הדחקה

שכחה-קשיים בשליפה ('על קצה הלשון-מצביעה על קושי להיזכר במידע אף על פי שהוא מאוחסן בזיכרון).

הדחקה:שכחה עקב חסימה אקטיבית של הג' לזיכרונות מסוימים.

דעיכה:תהליך פסיבי שמושפע מזמן וממה שאנחנו עושים בזמן הזה.

הפרעה:לא פונק' של זמן אלא של תהליכים המתרחשים באותו זמן. זכירת פריטי מידע מסוימים מפריעה לזכירת אחרים בעיקר אם יש ביניהם דמיון:הפרעה לישן והפרעה לחדש

(ניסוי של מקגאוץ ומקדונלד-דוגמא להפרעה לישן-ככל שהדמיון בין שתי רשימות מילים גדל,השכחה גדלה).

אמנזיית ילדות-נובעת מההבדל שבו ילדים ובוגרים מקודדים מידע.מבוגרים מארגנים את המידע בצורה של קטגוריות וסכמות ומקשרים אותו לפריטי מידע אחרים,בעוד שילדים אינם יוצרים מבנים ואסוציאציות.

 זיכרון קונסטרוקטיבי: מלמעלה-למטה: היסקים, סטריאוטיפים, סכמות.

מחלוקת הזיכרונות המשוחזרים/מזוייפים-סוגיית ההתעללות בילדות.

בעד ההבחנה LTM+STM:

1)מחקרים על: קידוד/קיבולת/אחסון.

2)השפעת מקום בסדרה (השפעת הראשונות והאחרונות-לא תלוי באורך הסדרה).

3)פגיעות במוח-(שיכחון של מאוחר-חוסר יכולת להוסיף מידע חדש לזיכרון לזמן ארוך נטייה לשכוח מידע חדש תוך מס' שניות.

שיכחון של מוקדם-הפרעה הנגרמת בעיקר כתוצ' מחבלה חיצונית.אי זכירה של מאורעות שקדמו לפגיעה/הסבר לתופעות אלה:השערת התגבשות (חומר זקוק לזמן כדי להיחקק).

נגד ההבחנה: בזיכרון הקצר נעשה שימוש גם בקוד חזותי וסמנטי(תלוי בתנאים),אין ליחס את השפעת האחרונות לזיכרון הקצר-עקרון זה פועל גם בטווח של יותר מ-15 שניות.

מודל רמות העיבוד(קרייק ולוקהארט):רמת העיבוד קובעת את רמת הזכירה. העיבוד נעשה עמוק יותר ככל שהוא מתרחק מתכונותיו הפיסיות של המידע הנקלט ומתייחס יותר אל משמעויותיו המופשטות.

רמה1: עיבוד של תכונות פיזיות חישתיות.

רמה 2:עיבוד משמעות(ע"י קישורו למידע קודם:אסוצ',קטגוריות)- העומק  קובע כמה זמן  ישמר.

נמו טכניקה: טכניקות לשיפור הזיכרון.

קידוד מצמצם: ויתור על מידע לא רלוונטי כדי לצמצם את כמות החומר לזכירה(ראשי תיבות).

קידוד מרחיב:מילולי,סמנטי או חזותי(שיטת המקומות).הוספת מידע כדי להקל על הזכירה(שיר האותיות באנגלית).

נמוניסט:זיכרון על-טבעי.

הזיכרון והמוח:

זיכרון לזמן קצר-כרוך בשינויים זמניים שמתרחשים בתוך הנוירונים- משנים את יכולתם לשחרר נוירו.

זיכרון לטווח ארוך: שינויים מבניים קבועים במוח (גדילה דנדריטית וקשרים סינפטיים רבים/ long term potentation- - נתיבים סינפטיים מסוימים נעשו מעוררים יותר והיא מתרחשת בגלל רצף מורכב של תגובות כימיות בנוירונים הבתר סינפטיים. התודעה היא באזורים במוח (במיוחד בהיפוקמפוס)-גרייה הובילה לגידול בעוצמתה של התגובתיות הסינפטיות

פרויד

הושפע במיוחד מקשריו עם:שארקו-רופא צרפתי,השתמש בהיפנוזה למטרות טיפול.

ברויר-רופא התעניין בתופעת ההיסטריה.

היסטריה-הפרעות חישתיות ומוטוריות שאין להן בסיס גופני כגון:עווית, שיתוק,אובדן כוח הדיבור,בעבר נחשב להפרעה נפשית שרווחת אצל נשים ומקורה תפקוד לקוי של הרחם.

אנה או-חולה צעירה שסבלה מסימפטומים היסטריים,נעלמו כשהצליחה להיזכר במאורעות מכאיבים מהעבר.

קתרזיס-טיהור,תהליך ההיזכרות בעבר.

העברה-שחזור רגשות מן הילדות ובמיוחד רגשות כלפי ההורים והפנייתם בהווה כלפי המטפל(דרך להבנת עברו של המטופל מתוך התניות בהווה).

התנגדות-הכוח הגורם למטופל להימנע מלהעלות חומר לא מודע ולהקשות בכך על התקדמות בטיפול,משמש הגנה מפני חרדה שהוא עלול לעורר.

המודל הטופוגרפי:ניתוח האישיות לרמות מודעות.

לא מודע-מכלול התכנים הפנימיים, הזיכרונות, המשאלות,הדמיונות שמעולם לא היו מודעים או הודחקו מהתודעה.תהליכים ראשוניים אלה,פועלים ללא קשר לדרישות המציאות.

סמוך למודע-תכנים פנימיים שאינם מודעים ברגע נתון,אך יכולים ללא קושי להיעשות מודעים.('על קצה הלשון')

מודע-רגשות מחשבות וזיכרונות הנמצאים בהישג יד.תהליכים משניים אלה מצייתים לחוקי המציאות,מגלים סובלנות לדחיית סיפוק וניתנים להבעה במילים.

הדחקה-שכחה מכוונת,חסימת אנרגיה יצרית וחוויות קשות, והשארתה בלא מודע.

מנגנון הגנה-מנגנון המרחיק חוויות מסוימות המכילות משהו מסוכן,מאיים ואסור שיש להתגונן מפניו מהתודעה אל הלא מודע.כל מנגנון הגנה שייך לשלב התפתחותי מסוים.ככל שהוא שייך לשלב התפתחותי מתקדם יותר הוא מתעל את האנרגיה בצורה יותר יעילה.

נוירוזה-הפרעות רגשיות הנובעות מהדחקה לא מוצלחת של חוויות מיניות שהתרחשו בתקופת הילדות.

תיאוריות הפיתוי-מקרים בהם בני משפחה ומבוגרים ניסו לפתות מינית את המטופלים הם מקור הנוירוזה.מאוחר יותר התברר כי הפיתויים התרחשו בדמיונם של המטופלים(בנק' זו הבין פרויד את החשיבות של הדמיון בחיי אדם).

תסביך אדיפוס-שלב בהתפתחות הרגשית (3-5) שבו נמשכים הילדים אל ההורה בן המין השני ומתחרים על אהבתו.הילד סובל מחרדות ומרגשות אשמה מכיוון שהמשיכה והתוקפנות הם רגשות אסורים.השלב חיוני להתפתחות תקינה במהלכו מזדהה הילד עם ההורה בן מינו ולומד את תפקידו.המשיכה שחש מועברת בגיל ההתבגרות אל בני זוג מציאותיים.

אנליזה עצמית-פרויד,המטפל והמטופל כאחד. רעיון של פליס שהשפיע על עבודת פרויד היה בדבר דו-מיניות בסיסית של האדם וקיומם של צדדים נשיים וגבריים בכל אחד.

אסוציאציות חופשיות-שיטת טיפול בה המטפל מעודד את המטופל להתבטא בחופשיות ללא מחסומים.

השיטה הפסיכואנליטית-שיטה המאפשרת ניתוח של הנפש. נעשה ללא קשר עין בין המטפל למטופל,מטפל ממעט במילים ופרטים על עצמו.

התוכן הסמוי של החלום-  החוויות הבלתי מודעות הבאות בחלום לידי ביטוי.

גישתו של פרויד לחלום:החלומות בעלי משמעות.מקור החלום בנפשו של החולם.משמעות החלום אישית וייחודית לכל פרט. מקור החלום בחוויות של החולם במשך כל חייו,אירועים מהווה מתקשרים לחוויות ילדות  משמעותיות.בחלום, סיפוק משאלה בלתי מודעת.החולם חושש מהופעתם הגלויה של התכנים ומכניס בהם שינויים על מנת להסוותם.ניתן לפרש חלום בעזרת אסוציאציות חופשיות של החולם בקשר לחלומו..

זכר היום- אירועים מהיום שקדם לחלום.

מיזוג-כשכמה דמויות מתמזגות לדמות אחת.

התקה-רגשות מנושא או אדם מועברים לנושא או אדם אחר.

ביטוי סמלי- דימויים המחייבים צנזורה מופיעים בצורה סמלית.

המודל הגנטי:גלגול האנרגיה היצרית במהלך ההתפתחות של הזהות המינית. השלבים מוגדרים ע"י האזור הארוגני והאובייקט שבאמצעותו מופקת הנאה.

שלב אורלי-(1) היצריות ממוקדת בפה, פעולת היניקה מהשד מספקת את הרעב ומסבה הנאה.צמיחת השיניים מאפשרת ביטוי לדחפיו התוקפניים ע"י נשיכה.

שלב אנלי-(2-4) היצריות ממוקדת בפי הטבעת,הנאה מעשיית צרכים, חינוך לניקיון עומד במרכז יחסי הגומלין עם ההורים,עשיית צרכים מבטאת אהבה,עצירתם מבטאת כעס והתנגדות.בשלב מאוחר יותר מתפתחת הנאה משליטה עצמית.

שלב פאלי-(3-4)היצריות ממוקדת באברי המין,עניין באברי המין ובהבדלים בין המינים.הילד מרבה לאונן.מתעורר תסביך אדיפוס ובעקבותיו חרדת הסירוס וקנאת הפין.

קנאת הפין-בנות רוצות בפין ומפרשות את חסרונו כעונש,סירוס.

שלב החביון- (5-12)היצריות חבויה ופוחת העניין במין.האנרגיה מופנית לתחומים חדשים. הדחקה של חוויות השלבים הקודמים שעוררו חרדה.

שלב גניטלי-(12+)חוזרת היצריות ומתמקדת בתחושות הקשורות באברי המין.משיכה לבני המין השני.

2 תהליכים המפריעים להתפתחות התקינה:

קיבעון-עצירה בהתפתחות באחד השלבים נגרם בד"כ עקב תסכול בהשגת הסיפוק עקב פינוק מופרז.מצביע על בעיות לא פתורות בשלב בו נמצאים.

תסוגה- רגרסיה,חזרה לאחור אל שלב קודם בהתפתחות.

המודל הסטרוקטוראלי:

הסתם, איד-החלק שכולו לא מודע בו נמצא הליבידו-מאגר האנרגיה היצרית.הסתם מנותק מהמציאות,אינו נשמע לחוקי ההגיון,המוסר ולערכים.מונחה ע"י עיקרון העונג- חתירה לשחרור מתחים ומציאת דרכים לסיפוק מיידי של דחפים.

האני', האגו- מנסה לפשר בין הצרכים המנוגדים,הסתם והאני העליון,תוך כדי התחשבות בדרישות המציאות.עובד לפי עקרון המציאות-דחיית סיפוקים ועמידה במתחים הנובעים מתסכול.האני בחלקו הגדול מודע.כולל את מנגנוני ההגנה שאינם מודעים.יכולת האני להתמודד עם הקונפליקטים השונים קובעת את תפקודו של הפרט.

"האני העליון", סופר אגו- בחלקו הגדול אינו מודע,נוצר מהפנמה של תגובות ההורים המייצגות את איסורי החברה ואת נורמות המוסר. מבטא את תהליך החברות.כולל את אידיאל האני-המייצג את מה שנתפס כרצוי וראוי.

המצפון-המייצג את מערכת האיסורים והכללים.

יצר החיים,ארוס-משרת את שימור הגזע ע"י המיניות ואת שימור חייו של הפרט,דורש פעילות ומאמץ.

יצר המוות, תנאטוס-מבטא שאיפה לא מודעת לחיסול החיים, גורם לתוקפנות ולהרסנות.מטרתו הסופית להגיע לרגיעה המוחלטת.

2 מודלים נוספים:המודל הדינאמי:עוסק בקונפליקטים שבין חלקי האישיות השונים ובדרכים שבהן הם נפתרים ע"י מציאת פשרה בין הכוחות השונים.          

המודל האקונומי:עוסק בחלוקת האנרגיה היצרית,הליבידו והשקעתה באובייקטים' שונים.

דטרמיניזם:פרויד לא האמין במקריות,לכל מחשבה,פעולה ורגש יש סיבות שבעזרת מאמץ נוכל להבינם.

מושג החופש:פרויד חשב שרוב האנשים אינם חופשיים משום שהם כבולים בתוך דפוסי התנ' שאינם מובנים להם.עם זאת,הכרה של דפוסים אלה,היכולת להשתחרר מהדחקות מעוותות והבנת הגורמים המעצבים את ההתניות-מאפשר לאדם להגיע לחופש שלא התאפשר לו לפני.