תרגום נוטריוני

נוטריון הינו הסמכות המשפטית והחוקית להענקת אישור של תרגום נוטריוני. תרגום נוטריון למסמך, וחתימתו עליו כבעל תוקף חוקי, מקנה לו את כל הזכויות. מסמך זה נחשב למקורי ואמין ברגע שמקבל את האישור בתומו של תרגום נוטריון.

לאחר תרגומם של המסמכים, אישורי נוטריון שבעל המקצוע מספק צריכים להיות מורכבים משני מסמכים שונים : האחד מאשר תרגום נוטריוני מהימן, ואילו המסמך השני הינו הצהרה מתורגמת המאשרת את העובדה כי נוטריון מוסמך אשר שולט בשפות היעד והמקור של המסמך העניק אישורי נוטריון מתוקף סמכותו המשפטית.

פעמים רבות, הלקוחות השונים אינם מבחינם בהבדליהם של אישורי נוטריון אך בעת הצגתם, יהיה עליהם לדעת מהו המסך המקורי, ומהי הצהרת המתורגמן אודות תרגום נוטריוני מהימן. מומלץ לבדוק בעת הגשת  המסמכים מה כל מסמך מייצג. בתום בדיקת מסמך שעבר תרגום נוטריון כדאי לשבת עם הנוטריון שערך עבורכם את הטיפול, ולקבל הסבר מפורט בכדי לשלוט בבקיאותם של הפרטים השונים שהעניקו, או לא, את אישורי נוטריון.

לאחר תרגום נוטריון, האישור המצורף אודות מהימנות התרגום נועד לאשר כי הנוטריון שולט בשפת התרגום וגם בשפה שממנה תורגם המסמך. הוכחה זו תאשר שהתרגום שהתבצע הוא אמיתי, על פי חוק, וכי תרגום נוטריוני זה הינו  נאמן למסמך המקורי. האישור הנוסף נועד למניעת מקרי כזב, בהם נוטריון מספק אישורי נוטריון בעלי תרגום פסול. לשם כך, מסמך המעיד על הצהרת המתורגמן תהיה לאסמכתא לאמינות המסמך המתורגם, ואמינותו של הנוטריון שביצע עבודה זו.

במידה והתברר לימים כי בוצעו שגיאות בתרגום הנוטריוני, הלקוח רשאי לפנות לנוטריון בדרישה לקבלת פיצוי הולם. ומשום כך, המסמך הנוסף, בידי מתורגמן , נדרש כדי לאשר את עבודת הנוטריון, ולשביעות רצונו של הלקוח המשלם. 

במאמר הקודם הצבעתי על התחרות העצומה הקיימת בין נוטריונים המתחרים על אותם לקוחות, ועל אותן העבודות.

לקוח שהגיע דרך האינטרנט, מחזיק מולו רשימה של אינסוף נוטריונים, אתרים מפתים שלהם, וכעת הוא מרים טלפון ומשוחח עם הנוטריון הראשון שהחליט לפנות אליו. בדרך כלל יהיה זה הנוטריון המופיע בראש הרשימה. השיחה הראשונה הזו היא קריטית מבחינתו של הנוטריון. חשיבות השיחה הראשונה הזו דומה לחשיבות של שיחה ראשונה לגבי כל ענף ומקצוע, רופא, מהנדס, צבעי, נגר וכד'. אלא שלהבדיל מאחרים, על הנוטריונים חלים כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין, ובנוסף כללי האתיקה החלים עליהם מכוח חוק ותקנות הנוטריונים. הם מאוד מעוניינים בעבודה מחד, אך חוששים מאידך שלא לחרוג מהמותר להם על פי הכללים כאמור. בשיחה הזו עולים מספר נושאים, כגון עלות העבודה, משך הזמן, מידת בקיאותו של הנוטריון בחומר שאמור להיות מועבר אליו לביצוע, האם ביצע עבודות דומות בעבר ולמי, האם יש לו ממליצים, האם הוא מבצע עבודות נוספות הקשורות בעבודה הנוטריונית, כגון, החתמות מסמכים במשרדי הממשלה השונים, או הטבעת חותמת אפוסטיל על גבי האישורים הנוטריונים שהא מנפיק, החתמת השגרירויות ואפשר ויועלו נושאים נוספים.

בתום שיחת הטלפון הזו, יזדרז הלקוח הפוטנציאלי, בדרך כלל, ויערוך שיחה דומה עם נוטריון אחד או יותר נוספים, וסביר שיעלו אותם נושאים.

לאחר שקיים את השיחות עם מספר נוטריונים, יצטרך הלקוח המיועד להחליט במי הוא בוחר. ההחלטה שלו תהיה מורכבת, כמובן, מההיבט של עלות העבודה, אך גם ממכלול הנתונים הנוספים שיובהרו לו, על פי רשימת הנושאים הנ"ל. ברור שגם מידת נעימות השיחה, והתרשמותו הכוללת מהאתר והאדם מהצד השני של הקו, שאתו דיבר.

אם ניקח בחשבון את התחרות הפרועה שבין הנוטריונים בפרסומים השונים ( שגם עליהם חלים כללי אתיקה מקצועית ) שיחות הטלפון עם לקוחות, כפי שפורט לעיל, ועובר לביצוע העבודה ומסירתה ללקוח ( שגם על כך חלים כללי אתיקה מקצועית ושאר הוראות חוקים ותקנות למיניהם ), נגיע למסקנה שצריך למצוא איזה שהם כללים, איזה שהוא פיקוח, כדי להסדיר את הנושאים הללו, באופן אפקטיבי, על מנת שבאמת ייושמו הכללים של "שמירה על כבוד המקצוע", ואמינות הנוטריונים בעיניי הציבור תוכל להישמר. על אופן הסדרת הנושאים הללו- במאמר השלישי.