בורא עולם

"אין התפילה חפצה לשנות שום דבר באלוקות, אלא להתעלות עם כל השנויים החלים על הנפש ועל כל העולם כולו..." (הרב קוק, "עולת הראיה").

בורא עולם נקרא עפ"י הקבלה אור אין סוף, והשפע שהוא מוריד לעולם תמיד זמין עבור כולם. הבעיה היא אצל אלה שאמורים לקבל את השפע.

התודעה היא הדרך של האדם לקבל את השפע, והיא מהווה כלי קיבול. כיצד להפוך את התודעה שלנו לכלי גדול ואיתן, המסוגל להכיל את השפע הבלתי-פוסק?

אמונה.

כשאנו לא מאמינים ביכולת לקבל שפע, או לא מאמינים בקיומו - כיצד נצליח להכילו? כשאנו לא מאמינים בבורא עולם, שהוא מקור השפע הגדול, כיצד נאמין בשפע שהוא מוריד?

"הבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהילים) - כל עוד אדם מרגיש ביטחון בבורא עולם, כלומר, שברור לו שבורא עולם דואג לכל מחסורו ועוזר לו בכל, אזי הוא מושך לחייו את הביטחון, החסד, האושר והסיפוק.

נאמר על בורא עולם שהוא "לא הביט אוון ביעקב" (במדבר כ"ג, כ"א).

אָוֶון, פירושו, רע.
יעקב, פירושו, ישראל.

בורא עולם לא הביט בדברים השליליים שבעם ישראל.
הוא לא מחפש אחר נקודות התורפה, לא מנסה למתוח ביקורת על דבר רע שהוא קולט, לא מתמקד בחסרונות. בדיוק להפך.

אדם שמסגל לעצמו את המידה הטובה הזו, ומתמקד בנקודות הטובות שיש באחר במקום לראות חסרונות, מלבד העובדה שהוא זוכה להידמות לבורא עולם בעצמו, הוא מצליח לחוש אהבה.

גם ראשי התיבות של הפסוק מעידות על כך: לא הביט אוון ביעקב = לאֶהֹב.

המילה "חטא" מורכבת משלוש אותיות: ח ט א 
אבל אנו מבטאים רק שתי אותיות בזמן הגייתה. את האות א', שמסמלת אחדות אלוקים, אנו לא הוגים.

זה מלמד אותנו שבכל דבר רע, מסתתר הטוב. כך אומר הבעל שם טוב הקדוש. גם בחטא, שהוא הדבר הכי רע בעולם, מסתתר בורא עולם בכבודו ובעצמו - שהוא טוב גמור.

כשאדם עושה תשובה מתוך אהבה לבורא עולם, מתוך רצון אמיתי להתקרב אליו, הוא הופך את כל החטאים - את כל הרוע - לזכויות - לטוב. מפני שכשמתחרטים על מעשה רע, מכניעים את הכוח השלילי שבו, ואז הוא נופל מאליו ונשאר החיובי.