אחת האטרקציות היותר גדולות בביקור במדינה שאינה מוכרת, ובטח ובטח שאינה מערבית, היא האוכל המקומי.
כאחת שביקרה בסין לאחרונה ונשארה למשך חודשיים כמעט במקום, אוכל להמליץ לנסות מעט את האוכל המקומי, אך לא להגזים.
ראשית, אתחיל ואתאר את האוכל המקומי במחוז סצ'ואן- האוכל במחוז זה הוא ללא ספק, האוכל הכי חריף שטעמתי מעודי. ולא, הסינים אינם מבינים את הביטוי "לא חריף" באנגלית. האוכל היה כל כך חריף שרק נגיעה קטנה שלו בשפתיים שלי גרמה להן לשרוף במשך שארית היום, שלא לדבר על האפקטים בבטן...
אם בכל זאת ברצונכם לנסות ולהתנסות באוכל המקומי, אמליץ לשבת לארוחה עם כמה סינים- הדרך הטובה ביותר לחוות את האוכל המקומי.
שימו לב- הסינים יגישו קערית אורז גדולה למרכז השולחן, וסביבה יניחו קעריות קטנות יותר עם "תוספות" לאורז.
האכילה נעשית בקעריות קטנות אישיות שיש לכל אחד, ועם צ'ופסטיקס כמובן. נהוג לקחת מעט אורז אל הקערית האישית ולהוסיף עליו חלק מן "התוספות". כך למעשה הארוחה היא משותפת לכולם, ומעין מנהג חברתי מסוים.
למי שיש בטן מעט יותר רגישה- בערים הגדולות יותר (בייג'ינג, הונג קונג), יש הרבה מאוד מבחר של מסעדות מערביות לא רעות בכלל ובמחירים זולים ביותר.
לכל המטיילים והמטיילות בביג'ינג, ארצה להמליץ על מסעדה טובה ביותר, הנמצאת באיזור הישן יותר של העיר (הוטונג- למי שמבין מעט יותר).
המסעדה שאכלתי בה את מירב ארוחותיי בבייג'ינג, נקראת "אמיגו" ומגישה אוכל מקסיקני, במחירים זולים ביותר!
כך, לדוגמא, אכלנו אני ובן זוגי, ארוחה מפוארת באחד הערבים, שכללה מנת פתיחה, שתי מנות עיקריות, בקבוק יין וקינוח, ועלתה רק 120 ש"ח..
אם אתם שואלים מדוע אינני ממליצה על מסעדות מקומיות, זה בגלל שהתנסיתי בעניין ולא אהבתי כל כך מה שזה גרם לבטן שלי!
האוכל במסעדת אמיגו היה מעולה ובניגוד לאוכל המקומי, הבטן נשארה שקטה לאחר מכן!
