כנאמר השם "הונג-קונג" עולה מיד תמונה בראש של גורדי שחקים ומלונות מפוארים, רעש, צפיפות ובלאגן גדול. למעשה מדובר בחלק קטן מאוד של הונג-קונג שהדבר נכון לגביו, ונסיעה
קצרה במטרו או במעבורת תיקח אותך לחלקים שקטים בהרבה של העיר. האי לנטאו הוא החלק הגדול ביותר שעדיין נשאר יחסית שקט, מלבד בחלקו הצפון-מערבי שם הוקם שדה
התעופה ושיכוני ענק, כמו גם פארק "דיסנילנד", האי עצמו נותר בעיקרו שקט מאוד, ירוק מאוד ובאווירה כפרית. ישנם מקומות רבים באי בו נהוג בכלל ליסוע באופניים במקום בכלי צורכי
דלק או חשמל, בעיקר בגלל האווירה השקטה, אבל הדבר גם בריא וגם "ירוק". אם כבר הגעת עד לנטאו, שווה לקפוץ לראות את הבודהה הגדול שיושב בכפר נ-גונג פינג, ואליו ניתן להגיע
באוטובוס או ברכבל שאורכו 5 ק"מ ועולה מתחנת המטרו בתחתית ההר. מיותר לציין שבגלל שמדובר באי, רוב עסקי התיירות ממוקמים על החופים, שהם ריקים ושקטים הרבה יותר
מאלו שבמרכז הונג-קונג.
הרבה ממטיילי הונג קונג בוחרים שלא לצאת מהאי המרכזי ולא להגיע אל האיים הסובבים אותו.
לטעמי, זו טעות.
אני אישית ביקרתי בכמה מן האיים הסובבים את האי המרכזי, כולל ביקור במקאו, ומאוד מאוד נהניתי.
במיוחד נהניתי באי לנטאו, הנמצא במרחק חצי נסיעה בשיט במעבורת (שעולה דולר הונג קונגי אחד- חצי שקל). באי לנטאו אפשר להנות מנוף שונה לגמרי מזה שיש באי המרכזי של
הונג קונג - התחבורה שם היא בעיקר באופניים, הרחובות שקטים והחופים יפים מאוד וריקים מאנשים.
ניתן לשכור אופניים על האי ולהנות מסיורים עצמאיים בין הרחובות השקטים והבתים- כולל הגעה לכל מיני מערות נחמדות ומפלים יפים (כל הרחובות משולטים).
הבעיה היחידה באי היא הלינה- קשה מאוד למצוא הוסטלים זולים ויש להתפשר על מלון מעט יקר יותר.
