פסק דין ברגמן

שריון- שריון יהיה תקף רק כאשר הוא משריין חוק יסוד ולא חוק רגיל בגלל שכבילה עצמית של הכנסת יכולה לעשות רק בנושאים חוקתיים.

שאלת חשיבה – מנגנון שאומר שלפי מס' החברים שתמכו במעבר החוק כך יהיה מס' החברים הדרוש לשינוי החוק?

מתי דרוש הרוב?

1. מכלל הן אתה לומד לאו (הסדר שלילי)- בגלל שהמחוקק לא אומר שדרוש רוב בכל הקריאות אז הכוונה רק לקריאה האחרונה.

2. גישה של היקש- כוונתו של המחוקק (המחוקק עצלן) שהחוק יעבור בכל הקריאות ברוב המיוחד לכן צריך להשלים את מלאכתו ולכן הרוב דרוש לכל הקריאות.

שלושה פרשנויות נוספות אפשריות לפס"ד ברגמן:

1. שיוויון פורמאלי – אומר שכל מפלגה מקבלת את אותו סכום של המימון ללא תלות בגודל או זמנה בכנסת. שיוויון טכני.

2. שיוויון מהותי – גודל התקציב תלוי בגודל המפלגה (שיוויון יחסי).

v     השופט לנדוי אומר שהמימון למפלגות החדשות יכול ליינתן בדיאבד אחרי שהן תבחרנה ולעומת זאת המפלגות הנוכחיות יקבלו כסף מראש. 

v     השופט לנדוי טוען שמדובר בשינוי בשל כך שרשום "בחוק יסוד המפלגה" בסעיף 4 שלא ניתן לשנות אלא ברוב, ובית המשפט באותו הזמן לא הכיר את ההבדל בין שינוי לפגיעה עד לבנק מזרחי.

v     סעד המוצע ע"י בית המשפט הוא: (א)להשאיר את החוק ולהעביר אותו מחדש ברוב הנדרש. לפי כך ניתן להבין שמבחינת בית המשפט אין הבחנה בין חוק רגיל לחוק יסוד. (ב) לשנות את האי שיוויון כך שמפלגות יקבלו מימון.

v     בפסק הדין ברגמן, בית המשפט מבטל חוק ללא המחשבה אם מותר לו בכלל לבטל חוק. לפי התוצאה שבה בוטל חוק המימון יש הרואים בו את מועד המהפכה החוקתית. לנדוי אומר בפומבי שהוא כועס על כך זמיר כי הסתמכו על דעתו בפסק דין מזרחי שמותר לפסול חוק.

v     2 סוגיות שהושארו בצריך עיון (=מחשבות והגיגים של השופטים שאינם נדרשים להכרעת התיק עצמו):

1. שפיטות – האם בית המשפט מוסמך לדון בעיניין.
2. זכות העמידה – האם ברגמן היה בכלל רשאי להעלות טענות בפני בהמ"ש.

v     הכנסת פעלה בשתי הדרכים שהציע להן לנדוי:
א.      היא תקנה את חוק המימון שמפלגות יוכלו לקבל מימון בדיעבד.
ב.      חיקקה חוק שרטרואקטיבי (בדיאבד) מאשר את חוק המימון, ואותו היא העבירה ברוב של 61 חברי כנסת

איך ניישם פסק דין זה בעתיד והיקף הסמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית

v     חוק מאוחר גובר על חוק מוקדם.

v     חוק ספציפי מוקדם גובר על חוק כללי מאוחר.

הכללת פסק דין ברגמן עד כה:

1. חוק יסוד הוא הקובע- הם עליונים נורמטיביים וכל חוק רגיל שמקיים את דרישות חוק יסוד לגבי שינוי או פגיעה ואז הוא יכול להשתנות.
2. שריון הוא הקובע- אם ישנו חוק משוריין חוק מאוחר יותר חייב לעמוד בדרישות השריון (בן אם זה בחוק יסוד או ברגיל).
3. שריון + חוק יסוד דרושים- שריון תקף רק אם הוא מופיע בחוק יסוד.
4. חריגה מסמכות (ניגוד עניינים)- חוק המימון נוגד את מהות הדמוקרטיה כי הכנסת מנסה לשריין את הנוכחים בה, לא רוצה תחרות ודם חדש בפוליטיקה. לכנסת לא הייתה סמכות לחוקק אותו ולכן ניתן להגיד שהוא לא תקף.
5. בפועל לא נפסק דבר- ביהמ"ש לא דן בשאלה אם הוא מוסמך בכלל בפסילת חוקים (שאלת השפיטות) ולא התקיים דיון אמיתי בשאלות אלו וזאת משום שפסק דין זה קרה לפני הבחירות ובית המשפט מהר לקבוע בפסק דין זה . (לא הייתה התעסקות עם עניין סמכויות ביהמ"ש ולכן עד פס"ד מזרחי פסלו רק חוקים שהתעסקו בסע' 4 לחוק יסוד הכנסת בעניין השוויון)
6. קוורום- (דרישת נוכחות) בכל גוף הפועל כקבוצה, נשאלת השאלה האם יש צורך בנוכחות מינימאלית של חברים כדי שיהיה אפשר לדון בנושא. בכנסת ישראל אין דרישה לקוורום. סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת תקף רק בגלל שהוא דורש דרישה שהיא מבחינת קוורום (61 חברי כנסת), אבל אם הייתה דרישה לכמות גדולה יותר של חברי כנסת היה נוצר מצב של שלטון של המיעוט (לא דמוקרטי). ביהמ"ש כיבד בפס"ד זה את דרישת הנוכחות (רוב של 61) ולא את דרישת השריון (יותר מ-61) לכן ברגמן מכשיר דרישת נוכחות ולא דרישת שריון.

v     פסק דין זה מראה על הפער שבין פסיקה להנמקה. התוצאה היא שנפסל חוק וההנמקה היא שלא יודעים מה הפרשה במדויק והסמכויות הנדרשות.

v     בית המשפט יוצר מהפכות (שקטות) לאט לאט , בשל כך שהוא הרשות המיוחדת, הוא נסמך רק על אמון הציבור ובשל כך הוא צריך להיות קרוב לציבור ולקדם אותו בו זמנית .

רציו- כל מה שהיה דרוש כדי להגיע לתוצאה אליה הוא מגיע בפס"ד, יש בו גם הנמקה וגם תוצאה. רציו הינו המחייב.

אוביטר- אימרות אגב, התלבטויות השופטים, מחשבות לעתיד וכו'. אינו מחייב. (השפעה חשובה להתפתחויות העתידיות במשפט).

הכנסת פעלה בשתי מסלולים לאחר ברגמן:

1. נתנה מימון בדיעבד למפלגות שנכנסו לכנסת.

2. העבירה חוק כללי שמכשיר בדיעבד את כל החוקים שאולי סותרים את סע' 4 לחוק יסוד הכנסת.

השינויים שהתרחשו לאחר ברגמן (ועד מזרחי):

1. שינוי חוק יסוד יכול להיעשות בחקיקה רגילה. ובלבד שאם יש דרישת רוב תקיימו אותה.
2. במקרה של סתירה בין חוק רגיל לחוק יסוד, חוק רגיל ספציפי גובר על חוק יסוד שהוא כללי. מבחינת בית המשפט חוק יסוד צריך "שריון" בכדי שיהיה לו מעמד מיוחד (דרישת רוב).