דיני עבודה

התפתחות היסטורית  של דיני עבודה:

הצווים הראשונים בדיני עבודה מקורם במקרא. מצוות השבת – אחד החוקים הסוציאליים הראשונים . איסור הלנת שכר ועוד. מדובר במשפט דתי שמבוסס על מוסר וסוציאליזם .

משפט העבודה המודרני התחיל לפני כ- 250 שנה.

עד סוף ימי הביניים באירופה הכלכלה הייתה אוטרקית . צריכה עצמית והיתר מחליפים .

לפני כ- 250 שנה פקדו את אירופה גלי בצורת. התחילה המהפכה התעשייתית , התחילו ביצור המוני, מתחיל תהליך עיור , נדידה מהכפרים לעיר.

החוק האנגלי אומר שהפרת חוזה עבודה היא עבירה פלילית . שביתה באנגליה של אותם הימים הייתה עבירה פלילית.

באותה תקופה הפועלים הבינו שצריך להקים ארגון עובדים . רצו הכרה. הבינו את כוח ההתאגדות  עבר הרבה זמן עד שהשביתה הוכרה כאמצעי לגיטימי להשיג תנאים .

מהרגע שהמשפט האנגלי הכיר בזכות השביתה , נולדו דיני העבודה המודרניים .

בארה"ב האיגודים המקצועיים צברו כוח כלכלי וגם במישור הפוליטי .

התנועות הסוציאליות חרטו על דגלן את מה שאנחנו קוראים היום "חוקי מגן" . העסקת ילדים רק בתנאים  מסוימים , זכות לתרופות, הגנה מפני עונשים גופניים  וכ"ו.

התנועות הסוציאליות שלטו עד מלחמת העולם השניה והם שהשאירו שני זרמים בכלכלה :

1. הקפיטליזם הטהור
2. הקומוניזם הטהור.

יש מתח בין הקפיטליזם לסוציאליזם . כמגדירים את הסוציאליזם ע"ח הקפיטליזם , אנחנו מדכאים את היוזמה הפרטית כי יש הרבה חוקים שמגבילים את המעביד לכן כדאי לי יותר להיות שכיר.

דיני העבודה צריכים לאזן את שני הדברים  האלה כדי לא לנטרל את היוזמה הפרטית .

בישראל :

בשנות ה- 50 מפא"י שלטת . רואה את האידיאל סוציאלי והם היו קרקע פורייה לחקיקה סוציאלית .

הגופים כמו ההסתדרות הכללית , יחד עם המפלגה השלטת מזוהים עם התנועה הסוציאליסטית .

בתחילת שנות ה- 70 ,80, הובילו את המשק כמעט לקריסה.

בשנת 1977 חל המהפך , עולה הליכוד יש יותר ליברליזם , יש פתיחה של ישראל ליוזמות כלכליות , אבל יש בקיצוניות לצד הזה דבר שהביא לאינפלציה.

באמצע שנות  ה – 80 , ישראל נמצאת בקן מאוזן של אותו מתח בין הסוציאליזם ולקפיטליזם .

חוקי הליברליזציה של שנות ה- 70 80 פגעו בזכויות הפנסיה , זכות התאגדות העובדים והחוקים האלה מושפעים יותר ממצב פוליטי , הגנה על העובד מפני שחיתויות , חוק למניעת הטרדה מינית – חוקים שאין להם השלכות כלכליות.

מבחינים בין:

משפט עבודה קיבוצי.

לבין

משפט עבודה אישי.

משפט עבודה אישי – מתייחס לעובד באופן אישי . חקיקת חוקי מגן בנית יחסי עובד מעביד , מה משפיע על העובד הבודד הספציפי או המעביד הבודד הספציפי.

משפט העבודה הקיבוצי – מתייחס לא לעובד הבודד, אלא לקיבוץ העובדים כקבוצה. זכויות שנובעות מאותם הגדרות , למשל זכות השביתה.

מיקום דיני העבודה:

המשפט המסחרי מורכב מ- 4 תחומים :

1. דיני תאגידים
2. דני מסים
3. דיני קניין
4. דיני עבודה

הצד המשלים של המשפט המסחרי הוא המשפט הפלילי המסחרי . בצד המעביד יש את עבירות הצווארון הלבן למשל, בצד העובדים יש את העבירות של גניבה ממעביד , פגיעה במקום העבודה וכ"ו.

דיני עבודה משקפים את כל התחומים האלה יחד. דיני העבודה משיקים לדיני מיסים , קניין תאגידים וכ"ו.

דיני העבודה ממוקמים בתוך המשפט המסחרי .

לפני כ- 11 שנים חלה המהפכה החוקתית , נורמות של דיני העבודה נקלטו מתוך  המשפט הציבורי – פס"ד מילר, דנילוביץ, לפסקי הדין יש תפקיד מחנך.

בעבר תחום דיני העבודה היה פשוט יותר, וכמעט שלא התעוררו מחלוקות משפטיות הנוגעות לשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין שני צדדים. בעבר, מערכת יחסי העבודה היתה סטנדרטית, כל עובד ידע בבירור מיהו מעבידו, וכל מעביד ידע היטב מיהם עובדיו.

דיני עבודה – צורות העסקה שונות

אלא שבשני העשורים האחרונים תחום דיני העבודה עבר תמורות רבות. כיום אנו עדים לצורות העסקה שונות, כמו העסקת עובדי קבלן, העסקת עובדי חברת כ"א, העסקת עובדים זרים, עובדי פרילנס וכדומה. כיום לא בכל צורות ההעסקה מתקיימים יחסי עובד-מעביד.

סוגיה זו חשובה מאין כמוה כשמדובר בהבטחת זכויותיהם המינימליות של העובדים. חוקי המגן בדיני העבודה קובעים כי כל מעביד חייב להבטיח את זכויותיהם המינימליות של עובדיו (שעות עבודה ומנוחה, ימי חופשה ומחלה, פיצויי פיטורין וכו'). אולם כשלא ברור מיהו המעביד של העובד, נפתח פתח מסוכן לפגיעה בזכויות המגן הבסיסיות שלו.

דיני עבודה – מיהו עובד?

החוק הישראלי במסגרת דיני עבודה אינו מגדיר מיהו עובד. במסגרת פסיקת בית הדין לעבודה התגבשה הלכה שבאמצעותה ניתן לבדוק האם מדובר בעובד ומתקיימים יחסי עובד-מעביד. הלכה זו ידועה בשם "המבחן המעורב", המבוסס על חלקים מ"מבחן ההשתלבות" שקדם לו. מבחן זה מונה 4 יסודות שצריכים להתקיים כדי שאדם ייחשב כעובד:

1. קיומו של "מפעל" – יחידה אורגנית שמייצרת מוצרים או שירותים.

2. קיומו של קשר חוזי בין המפעל לעובד.

3. פעילותו של העובד היא חלק אינטגרלי מהפעילות הרגילה של המפעל.

4. קיומו של מבחן ההשתלבות, הקובע כי מדובר בעובד שמשולב במפעל ואין לו עסק עצמאי המשרת את המפעל כגורם חיצוני. כדי לוודא זאת יש לבדוק מי מפקח על העובד ועבודתו, עד כמה חיונית ומרכזית עבודתו של העובד לפעילות הליבה של המפעל והאם ניתן היה להטיל עליו משימות נוספות. כמו כן יש לבדוק מהי התמשכות הקשר בין האדם למפעל, האם העניק את עבודתו למפעל באופן בלעדי, כיצד כונו היחסים בין הצדדים, צורת תשלום השכר, האם המעביד ניכה מס ושילם עבורו זכויות סוציאליות ועוד.

דיני עבודה – מיהו מעביד?

דיני העבודה אינם מגדירים גם מיהו מעביד. לנוכח צורות ההעסקה השונות, התגבשו להם מספר מבחנים בפסיקה. כשיש מחלוקת לגבי זהותו של המעביד של עובד מסוים, יש לבחון את הסוגיות הבאות: מי רשאי לסיים את יחסי העבודה (מי מפטר ובפני מי מתפטרים)? מי משלם את השכר לעובד? מי העניק לעובד את זכויות המגן שלו? וכדומה. בנוסף נקבע כי בחינת השאלה מיהו מעביד במשולש ההעסקה (כאשר יש חברת כ"א או קבלן, עובד ומשתמש (מזמין העבודה)) תהיה מהותית ולא צורנית. במקרה זה חובת ההוכחה היא על המשתמש.

לאור כל האמור לעיל ברור לכל שכדי להתמצא בסוגיות "מיהו עובד?" ו"מיהו מעביד?" נדרש עורך דין דיני עבודה. רק עורך דין דיני עבודה בקיא בשלל המבחנים והפרמטרים שנקבעו בפסיקה הענפה של דיני העבודה. רק עורך דין דיני עבודה מכיר את כל התקדימים המשפטיים הנוגעים לצורות ההעסקה השונות, ויוכל להבטיח את זכויותיכם המגיעות לכם על פי חוק.