חרדה
+ פתח הכל
פסיכולוגיה,חרדה"חרדה" – חרדה היא רגש בלתי נעים או מצב נפשי האופייני לציפייה של משהו מכאיב ובלתי נעים. זוהי תחושת סכנה מתקרבת, וחוסר אונים גדול מול סכנה מעורפלת ובלתי ברורה. ישנם סימנים גופניים לחרדה כמו קצב לב מואץ הזעה, רעד, שלשול (שחרור של העודפים שלנו לקראת סכנה, משהו שנשאר באבולוציה מהחיות) ומתח שרירי. אפשר גם לראות עניינים שאינם גופניים לקראת חרדה – הימנעות, תגובה נוקשה ולא מתגמשת, בטחון עצמי מוגזם ומלאכותי. איך נימנע מחרדה? סימפטומים נוירוטיים נחשבים כניסיונות להימנע מחוויית חרדה מכאיבה. אם קיימת חרדה ביחד עם סימפטום נוירוטי, משמעות הדבר שהסימפטום נכשל בתפקידו. שני סוגי חרדה: א. חרדה מציאותית – פחד הגורם לתגובת fight-flight: מפריצות, מטיסות וכד'. ב. חרדה נוירוטית – דיפוזית, לא ממוקדת ולא מוגדרת וקשורה (לפי פרויד) תמיד בפריצת דחפים שעולים למודעות. הדחפים שלנו מפחידים אותנו, מתפתחת חרדה, ואנחנו מפתחים תגובות נוירוטיות שמעלימות את החרדה. האני, האחראי על הוויסות והארגון, אחראי גם לוויסות החרדה וליצירת הגנות כלפי הסכנות. האופן שבו האני מייצר את האיזון הזה נקרא "תצורת פשרה" – כל הכוחות נפגשים יחד ויוצרים יחד כח אחד ומסודר. כח אחד – הדחפים. כח אחר – הכח המוסרי. כח נוסף – כח שאומר לנו "לקחת זמן" ולחכות עם הדחפים למועד אחר. הכח שיוצא בסוף – תצורת הפשרה. יכול להיות הפשרה תהיה טובה, שתתן מענה לדחפים, למצפון ולמציאות, אך יחד עם זאת – לא תביא לחרדה. סימני החרדה תמיד יעידו על תצורת הפשרה שנוצרה. האב-טיפוס של החרדה – הרגע שבו נולדנו. היציאה מהרחם, מהמקום המוגן והמווסת, אל העולם חסר ההגנה עם מעט מאד מערכות עצמיות. לתינוק קשה מאד לווסת את המציאות החיצונית (והפנימית), וכאן האמא תורמת. זו הטראומה שמלווה אותנו כל החיים. זוהי חרדה האופיינית לשלבי החיים המוקדמים. חרדת סיגנל – משהו שמתעורר בנו בציפייה לסכנה (סיגנל). האגו מתחיל לפעול, מתניע את מנגנוני ההגנה. כך נמנע מהדחפים להגיע אלינו. כאשר כמות החרדה בלתי ניתנת לשליטה, ישנה התקפת פאניקה או מצב של פאניקה – האדם מרגיש שהוא הולך להשתגע וכד'. לפי פרויד: אנחנו צריכים ללמוד את החרדה ואז נוכל לשחרר את המנגנון. לאחר האבטיפוס הראשוני – מה מעורר עוד חרדה בגיל הילדות? אילו סוגי חרדות דומיננטיים ניתן לזהות? לאנשים יותר מופרעים יש הפרעות יותר מוקדמות בחיים. א. חרדת אובדן האובייקט – בדגש לאם. לפעמים החרדה מציפה את הילד ולפעמים נרגעת קצת. כשילד מתחיל להבחין בזרים בגיל 7-8 חודשים, הוא מתחיל לפחד לאבד את האם. ב. אובדן אהבת אובייקט (לאחר שהאובייקט הופנם ונעשה קבוע) – שלב קצת יותר מורכב ומתקדם. עלול להיות מופנה גם פנימה – אובדן האהבה שלי את עצמי. ג. חרדת הסירוס או פגיעה גופנית. מרכיב של התסביך האדיפלי. חשש מפגיעה גופנית בכלל ובאיבר המין בפרט. ד. חרדת נטישה (החרדה שייצוגי האובייקט ינטשו את האדם, כעונש מטעם האני העליון) – סוג של אובדן אובייקט.
סטטיסטיקות על חרדותשלום! אם אתה סובל מחרדות, אף אחד לא צריך לספר לך כמה שהן קשות, מגבילות ומביאות עמהן עוד שלל סימפטומים. הסטטיסטיקות במאמר זה יוכלו לעזור לך להבין שאין זה המצב. רק בארה"ב, מיליונים של אנשים מרגישים בדיוק כמוך. אתה לא לבד! וכמו שלהם יש את היכולת להתרפא, כך גם לך יש. סטטיסטיקות:
והנה הסטטיסטיקות בצורה מפורטת: הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder - GAD):
התנהגות כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder - OCD):
הפרעת פאניקה (Panic Disorder):
תסמונת פוסט טראומתית (Post Traumatic Stress Disorder):
חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder):
פוביה ספציפית (Specific Phobia):
כל פוביה (חרדה חברתית, פוביה ספציפית, אגרופוביה): אם אתה סובל מחרדות, הליכה לטיפול בהקדם האפשרי יעזור לך להסיר אותן ולחזור לחיי שלווה ורוגע, חיים של איכות חיים. אני מאחל לך הצלחה! ------------------------------------------------------------- דיכאון וחרדה,טיפול הומיאופתיחרדה לא ספציפית ולא קשורה לאירוע מסויים היא סיבה שרבים מגיעים לטיפול בגללה לחרדה קבועה ניתן להתייחס כאל סימפטום המתפתח כתוצאה מלחצים בעבר, לחצים שלא נפתרו בהצלחה. הסובל היה צעיר מידי, חלש מידי, כבול ברגשות סותרים וכו – לא פתר מצוקה בהצלחה, ונשאר אצלו פחד מאי יכולת להתמודד במצבים עתידיים.. לחץ ופחד מתמשך הוציאו את המערכת מאיזון. יש אפשרות להחזיר את המערכת לאיזון ולרפא את החרדה באמצעות טיפול הומיאפאתי קלאסי, המניע כוחות ריפוי, ומאפשר חזרה לאיזון חרדה מתעוררת במצבים בהם לאדם אין שליטה על מה שקורה והוא לא יודע למה לצפות, למשל כשמתכונן למפגש חשוב, כשמוטל עליו להיבחן , להופיע או להרצות לראשונה בפני קהל.. לחץ מסוים לפני אירוע כזה הוא נורמלי ואף חיובי כי גורם לבן אדם להתכונן ולהצליח. לחץ מועט מידי או חרדה גדולה יסכנו את ההצלחה.. פחד שהופך להתקף חרדה נחווה לעיתים קרובות כאירוע בריאותי שמסכן חיים, דפיקות לב חזקות הזעה נשימה מהירה כאבים וכו (וזה בשל תגובות מערכת העצבים האוטונומית ותגובת הילחם או ברח.. בשנות העשרים והשלושים המוקדמות כשהדרישות להצלחה מקצועית חומרית, הופעה משכנעת, יחסים מוצלחים - מעיקות על צעיר שמתחיל את חייו. לחצים מעצם החיים המודרנים כשהניסיון לעמוד בדרישות סותרות נשים צריכות הצלחה בקריירה - אשה מנסה להיות אמא מושלמת שמגדלת ילדים חזקים שמחים ובריאים לוקחות אחראית ליחסים חיים חמים תומכים וטובים בנישואין, נראות טוב ודואגות לתחזוקת הבית ולבישול אוכל בריא . כל זה לפעמים לא עובד טוב ביחד ויוצר חרדה, בגלל קונפליקט: צורך להצליח בכל התחמים והידיעה שזה אינו אפשרי וצריך לוותר.. גברים מתמרנים בין דרישות סותרות, להיות תומכים עדינים משתפים ושותפים בכל מה שקשור בבית, לא להתלונן להיות חזק וסופג אבל גם משתף ומדבר, להיות חזק גברי מוביל תחרותי מפרנס ומצליח בחוץ, קשוב וותרן בבית, אבל גם סמכותי ורגוע – כמה קל לטעות במינון ולהיכנס לצרות!! מנגנונים של ביקורת תחרות והשוואות שמביאים אנשים צעירים להרגיש בלתי כשירים מול משימות החיים. כל אלו ועוד (טראומות מתמשכות, גבולות שנפרצו, התעללויות ועוד, עשויים להיות ברקע לתחושות החרדה). הפונים ידווחו על תחושה לא מוגדרת של חשש ובהלה מפני מה שמביא העתיד, על חשש מציף ומקשה על תפקוד בפיתרון בעיות חיים רגילות, ולא מעט פעמים על דיכאון ומצוקות נוספות. מצבים שדורשים הסתגלות כמו גירושין, איבוד עבודה הגירה, משרה חדשה, חברה חדשה אובד כספי, או מסיבות שונות היחלשות היכולת לשלוט על דחפים –קנאה תוקפנות מיניות נזקקות כעס צער אבל, זכרונות מודחקים של התעללות מהעבר, אבל שלא קרה על הפלה טבעית או מלאכותית, צער על תינוק שאבד, הורה שנעדר, אלימות, הפחדה, התעללות מינית סבל שהודחק אך היתה שם כל השנים כאירוע שלא באמת עובד ורק "נשכח" ולמעשה התקיים שם במחשכי התודעה, כולא רגשות קשים שיהפכו לחרדה, כל מה שאנחנו מחזיקים לפעמים במחסן סגור כדי לתפקד, כל אלו עשויים ודורשים התיחסות, התמקדות, מרחב נפשי לעיבוד וטיפול, וככל שמתנגדים לדרישה הזאת שמגיעה מבפנים הסימפטומים הולכים ומחמירים.. יש מצבים אקוטים של חרדה, אלו נמשכים זצן קצר יחסית ונעלמים כשהנסיבות משתנות: חוסר שקט, קשיי שינה, נשימה מהירה, בלבול, סחרחורת חולשה רעידות, בחילה, לחץ דם גבוה הזעה, דפיקות לב מהירות שלשול פרפרים בבטן. כשעובר ההתקף יש חזרה למצב של חרדה מתונה יותר – המצב ה"נורמלי".. ישנם מצבים כרונים שקשורים בהתפרצויות האקוטיות: דיכאון סכיזופרניה, הפרעה קומפולסיבית אובססיבית, זאבת, יפותירידואיזם, מחלות פרקים, סכרת ,לחץ דם גבוה, ועוד ועוד. ההומיאופתיה – תעשה מאמץ להבין את מקור הבעייה ולטפל בתרופה המתאימה.. מדובר ברפואה המתבססת על תרופות שמכינים באופן ייחודי על ידי מהילה וניעור, והתרופות האלה מחזקות כוחות נפש ומאפשרות התמודדות עם האירועים ברקע החרדה. ההתמודדות הזאת נעשית ללא עיבוד מודע אם כי ניתן להרגיש את התהליך בחלומות ובשינוי בצורת החשיבה וההתייחסות ובהיעלמות הסימפטומים. עיבוד מודע יותר לעיתים מומלץ בשיחות, אך הוא לא המפתח לריפוי. מציאת התרופה הנכונה מתאפשרת מתוך ההבנה המושגת בשיחה.בשיחת הבירור ההומיאופת מנסה להבין מה מאפיין את הפונה אליו ומה ברקע לחרדה. לפעמים לא ניתן להבין את הסיבות הישירות אבל אפשר להבין לא מעט לגבי הרגישויות הייחודיות והמאפיינים של הפונה לטיפול ואלו מכוונים את המטפל לתרופה המתאימה. התרופות ההומיאופתיות עובדות מהר וביעילות, הן זולות, לא מתמכרים אליהן ואין להן תופעות לוואי. טיפול הומיאופתי בחרדה ובדיכאון יתבסס על ההבנה של התמונה האינדיבידואלית של הפונה לטיפול, מה מייחד אותו ומה אופייני לו. בהשגת הבנה כזאת מתמקד המאמץ של המטפל. אין דיכאון אחד דומה למישנהו כי כל אדם סובל באופן שונה, מסיבות שונות ובדרך אחרת, ולכן הפיתרון לכל אחד יהיה אחר הדגמה באמצעות תיאור מקרה (תיאור חלקי כמובן) של טיפול הומיאופתי בדיכאון וחרדה:
אדם בן 42, איש עסקים, מדוכא כבר מספר שנים, לאחרונה בגלל אהבה נכזבת שהביאה לתחושות קשות של מתח, כעס ויאוש. יחסיו עם אחרים די שטחיים, ומאז שנפרד מאישה שעדיין מאוהב בה הוא מרגיש שהוא מתפרק. הוא מאד שאפתן בעסקיו ומרגיש ש"יש לו את זה" אבל עד עכשיו לא נחל הצלחות גדולות והוא מאד מתוסכל ופוחד שחייו יהפכו לכישלון. הוא ממהר, חסר מנוחה, ביקורתי אבל שונא ביקורת כשמכוונת כלפיו, רגיש לרעש, חושב על התאבדות - על קפיצה מקומה גבוהה. הוא לא מדבר על החרדה עם אף אחד, אבל יש לו חשש מתמיד שליבו לא יעמוד במעמסה והוא ימות ממחלת לב או דום לב. בלילות הוא מרגיש דפיקת לב חזקת וחרדה רבה, ואיזה מועקה בלב. קשה לו לישון והוא שוכב שעות ער וחושב בלילה והחרדה רק מתגברת. מאז שהיה ילד נלחם לקבל אישור והערכה מאביו ללא הצלחה. הוא מדבר מהר ולא באמת מחכה לתשובה.
מרגיש טוב יותר כשמקשיב למוזיקה ובשמש יש לו כאבי שיניים כאבי בטן, בעיקר בערב אוהב אלכוהול, לחם קפה שונא בשר
רופא המשפחה רשם לו פרוזאק, הוא לא לקח, חבר שחשש למצבו המליץ על פסיכותירפיה, והפסיכולוג ,כעבור חודשיים של טיפול, המליץ שייקח פרוזאק. הוא לא רצה לקחת פרוזאק ואז פנה להומיאופתיה. התרופה ההומיאופתית שניתנה לו על סמך הדברים האלה (וכל סטודנט להומיאופתיה יזהה בקלות מה התרופה המתאימה כאן) השפיעה כבר בשבוע הראשון שאז הרגיש כאילו "ענן כבד שהקיף אותו הלך והתבהר".. ואחרי עוד כמה חודשים הרגיש מחודש ומלא תקווה, ללא סימנים לדיכאון או יאוש, הרבה יותר כשיר להתמודד עם "מפלות" ואתגרים בעסקים. חיזוק ההגנה הטבעית של הגוף, זה הריפוי האמיתיגם אם נהיה חשופים להתעללות, קור,רטיבות, עישון מופרז, אלכוהול בכמות מוגזמת, חיידקים, קרינה, תזונה גרועה וכו לא נחלה, במידה ומערכת החיסון שלנו חזקה ומאפשרת להתמודד עם לחצים. ריפוי עצמי מתרחש בכל זמן בגוף ובכל מישור, הגוף יודע להחזיר את עצמו לאיזון אחרי פגיעה, איום ולחץ, לא משנה אם לחץ ומתקפה הם ברובד נפשי או בפיזי. מחלות מתפתחות כשיכולת ההגנה הטבעית נחלשת. בספר "הגוף הוא גיבור" של ד"ר רונלד גלזר הוא מתאר מקרה בו אדם שהושתלה אצלו כיליה קיבל תרופות המחלישות את מערכת החיסון כדי שלא יידחה האיבר המושתל. הכיליה המושתלת התחילה לגדול, באופן לא טבעי ולא צפוי. ביום השני אחרי ההשתלה כבר היה גידול בכיליה השניה. הביופסיה הראתה המוני תאים ממאירים הגדלים במהירות ומתרבים בחלקי גוף אחרים. מסתבר שבכיליה המושתלת היו תאים סרטנים שהתרבו במהירות ללא התנגדות מצד מערכת החיסון. מערכת החיסון של התורם מנעה כנראה יצירת גידול אצלו, והחלשת מערכת החיסון אצל מי שנתרם אפשרה את הסרטן. לא היתה ברירה והופסקו התרופות המדכאות את מערכת החיסון, ודי מהר החלו הגידולים שנמצאו כבר בריאה ,להיעלם. גם הכיליה התחילה לקטון. באותו הזמן הגוף התחיל לדחות את הכיליה המושתלת והיא הוצאה מגופו. החולה חזר לדיאליזה. אבל הוא הבריא מהסרטן. הסרטן הושמד במהירות כשמערכת החיסון שבה לתפקד ביעילות הרגילה. מהמקרה הזה ניתן להבין שהריפוי המהיר היעיל והנכון הוא על ידי מערכת החיסון המשוכללת שקיימת בגופנו. אם חלינו – פירושו של דבר שמערכת ההגנה שלנו לא תפקדה ביעילות והשאלה החשובה והבוערת ביותר היא – מה מונע ממערכת החסון שלנו לפעול ביעילות? התשובה ניתנה כבר מזמן. בשנות העשרים של המאה הקודמת נעשו מחקרים באוניברסיטת פראג שחשפו את התהליך בו נוצרת פגיעות למחלה בעקבות תגובה ללחץ. לחצים נפשיים מדכאים את מערכת החיסון ומונעים הגנה טבעית. בטקסט קלאסי מהמאה ה19 "פתולוגיה רפואית" כתב סיר ז'ימס פיז'יט כיצד הוא רואה קשר בין דיכאון וסרטן: "המקרים בהם הופעת הסרטן והתגברותו הם תופעת לוואי מידית לחרדה עמוקה, תקווה שלא התגשמה ולאכזבה –שכיחים כל כך, שקשה לנו להטיל ספק שדיכאון נפשי מהווה תוספת נכבדה להשפעות אחרות המעודדות התפתחות סרטן" בין הלחצים הקשים המדרדרים את יכולת ההגנה של הגוף: במקם הראשון אובדן (מוות) בן זוג,אחרי כן גירושין ופירוד, מות קרוב משפחה, פציעה, מאסר, נישואין, פיטורין, פרישה הריון, הרחבת משפחה, שינוי מקום עבודה, חובות, עזיבת בת את הבית סכסוכים במשפחה או במקום העבודה, שינויים בדיור, התחלת לימודים, מניעת שינה ועוד יש לחצים כרונים שקשורים באורח החיים שאנחנו מקיימים במערב, בתוך הלחץ הזה נפגעים מנגנונים האחראים להקטנת חוסר איזון הורמונלי. אצל אנשים שחוו שכול נמצאה ירידה משמעותית במספר הלימפוציטים (כדוריות דם לבנות-כלומר "חיילי" מערכת החיסון). אם מערכת החיסון היא ההגנה שלנו כנגד מחלות בכלל וסרטן בפרט, לחץ נפשי המביא לירידת יעילות מערכת החיסון – יביא למחלות. ההומיאופתיה הקלאסית היא דרך קלה זולה ויעילה לחיזוק מערכת החיסון ומניעת מחלות. התרופות העשויות מחומרים טבעיים בשיטה מיוחדת של מיהול וניעור ממריצות את מערכת החיסון , הטיפול מונע מחלות ומאפשר לחזור לאיזון שהופר בגלל לחצים שונים, ומתחים נפשיים. מצבי חרדהמצבי חרדה סוגי החרדה הנפוצים ביותר בגיל ההתבגרות הם בעת (פוביה) חברתי - ביישנות מלווה חרדה - (סירוב ללכת לבית הספר. חרדות אלה ואחרות מכבידות לפעמים במידה יתרה על בן העשרה ומקשות עליו לנהל חיי חברה תקינים. בעת חברתי אופייני למתבגרים רבים. אין ההורים יכולים לאלץ את ילדם להיות מעורה בחברה, אבל בידם לאשש את הבטחון העצמי שלו ולסייע לו בהכרת ערך עצמו. הם גם יכולים לזמן לו את ההזדמנות לפתח את כישוריו החברתיים, אם ינהלו בעצמם חיי חברה פעילים ויאפשרו לו ליטול בהם חלק מרצונו. עליהם להסביר לו, כי הביישנות אינה תכונה יחודית לו, ושרבים מבני־האדם הם ביישנים בנסיבות מסוימות. במקרים החמורים יותר של בעת נרתע בן העשרה מכל מגע חברתי, אפילו עם בני גילו, ומסתגר בקליפתו. מצבים אלה מצריכים יעוץ של מומחה. יש שיטות טיפול, המביאות את הצעיר לידי הרפיה ומסייעות לו להתמודד עם המצבים המיוחדים המעוררים בו חרדה. התנהגות יוצאת־דופן של בן העשרה מעידה לא־פעם על היותו נתון בחרדה עמוקה. החרדה היא לעתים גם הסיבה להופעתן המחודשת של בעיות שאירעו לנער בעודו ילד, כגון הרטבה במיטה. בעיות אלה ודומות להן מכבידות גם על בני משפחתו של הנער ורצוי שהם יפנו למומחה. תחושה של אי־נחת כללית במשפחה עלולה להחמיר את בעיית החרדה של הילדים. |