האם חשבתם לעצמיכם באחד הימים מה עשו אבות אבותינו ללא התפתחות הטכנולוגיה, כיצד חייהם היו נראים? עד כמה מרוץ אחר עשיה ועבודת כפיים היתה מנת חלקם, יזע וכח – היה דבר נצרך כדי לשרוד את מערכת החיים.
מרתק לדעת מתי היתה הפעם הראשונה שאיזהו יצור אנושי עלי תבל חפר באדמה וגילה לתדהמתו מתכות ענק מסתתרות בה ועוד העלה בדעתו ליצור מהגוש עבודות מתכת אשר ישמשוהו לקיומו.
כיום כל נושא החפירות וגילוי עתיקות הוא דבר נורמלי ורגיל, לעיתים אף נושא בחובו רגשות לא נעימים לציבור הדתי בארץ שספג השפלות רבות בגין התנגדות בגופם לנושא. אם נכנסנו לענין אז נגבש דיעה: אם עורכים חפירות מעמיקות לשם גילוי עתיקות לשם גילוי או כדי לממש מאוצרות הטבע עבודות מתכת אצל מפעלי מתכת שונים אזי – דיינו, אך אם עצמות אדם הם אלו שמשמשות את גילוי הגיל והזמן של ההסטוריה העתיקה, ובכן, מצבינו בכי רע לו ההינו חושבים קצת על הנשמות הסובלות שצריכות לעבור ענויים כיוון שרשעים פותחים את קבריהם, לו אנשים היו מנסים לתת לשני יותר ולחשוב על טובתו היו המפגינים מצליחים ורואים תוצאות וחרדים לא היו נקראים: פנטים.
זה היה נושא הסגרי ביותר נחזור לעניני הגושים ועבודות מתכת. בעבר האדם הקדמון היה מנסה את מזלו בכל התחומים מנושא של גילוי אוצרות טבע: באדמה ובים עד לשמוש יתר מועיל בצמחים – מה מרפא, איזה מרגיע ואפילו מה מסוכן. מבעלי חיים היו מנסים לקבל תפוקה רבה: הן מעבודתם והן מיצורם הטבעי.
בימים אלו שכחנו מעט הטבע ועוסקים יותר בחומר, כשנער שומע על מושג כפוף פחים אין לו מושג על מה מדובר, פח זבל? שרפו אותו שוב... אולי זאת האסוציאציה הראשונית שעולה לו. בעבר לו אב היה אומר לבנו בציווי: כפוף פחים – תבונת הנער היתה רבה ומהלכי העבודה שאמור לבצע בשעות הקרובות קופצות במוחו לפי סדר: הראשונה לצאת לשדה עם מקל זיהוי מתכות, השניה לחפש ולחפור אחר מתכת מתאימה, שלישית מאוצר הטבע יש לערוך עבודות מתכת והיא גגון לעדר, הרביעית והאחרונה כעת להתיח, לישר, לכופף לדפוק ולתקוע.
אמנם הנער היה פרימיטיבי ולא עדכני, אך היה עם מושגים בסיסיים. בזמנינו – אם לאבא/ דוד/ סבא של הילד אין מפעלי מתכת פזורים בארץ ליצור כפוף פחים משקופים עיוורים וכו.. אזי אין לו שמץ של מידע בכל הנושאים כמו כפוף פחים ועצוב מתכות ויצירת מופת מהם.
