המון הורים, אם לא כולם,מתקשים מאוד לדבר ולהבין את ילדיהם בני הנוער, עד כמה שהם מנסים ברוב המקרים הילד דוחה את הניסיון ומרחיק את ההורים מחייו .. אז מה עושים בנוגע לזה ?
דבר ראשון זה כבר מראש למצוא תרופה למכה ולמנוע את המצב הזה מההתחלה ובכדי לעשות את זה כדי לכם מאוד להתחבר לילדכם כבר מגיל צעיר! כבר שהוא בגן לשאול ולהתעניין, ולא רק לערוך מין טקס בו ההורים שואלים את הילד איך היה בגן והוא אומר כיף. שאלו את ילדכם עם מי הוא שיחק, עם מי הוא צייר, אם מישהו עיצבן או הכעיס אותו- וכך באמת תוכלו לדעת כי בגילאים האלה לילדים אין שום סיבה להסתיר או להחביא והם פשוט עונים לשאלות..
עכשיו אם לא עשיתם את זה ופתאום כשהילד הגיע לגיל ההתבגרות הבנתם שאתם רוצים להקרב אליו, זה יהיה קשה יותר אך לא בלתי אפשרי! נסו לשבת ולדבר איתו אבל עשו זאת בחכמה ולא בשאלות ישירות .. אם אתם רואים אותו יושב בסלון , שבו גם התחילו שיחה והיא תמשיך .. גם אם זה לא יצליח בפעם הראשונה, ולא בשנייה אחרי כמה זמן זה יצליח..
שיהיה בהצלחה! :)
