בריכה הידרותרפית

למה כדאי לחולי סוכרת לבחור בשחייה טיפולית והידרותרפיה?

בשביל לשמור על גוף בריא – הפעילות הגופנית הכרחית, והיא בעלת חשיבות עליונה אצל סוכרתיים שזקוקים לשיפור זרימת הדם, איזון הגוף ומניעת התפתחות סוכרת מסוג 2. מומלץ להם להקפיד על פעילות אירובית: ריצה או הליכה קלה, שחייה או רכיבה על אופניים. אתייחס במאמר זה ליתרונות הפעילות במים והתאמת הידרותרפיה לצרכי הסוכרתיים.

במידה ומתאמנים בשחייה, חל שיפור גם בענפים שונים כמו ריצה, הליכה, אופניים – ולכן ניתן לומר שענף השחייה הוא כמו קלף מנצח. כלומר, בזמן העבודה על השריר הוא הופך לארוך, אלסטי וגמיש יותר, ומתאים לפעילות בענפים אחרים (אך לא להפך). לספורטאים-רצים (ובמיוחד גברים) יש נטייה לשקוע במים מבלי להבין מדוע זה קורה. התשובה העיקרית היא כי מבנה השריר והמשקל הסגולי משתנה מהר בריצה ופוגע בעקיפין בשחייה.

מחשיבים את השחייה כענף מתון יותר משאר ענפי הספורט, והסיכוי לגרום נזק קטן מאוד, גם אם לעיתים עשיתם תנועה לא נכונה. זעזוע כתוצאה משחייה לא נכונה נמוך מאשר נזק הנגרם כתוצאה מפעילות גופנית לא נכונה אחרת. פעולת השחייה מאפשרת חיזוק שרירים ושמירה על המרפקים לאורך זמן. בנוסף, ניתן לשלב ולאזן מספר ענפי ספורט יחדיו במידת הצורך (אופניים / הליכה / ריצה).

אפשר לשנות ולהתאים את טמפרטורת המים לפי השחיין ואופי האימון (28.5, 30.5 או 34 מעלות) – והחשיבות רבה. כדי שהשריר ישתחרר, יתארך, או לגרום להזעה – יש להתאמן במים חמים (34). כדי לצנן את הגוף או לעודד שליטה בדפקים שונים – יש לעבוד בטמפ' של 30 מעלות. סביבה עם טמפ' מותאמת מועילה לסוכרתיים הסובלים משינויי טמפ' בחוץ.

איך להתחיל את התהליך?

לפני התחלת הפעילות, מומלץ לאבחן את המטופל/ספורטאי מבחינת דופק בדרגות מאמץ שונות, כוח, גמישות, טווחי תנועה, יכולת שחייה – ולפי יכולותיו להתאים את סגנון השחייה. יש לפעול בשיעור בשיטת שחייה ייחודית בשם WEST ומבוססת על גבי ההידרותרפיה. המטרה העיקרית היא לחזק את השרירים תוך כדי שחרור והרפיית מתחים ומפרקים מרכזיים (ברכיים, צוואר וגב). עם הזמן החולף תדעו יותר על איזון כמות הסוכר בגוף, איך ומתי לצרוך אותו – וע"פ זאת להתאים את סוג האימון, המנוחה והתזונה למהלך האימון ולאחריו. רצוי להתאים לכל אדם טיפול ע"פ אורח חייו כי רמת הסוכר תלויה בפעילות גופנית ותזונה. על מנת להתכונן למקרה של ירידת סוכר במהלך הפעילות או מיד אחריה, מומלץ להצטייד במאכלים המכילים סוכר.

אם אתם סוכרתיים הנוטלים תרופות או מזריקים אינסולין, מומלץ לכם לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני ואחרי כל פעילות. במידה וגיליתם כי רמת הסוכר בדם נמוכה לפני הגעתכם לבריכה, תאכלו ארוחה קלה (לחם עם ממרח וכוס מיץ) שתסייע למניעת נפילת רמת הסוכר (עלול לקרות במהלך היממה לאחר הפעילות כתוצאה מהשלמת חוסרים בגליקוגן). מלבד זאת, לעיתים בתום האימון עולה רמת הסוכר, אך יש להימנע מצריכת אינסולין נוסף כדי למנוע סיכון להיפוגליקמיה קשה (מיעוט סוכר בדם) ולחכות שרמת הסוכר תתייצב לבד.

אם בחרתם להתחיל לשחות, זכיתם ביתרונות רבים: השחייה שורפת קלוריות ועוזרת בשמירה על המשקל, משפרת כושר קרדיו-וסקולרי (טוב לחולי סוכרת עם נטייה לבעיות בלב), לא מעמיסה על הרגליים כמו פעילות אירובית אחרת, מחזקת את השרירים ומורידה את רמת הסוכר בדם למספר שעות עד ימים. ניתן להתחיל להתאמן לאט ובהדרגה להמשיך ולהתמיד בקצב המתאים לכם. ההתמדה בשחייה שיקומית והידרותרפיה משתלמת ומתאימה יותר לסוכרתיים מפעילות אינטנסיבית לא מסודרת.