חינוך ילדים

הורים רבים אומרים :הילד משתולל אין לי כוח אליו/ הילד  לא מקשיב למה שאומרים לו/ הילד עושה  שבא לו בלי להתחשב באחרים, תשאלו את עצמכם הכיצד קורה הדבר שהילד הקטן כבר מגיל שנה משתלט על הוריו בבכי וצעקות ולבסוף הם נכנעים לגחמותיו ,וזאת רק בשביל השקט ,מדוע הורים מתרגשים מעצם הבכי של הילד ,מדוע לא לתת לו לבכות להוציא בבכי את כעסו, כול כך פשוט היה ,,לו רק היו נותנים לילד הבוכה, רק  5 דקות להירגע, כך תהיה לו ההזדמנות להבין ,שלא כול דרישה שלו צריכה מענה באותו הרגע וכך ילמד להיות מאופק ויחזור להנהגות ראוייה.

הורים צריכים ראשית כול ללמוד לתת כבוד לעצמם , ולא להיגרר לבכי של ילד קטן ולרצות אותו בכל שייבקש רק בכדי שלא יבכה.

ילדים מגיל שנה כבר לומדים את חולשת ההורים ,ומנסים אותם בכול דרך, בכך שאם לא יקבלו מבוקשם ישתוללו ויהפכו "עולמות  אבל ההורים לא צריכים להתייאש ולהרים ידיים בפני הילד הבוכה,אלא עליהם להיות החלטיים ולדעת לומר: לא !!!

  ניתן לשנות מנהגים גרועים כאלה,גם כאשר הילד לא מרוצה מתשובת ה-"לא " של ההורים.

ישנם הורים שרואים במתן עונש פיתרון, אך למרבה הפלא הילד לא לומד מהעונש דבר, אלא נהפוכו,התנהגותו בעקבות העונש הולכת ונעשית גרועה יותר,כלומר עונש איננו פיתרון ,שהרי העונש לא עוזר לשינוי התנהגות לאורך זמן,  והילד נעשה תוקפני עוד יותר לאחר מכן .  

 למשל:ילד בן שנתיים היה נוהג  למלא באופן קבוע האסלה בניר -טואלט,הילד ידע  שכאשר אמו  תראה זאת, היא מיד תעניש אותו ,אך הדבר לא ימנע מהילד לחזור על פעולה זו שוב למחרת, ואז חזר שוב על הפעולה ואביו שראה זאת למחרת,, נזף בו והעניש אותו, אבל ,הילד לא מפסיק בהתנהגותו זו, וזאת מכיוון שעונשים אינם עוזרים.         האבא "מראה לילד את כוחו ונכנס למאבקי כוח ומעניש אותו ,והילד למרות העונש חוזר ומוכיח לו מי פה באמת השולט.

לעומת זאת,

 ילד בן שנה וחצי  שנה ואחותו בת השלוש וחצי,שניהם ישבו וציירו בחדרם ,לאחר 5 דקות בן השנה וחצי ניגש אל הקיר הלבן שבחדר ,וקישקש עליו בצבע שבידו,                     אבל,בעודו מצייר על הקיר, הפעוט שם לב כי אמא הגיע באותו רגע לחדר ,ומכיוון שהפיצפון  ידע שזה אסור, לקח מיד חיתול בד ,אשר היה מונח על המיטה ,והראה לאמא שהוא לא רק מקשקש אלא גם מנקה את הקיר.

אמו התרגשה כול כך מעצם הרעיון שהפעוט ניסה למחוק את הקישקוש מהקיר, ובמקום לכעוס עליו נתנה לו חיבוק וחיזוקים,ואמרה לו,איזה ילד חכם  אתה ,איך אתה יודע למחוק את הצבע מהקיר ,ורוצה שיהיה לך קיר נקי בחדר.

האמא הבינה שהפעוט  יודע שאסור היה לקשקש על הקיר, (לראייה הרי ניסה למחוק זאת בעצמו,באותו הרגע שראה את אמא נכנסת לחדר), מאותו יום הפעוט לא קישקש יותר על הקיר ,וזאת מכיוון שלא היה כאן מאבק כוח בינו לבין אמו ,אמא הבהירה לפעוט כי הוא ילד חכם וחיזקה בו את המודעות  שאסור לקשקש על הקיר ,כאשר הדגישה כמה יפה הוא מתנהג כשהוא מנסה לנקות את הקיר ורוצה בחדרו עם קיר יפה ונקי.

מסקנות :

הימנעו ממאבקי כוח ,כבדו את ילדכם ואל תענישו אותו ,שהרי עונשים לו עוזרים,אלא רק משפילים,וגורמים  "רצון לתחושות נקמה"..

עודדו יחס כבוד לזולת 

אל תהיו ביקורתיים אלא הגיוניים,.

 למשל, הילד לא רחץ ידיים,הוא לא ישב בשולחן -האוכל בידיים מלוכלכות,(רק לאחר שירחץ את ידיו יוכל לקבל את אוכל).

תנו ביטחון לילד , אפשרו לו שיעזור לכם בשיתוף פעולה,למשך בסידור של המוצרים במגירה,עודדו אותו  שהוא גדול ומסוגל.

במקום לתת הרצאה וביקורת,הקשיבו לדברי הילד ותוך שיחה הבינו מה מציק לו.

התחמקו ממאבק על כוח, אמרו לילד מה בדיוק רצונכם שייבצע ,ובזה סיימתם לדבר.(איסוף הצעצועים למשל,זה באחריותו,ומספיק לומר זאת פעם אחת בלבד).

הוריםהחוזרים שוב ושוב על אותו המשפט, מבלי לדעת הם גורמים לילד להפסיק להקשיב להם.