הידרופוני

הנבטה

כעיקרון, תהליך ההנבטה הינו תהליך טבעי ופשוט (מבחינת המגדל), אשר עשוי להימשך בין יום אחד לשלושה שבועות.
יש להשתמש בזרעים חדשים טריים (רצוי עד גיל שנה), שנשמרו בסביבה יבשה ובטמפרטורת החדר או בטמפרטורה
נמוכה יותר (זרעים נשמרים לאורך זמן רב יותר, עד מספר שנים, במידה ואוחסנו בטמפרטורה נמוכה של 5-10 מעלות
ובסביבה יבשה) על מנת לקבל תוצאות טובות.
ישנן שיטות רבות להנבטה ונציין כאן שתיים מהן שהן פשוטות יחסית:

השיטה הפשוטה ביותר להנבטה היא באמצעות כוס חד פעמית או עציץ קטן - יש לוודא תחילה שבכוס או בעציץ יש חורי ניקוז בתחתית על מנת שלא תגרם השקיית יתר. כעת, יש לשתול את הזרע בעומק של 0.5 - 1 ס"מ מתחת לפני
האדמה ולכסות את הזרע במצע הגידול באופן אחיד. לאחר מכן יש להשקות בצורה יסודית את האדמה (לא להציף !להשקות בצורה אחידה על ליציאת מים מהתחתית), ומומלץ לכסות בפלסטיק נצמד על מנת לשמור על רמת לחות
גבוה.  עד יציאת הנבט מומלץ לרסס בשפריצר מדי יום-יומיים מעט מים על החלק העליון של האדמה על מנת שהנבט
הצעיר לא יתייבש. אין צורך להשקות ! יש לשמור על טמפרטורה של 20 מעלות לפחות על מנת שההנבטה תתרחש
בהצלחה. אין צורך באור על מנת להנביט זרעים ! אך לאחר שהנבט יצא יש להאירו בשימוש בתאורת פלורסאנט
בשבוע הראשון (תאורה חזקה עלולה לגרום למותו של הנבט כיוון שאינו עמיד לטמפרטורות גבוהות - במידה ומציבים
את הנבט בתאורת לחץ גבוה יש להרחיקו למרחק של 70 ס"מ לפחות מהמנורה).

השיטה המועדפת ובעלת התוצאות וסיכויי ההצלחה הטובים ביותר היא להנביט באמצעות צמר סלעים
Rockwool). צמר הסלעים הינו בעל יחס גבוה של אויר (אשר הינו חשוב מאוד ליצירת שורשים והתפתחותם), ולפיכך
ניתן להשריש בו ביעילות רבה. מומלץ להשרות את צמר הסלעים תחילה במים (רצוי מים בעלי pH בגובה 6.0-6.5)
במשך 12-24 שעות. לאחר מכן יש לאפשר לצמר הסלעים להתייבש במשך מספר שעות,  כך שישאר לח באופן
אחיד אבל לא רטוב. בשלב זה ניתן כבר להכניס לתוך הצמר את הזרע כעומק של כסנטימר. לאחר ההנבטה ניתן
לשתול את יחידת צמר הסלעים יחד עם הנבט הצעיר במערכת הידרופונית או בעציץ גדול אשר יוכל להחזיק את שורשיו
של הצמח.

ניתן גם להנביט את הזרעים בצמר גפן. יש להרטיב צמר גפן ולשים בתוכו את הזרע. בשיטה זו יש לעקוב לעיתים
תכופות אחר ההתפתחות ולבדוק האם הזרע נפתח. לאחר פתיחת הזרע ויציאת השורשים הראשונים יש לשתול את
הנבט (כמוסבר לעיל) בעציץ קטן (עד ליטר) ולהשקות את העציץ באופן אחיד.

הערה: יש לשים זרע אחד בכל עציץ, על מנת להקל על העברת הצמח לעציצים אחרים בהמשך ולמנוע נעילות שורשים
והתמודדות על המזון בעציץ.

WWW.HYDROGROW.CO.IL

סיבי הקוקוס נמצאים בתוך קליפת הקוקוס וגם מחוצה לה,הסיבים דקים וחלילים, עשויים מצלולוז.

ישנם שני סוגים של סיבי קוקוס:

סוג א' מופרדים מקוקוסים בשלים סיבי קוקוס אלה הינם עבים וקשים ובעלי התנגדות כללית גבוהה,

כמו חיכוך שיפשוף ועוד, אלה סיבי קוקוס חומים אשר משתמשים בהם למברשות שטיחונים וכדו'

סוג ב' נלקחים לפני שהקוקוס בשל צבעם חום בהיר ולפעמים אף לבן ,סיבים אלה דקים,חלקים

וחלשים יותר מהסוג הראשון ועיקר שימושם הינו לחבלים ושטיחונים שונים.

סיבי הקוקוס משמשים כאלטרנטיבה למצע גידול הידרופוני, המבנה הרך שלהם מעודד חדירת

שורשים והתפתחות של צמחייה בריאה, סיבי הקוקוס הינם 100% ידידותי לסביבה וכמעט ואינם

מאפשרים להגיע למצב של השקיית יתר.

 הנה חלק מיתרונותיו:

1. יכולת ספיגה גבוהה מאוד , יכול להחזיק עד פי 8 ממשקלו ,משחרר את המים בפרק זמן
2. PH אידיאלי בין 6-6.7 (תלוי בסוג הסיבים).
3. אוורירי ולכן מתנקז ביעליות ומאפשר חדירת אוויר לשורשים.
4. EC מאוד נמוך , מכיל בעיקר אשלגן (150-450)ppm, וזרחן (10-50)ppm.
5. התנגדות לפטריות ובקטריה. 
6. סיבי הקוקוס הינם בין הסיבים היחידים אשר עמידים בפני נזקים של מלח.
7. משקלו קל.
8. מאוד אחיד.

 טיפים לשימוש התחלתי בסיבי קוקוס:

סיבי הקוקוס יכולים להגיע בדרכים שונות , לדוגמא רצועות , סיבים מופרדים ועוד

יש להשרות את סיבי הקוקוס במים (עדיף במים מזוקקים) לכמה שעות.

השרייה במים מוציאה ממנו את הנתרן והכלור שנוספו לו בעת הפרדתו מהקוקוס.

 להוסיף פרלייט לקוקוס משפר את יכולת הניקוז וזרימת האוויר למצע.

PH  מומלץ להשקייה 5.8 .