בימים אלו מתגבשת בכנסת הצעת חוק לפיה יהפוך יום ראשון בשבוע ליום שבתון. רוצה לומר: לא נעבוד ביום שבת, לא ביום שישי, שזה מה שקורה כבר כמעט עשור שנים, ועכשיו - גם לא ביום א'.
נו, הגענו לימות המשיח: לא צריך להיות שילוב של יהודי, נוצרי ומוסלמי כד ליהנות משלושה ימי מנוחה בשבוע. די יהיה לגור בישראל, בתחומי הקו הירוק. פנטסטי. חגיגה לעובדים.
אלא מה? נשאלת שאלה פשוטה: מי כאן אצלנו בישראל עובד וכמה ימים בשנה? אז הבה נעשה חשבון אריתמטי פשוט. בשנה יש 365 ימים. מזה יש להפחית 52 שבתות בשנה, שזה הופך את השנה לבת 313 ימים. מזה יש להפחית 60 ימי חופש גדול לילדים, שהרי אנחנו ההורים צריכים לשהות עמם בקייטנה, בים, בבריכה ואפילו בפארקים הציבוריים, כדי שחלילה לא ידקרו זה את זה אחרי שילגמו כמה בקבוקי וודקה גרגוס. עכשיו נשארנו עם 253 ימים. מזה יש להוריד 8 ימי פסח, 21 ימי ראש השנה-כיפור-סוכות-שמחת-תורה, אח"כ את 8 ימי חנוכה, שבעה שבועות של שבועות, 1 יום של ט"ו בשבט, 1 יום של ט"ו באב, 1 יום של תשעה באב, 1 צום גדליה, 3 ימי פורים, 1 יום תענית אסתר, 1 יום צום גדליהו, 30 ימי חופשה שנתית, 30 ימי מחלה, ו-15 ימים שהילדים ולים וצריך לקחת אותם לרופא או להישאר איתם בבית. בסך הכול: 253 מינוס 175= 78 ימים.
אלא מה? מאחר ובישראל יום עבודה הוא 8 שעות בלבד, הרי שיש לחלק את 78 הימים לשלוש (שליש יממה) ואז מגיעים לנתון הבא: 26! בישראל עובדים 26 ימים בשנה, לא יותר. אבל רגע, רגע. מה עם פגרה, שיוצאים אליה עובדי בית המשפט, עובדי הרשויות המקומיות והמגזר הציבורי? נכון, באמת נכון. ומה מספר ימי הפגרה? בדיוק. 26 ימים!!!
אז אני שואל: מי לעזאזל עובד במדינה הזו חוץ ממני, מי? רק אני הפרייר שעובד כל יום משמונה בבוקר ועד לשבע בערב! לעזאזאל העבודה, גם אני רוצה דמי אבטלה ואחר כך הבטחת הכנסה. ואתם יודעים מה? אני רוצה זאת 365 יום בשנה. מ ע כ ש י ו.
ט"העבודה בישראל הה בת שמונה שעות ביממה, ולכן יש לחלק את ה-365 ימים לשלוש, שהרי ביממה יש 24 שעות. יוצא אפוא, כי מניין ימי העבודה בשנה עומד על 121.6 ימים בשנה.
