצבץ רעיונות החופש, שוויון, אחווה ושכל אחד זכאי לאושר.

בד בבד עם רעיונות אלו חלה עלייה הדרגתית בערכה של האהבה במניע לנישואים, כדי לשכנע את הנשים להחזירו לילד הבטיחו להן הוגי הדעות הגדולים שיהיו להם ילדים טובים אם הם יתמסרו להם כך גם הילדים יאהבו אותם, אם הם לא יענו לצורך הטבעי, הטבע יעניש את הגוף שלהן, בתקופה זו מתחילה לצמוח האם החדשה, צומח ילד שאין לו תחליף, שהוא כל כולו תחת השגחת האם, צומח במאה ה- 19 דגם משפחתי שבו האב הוא מפרנס והאם בבית.

הילד הופך ליצור המרכזי בבית וכיוון שהאם מטפלת בו והוא בבעלותה האם מקבלת שליטה על כל מה שקורה בבית כולל על נכסי המשפחה. האם הפכה לתפקיד מרכזי במשפחה ובמשפחה חל שינוי ומעמדו של האב נדחק הצידה.

בשנות השישים באה התקופה הפמיניסטית אשר ערערה את התפיסה שהאם היא אימא טובה וחייבת להקריב את עצמה כקורבן של ילדיה, נעשתה הפרדה בין האם הטובה שמקריבה את עצמה לאם בעלת צרכים משלה, לאני שלה, למצוא ולממש את עצמה, והנשים עד היום עומדות כל הזמן בקונפליקט הזה.

מרבית האבות אינם פתוחים בנושא חינוך המיני וזה נחשב עבורם מן עולם אחר שקשה להם לשתף את ילדיהם בעולם זה, להלן מספר המחסומים הקיימים בקרב האבות:

א. איך אני יכול לדבר עם הילדים שלי על נושא "מלוכלך" כזה ?

המיניות הגברית בתרבותם היא מיניות כוחנית המשפילה נשים, ברוב השפות המילים המתארות את המעשה המיני הן מילים אלימות ( "זיון" - כלי נשק, "בעילה" - על ידי המעשה המיני הופך הגבר את האישה לרכושו ועוד...)


ב. איך מסבירים את הסטנדרט המוסרי הכפול הקיים בחברה לגבי מיניות של נשים וגברים?

גברים רבים , בניגוד לנשים, מפרידים בין סקס לאהבה, בין סקס למערכת יחסים רגשית, ומתייחסים לסקס כאל צורך גופני שחייבים לספק אותו כפי שמספקים צרכים גופניים כמו הצורך במזון.

נשים נתפסות על ידי גברים רבים כאובייקטים מיניים שעליהן לספק את הצורך המיני של גברים. ( מיליון גברים בישראל של שנת 2005 קונים סקס בכסף מדי חודש אצל נשים העוסקות בזנות, המילה "זונה" היא מילת גנאי לאישה בעוד שהגבר נקרא "לקוח" ).

ג.הוא בכלל לא משתף אותי בעניינים שלו,. אז מה פתאום שהוא יסכים לדבר איתי על מין?

ד. דת - "דיבור על מין באופן פתוח נוגד את הדת שלי"

ה. פחד מאי הידיעה - אני פוחד שלא אדע מה לענות אם ישאל אותי.

ו. פחד מדחיית הילד - אני פוחד שהילד ידחה, ילעג, יכעס כאשר אדבר איתו על יחסי מין.

ז.פחד להזיק - אני פוחד לומר משהו שיגרום לו נזק.

ח.פחד מחשיפה אישית - אני פוחד להיחשף ולחצות גבולות.

ט. פחד מביקורת בת הזוג או דמויות אחרות במשפחה - אני פוחד מהביקורת של בת זוגתי על כך שדיברתי עם הילד על יחסי מין.


רעיונות והצעות להדרכת ילדנו בתחום החינוך המיני והיחסים בין המינים:

השלב הראשון הוא שלב ההתכוננות לשיחה עם הילד, בשלב זה נדרש לזהות את המחסומים שלנו לדבר עם ילדנו על יחסי מין, לאחר מכן עלינו לגבש השקפת עולמנו על נושא זה כדי שנגיע מוכנים לשיחה, נדרש כמובן לשתף את בת הזוג בדילמות הקיימות והדרך בה נדריך את ילדנו בתחום היחסים בין המינים, מומלץ לערוך משחקי תפקידים בין הגבר והאישה כאשר אחד ההורים משחק את הילד, כמובן לקרוא ספרות הדרכה בנושא ולקבל יעוץ מקצועי בתחום החינוך המיני.

השלב השני הוא שלב השיחה - זהו השלב המעשי, כמו בכל שיחה חשוב להשתמש בהרגלי השיחה הנכונים - יותר הקשבה והבנת הצורך התעניינות ושיתוף שהם גם תנאי הכרחי ליכולת לקיים שיחה בתחום החינוך המיני.

לנסות ליזום את השיחה באמצעות פלטפורמת תיווך כמו צפייה יחדיו בסרטי נעורים או דרך כתבה מעניינת בעיתונות.

אם הילד במבוכה או שמתחמק לנסות שוב באותה צורה, לא לוותר ולהתמיד בהידברות זו.

להיות אמיתי כלפי הילד ולא להעמיד פנים שאנו יודעים את הכול ולספר שגם לנו היה קשה בגילו.

אפשרי לשתף את הילד בחוויות שחווינו בתחום זה ובלקחים שהפקנו .

במקרים מסוימים כאשר הילד חוסם את דרכנו להידברות בנושא המין, ניתן לבקש עזרה מאח גדול ובכך להרוויח גם שיחה עם הבן הגדול.

לא קל ולא פשוט אבל אפשר לפשט את זה ע"י הכנה נכונה, פתיחות, התעניינות ונכונות, נכון לא בכל המשפחות היחסים בין אב לבן הם קרובים ויש כאלה אפילו שהם גרועים מאוד, לא בכל משפחה לאב יש זמן לבניו ( תלוי כמה ילדים יש לו )מהם שעות העבודה, מידת מצב רוחו, עייפותו ועוד המון סיבות שאפשר לכתוב, אולם בעולמנו כיום ברוב המשפחות הריחוק בן אב לבן הולך ומצטמצם וכל אחד יוכל למצוא את הדרך לחנך את ילדו בנושא החינוך המיני.

כשהילד משחק ומצליח במשימה, הורים רבים ממהרים להחמיא ואומרים משהו בסיגנון "איזה פאזל מדהים" או "איזה מגדל

הורים רבים שרוצים לחזק את ידי הילד, מרעיפים מחמאות בסיגנון: "הפאזל מדהים", "איזה מגדל יפה בנית" וכו', אולם במחמאות הללו הם משדרים לתת מודע שלו שמצפים ממנו להרכיז פאזל מדהים ולבנות מגדל יפה. בפעם הבאה, כשהוא לא יצליח להרכיב או לבנות בצורה כה טובה, הוא יתאכזב וירגיש תסכול.  

כהורים, עלינו להרעיף מחמאות על הפעולה שהילד ביצע, ופחות להתמקד בתוצאה. עדיף לומר "כל הכבוד שהצלחת להרכיב את הפאזל", או "שיחקת נהדר עם הלגו". בצורה הזו הילד ימשיך לנסות, כי הוא יהנה מהדרך ולא רק מה"תוצאה המוצלחת". זהו חינוך שמשדר לילד מסר שעצם המאמץ שלו הוא הקובע.

נבחר בדוגמא נפוצה מחיי היום יום:

כאשר הורה רואה את הילד שלו מציק לאחיו, הוא מרגיש חובה לפעול באותו הרגע. לרוב ההורה קורא לילד אליו ואומר לו: "ראיתי את מה שעשית לאח שלך, ולכן החלטתי ש..." והוא נוקב בעונש שמכאיב לילד. לדוגמא, שהוא לא יקנה לילד גלידה בערב, כמתוכנן.

מה הוא השיג בפעולה הזו? נכון, הילד לא יציק באותו הרגע לאחיו, אבל ברגע הראשון שההורה לא יסתכל, הוא יתנקם בו, כי לא רק שהוא לא הספיק להציק לו כמו שרצה בפעם הקודמת, כעת הוא גם נענש בגללו.

זהו לא חינוך, מפני שההורה לא מנחיל דרך חיים.

לעומת זאת, ההורה יכול להעלים עין באותו הרגע, ובמקביל לחפש איזשהי נקודה טובה בילד שלו. לעקוב אחר הילד ולנסות לתפוס אותו עושה מעשה טוב.

ברגע שההורה קולט - הוא צריך "לתפוס" את המעשה הטוב הזה ולא לעזוב. עליו לחזק את הילד "ראיתי את המעשה הטוב שעשית, וזה כל כך שימח אותי. איזה ילד אחראי אתה, כל הכבוד לך!", ובמהלך הימים הבאים, ברגע שההורה יזדקק למישהו אחראי, הוא יקרא לילד ויאמר לו: "אני זוכר את המעשה האחראי שעשית, אני יודע שאפשר לסמוך עליך, אז אני זקוק ל..."

ילדים מסוגלים להתהפך לגמרי כתוצאה ממילה טובה אחת. מאותו יום הילד יחפש את ההזדמנויות להוכיח שהוא באמת אחראי, שאפשר לסמוך עליו. הוא יתאמץ בכל כוחו כדי לא לאכזב את ההורה.  

שיטת "ההתמקדות בטוב", פירושה, לגדל את הילד בנפש בריאה ולפתח אצלו גישה חיובית לחיים.