כולנו יודעים ומכירים טוב מאוד את הנוער של ימינו. דור בלתי אכפתי וסובלני כלל..
דור אגואיסט וסוציומט. ומדי פעם אני מעלים זיכרונות שלנו אנו מן העבר,מספרים על איך שהיינו פעם,כשלא היה עוד טכנולוגיה כלל ושהכל היה
מבוסס על קשרים חברתיים ,לא כמו היום שהחבר הטוב ביותר של הנער\ה המתבגר\ת הוא המחשב.
היום הכל עושים עם המחשב. אם פעם היינו משחקים בחוץ כדורגל עם ילדי השכונה היום משחקים כדורגל בבית דרך המסך הוירטואלי ,
ואם היינו יוצאים ומדברים שיחות ביחד עם חברינו היום אנו מדברים איתם דרך הפייסבוק דרך המסך הוירטואלי,
ויש עוד הרבה דוגמאות לכך שהמחשב כיום החליף את חברינו היקרים לנו, כי יותר כיף שיש לך את כל התענוגות המקון אחד בלי להניד עפעף אלא רק ללחוץ אינטר.
בנימה זו אני מדברת אל כל ההורים שילדיהם חשובים להם, נסו לנתק ולהגביל את הילד שלכם מזה לפעמים..
תסיטו אותו מכל המסכים הוירטואליים ונסו לכוון אותו להצלחה בלימודים ובעתיד.
אל תתיאשו מהם אם לפעמים הם עושים לכם טרור ולא מקשיבים. זהו בסך הכל מרד הנעורים שלהם.קחו הכל בקלות וברוגע גם אם אתם לפעמים
מאבדים את הסבלנות, תזכרו שהם בסך הכל מתבגרים ולא בדומה לבנאדם מבוגר שיכול לשקול מילים ולמד כיצד לשלוט על עצמו..
הייו חיוביים ואל תשברו למרות כל הקושי, משוםשגיל כזה הוא הכי בעיתי, זהו גיל בו הנערים המתבגרים נחשפים להרבה עולמות,ולכן הם מאוד נרטעים מזה
וכתגובה לכך הם מרגישים צורך תמיד לגונן על עצמם.
לסיכום, אל תלחמו ראש בראש נגדם, היו קשובים להם במשברים הראשונים שהם מתחילים לחוות בחיים,תהיו שם כהם צריים אתכם, תהיו שם כשהם מבקשים חיבוק חם ואוהב ואל טינתרו כלפיהם טינה..